שרגא בישגדא עונה 6: מארי קירי
"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,
"כמו, למה, למשל, הכיכר לא מרובעת.
"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה
"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את ביש גדא?"
מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?
מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו "גלידה"?
מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?
מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?
"מוכנים שם בנגב? מוכנים כבר בגליל?
"זה תכף בא. שלוש, ארבע, והנה זה מתחיל."
נחמד פה!
שלום וברוכים הבאים לבלוג של שרגא. זה אני.
יודעים במה התחדשתי? בואו תראו.
רמז: החידוש נמצא במטבח.
מיקרוגל!
תתחדש. תודה רבה. תתחדש. תודה רבה, תודה רבה.
הרבה זמן רציתי מיקרוגל אבל לא היה לי מה לעשות איתו,
כי מיקרוגל מחמם מהר, ואני אוהב את האוכל שלי
שיתחמם לאט וטוב.
אבל אז ראיתי את זיו, בת אחותי,
עושה פופקורן במיקרוגל בשלוש דקות, ונדלקתי.
תוך חודשיים, בלי לספר לאף אחד בשביל מה אני חוסך את הכסף,
קניתי מיקרוגל.
הגיע עכשיו.
הספקתי רק לשים אותו במקום, אני לא יודע בדיוק איך להשתמש בו.
הי, זה רעיון! אולי נקרא את הוראות ההפעלה ביחד?
זה יכול להועיל גם לכם, כי הרי יום אחד תקנו מיקרוגל, לא?
לא אני. -לא אני? לא אני מאוד גם לך, עליזה.
אני נזהרת, לא מכניסה הביתה כל מכשיר.
זה לא "כל מכשיר", זה מכשיר שנמצא בכל בית.
אז אתה אומר שבגלל שלכולם יש, אז גם אני צריכה?
לא, אבל... -הכי מדאיגה אותי הקרינה.
כתוב משהו בהוראות בקשר לקרינה?
קרינה? מה זה, שמש? עליזה, זה בסך הכול מיקרו.
אז אני אקרא לך מאתר האינטרנט של מכון התקנים. -טוב.
שם כתוב על המיקרוגל במילים האלה... -נו?
"מכשיר ידידותי זה טומן בחובו גם סכנות
"של הקרינה האלקטרומגנטית".
אלקטרו-מה? איזו קרינה?
ועוד כתוב פה: "לכלוך ושומן בדפנות המיקרו
"עלולים לגרום לדליפת קרינה מסוכנת".
אז למה לא אמרת לי את זה אז?
למה רק עכשיו את אומרת לי את זה, אחרי שקניתי?
כי חסכת בחשאי.
מי חוץ ממך ידע שאתה הולך לקנות מיקרוגל?
אה, כן, נכון.
נו, אז מה אני אעשה עכשיו, עליזה? מה עושים? -שתי אפשרויות:
או שתחזיר את המיקרו לאריזה ולחנות... -כן?
כי הרי עוד לא השתמשת בו. או שתעשה פופקורן.
הייתי שמח לעשות פופקורן ואחרי זה להחזיר לחנות.
בלתי אפשרי, שרגא. -אפילו לא פעם אחת?
גם לא חצי פעם. ביי.
עליזה, רגע, עליזה! אויש, באמת.
מה את אומרת בזה?
זו לא חוכמה שהיא זורקת פצצה ונעלמת.
מה אני אעשה עכשיו? להשתמש במיקרוגל או לא?
הוא מסוכן או לא? איך אני אדע?
טוב, אני אחכה לנטע, אוטוסטרדת המידע המהלכת שלי.
היא בטח תדע אם מיקרוגל מקרין או לא,
מסוכן או לא, ומה לעשות אם כן או לא, כן?
זה מה שאני אעשה. אני אמתין לנטע בסבלנות,
כי נטע יודעת תמיד את התשובה.
כל רגע היא צריכה להגיע. עניין של שניות.
אני אצלצל אליה.
הלו?
נטע?
פתע! פתוח! -הי, שרגא.
הי, נטעל'ה. הי, הי.
הגעת בדיוק בזמן, איזה יופי.
כיף של קבלת פנים. מה קרה?
קניתי היום מיקרוגל. -באמת? -כן. -תתחדש.
תודה, תודה, תודה. -ואו, עשה לך ממש מצב רוח טוב, אה?
כן, בהתחלה כן, אבל אחר כך פחות.
עליזה אמרה לי שהמכשיר מסוכן בגלל הקרינה. זה נכון?
אם זה נכון?
את בטח יודעת, לא? את הרי יודעת הכול. -תודה.
שמעתי על זה פה ושם, ברור.
אני לא בטוחה שיש לגבי זה מידע סופי.
בטח שיש! אני הרי קורא לך אוטוסטרדת המידע המהלכת שלי.
כן, כן, שרגא, ברור. אני יודעת.
דבר ראשון... -כן? -כשמדברים על קרינה, אז... -כן?
אי אפשר שלא להזכיר את מארי קירי. -מי? מה קרה?
מי קירי? -מארי קירי.
היא הייתה חוקרת פולנייה, חלוצה בחקר תופעת הרדיואקטיביות.
מה הקשר? -קירי הייתה כלת פרס נובל לפיזיקה לשנת 1903.
שאלתי על הקרינה, לא שאלתי על קירי.
בזכות המחקר שלה על תופעת הקרינה.
אה, טוב. אבל איך זה עוזר לי במיקרוגל שהיא גילתה את הקרינה?
לא, לא, היא לא גילתה את הקרינה, היא חקרה אותה.
בהמשך היא גם גילתה את הפולוניום והרדיום,
שהם שני חומרים רדיואקטיביים שפולטים קרינה.
עליהם היא קיבלה עוד פרס נובל.
עוד פרס? מה, שניים? -כן. -וואו!
האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל והאדם הראשון שזכה בשניים.
היה מתאים לה להתארח אצלי בבלוג, את יודעת.
נו, אז בוא נארח אותה עכשיו. -לא, לא, לא.
אני רוצה קודם לפתור את הבעיה עם המיקרוגל.
אני עדיין מתלבט, אני לא יודע מה לעשות.
אני לא יודע אם להחזיר אותו או להפעיל אותו
או להחזיר אותו לחנות. אני לא יודע. -למה להחזיר אותו?
עליזה אומרת שמיקרוגל לא תקין עלול לפלוט קרינה מסוכנת.
יש המון אזהרות בקשר לזה.
את יודעת על זה משהו?
אם אני יודעת על זה, שרגא? -ברור שאת יודעת!
את הרי יודעת הכול. נו, אז מה לעשות? מה דעתך?
זאת באמת קרינה מסוכנת, או שמגזימים?
בטח מגזימים, נכון?
בטח יש לך כל מיני טבלאות כאלה של עוצמה מול סיכון
וכל הדברים האלה. את יכולה לבדוק לי את זה רגע?
כן, ודאי, שרגא, ודאי. אני פשוט לא סיימתי עדיין עם מארי קירי, אז...
את יכולה להיות יותר מעשית בקשר למיקרו?
אני צריך להגיע להחלטה. -בהחלט.
בוא ותכיר את מארי קירי והבת שלה, בצורה מעשית.
התכוונתי למיקרו.
אימא! אימא קירי, הגיע מכתב. -כן?
מעניין לדעת ממי זה. מי זה יכול להיות?
תפתחי את המכתב ותראי. -איזה רעיון גדול.
את פשוט גאונה. גאון של אימא, אירן שלי.
איך את תמיד יודעת מה לעשות? את פשוט גאון.
"שמחים להודיע לך שזכית בפרס נובל בכימיה לשנת 1911".
יש! כל הכבוד לאימא קירי!
"את מוזמנת לשטוקהולם שבשבדיה".
נו, באמת, מה הם חושבים?
שכל שמונה שנים אני אסע לשטוקהולם לקבל פרס נובל?
ב-1903 זה היה בפיזיקה, אימא. עכשיו זה בכימיה.
נכון, גאון של אימא. את יודעת הכול, הכול את יודעת.
מתוקה של אימא! -אימא, אם נמאס לך לנסוע לשם,
אז אני יכולה לנסוע לקבל את הפרס בשמך.
חס וחלילה, גאונה שלי.
אני לא רוצה שגם לך יימאס מפרס הנובל.
אני רוצה שיום אחד תזכי בו בעצמך.
אין סיכוי, אימא. -למה?
בדיוק חישבתי מה הסיכוי שלי לזכות גם בפרס נובל,
ויצא לי חלקיק האחוז.
גאונה שלי! את כל כך צודקת! אבל למה? למה חלקיק?
מה הסיכוי שבתה של האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל,
שזאת את, שהיא גם בתו של בעלה שזכה יחד איתה בפרס נובל,
שזה אבא. -אבא. -של האדם הראשון שזכה בשני פרסי נובל,
שזאת את, מה הסיכוי שגם הבת שלהם, שזאת אני,
תזכה גם היא בפרס נובל? כלום.
את רואה איזה גאון את? את רואה?
רק על החישוב הזה מגיע לך פרס נובל. רק על זה.
אבל הזה הזה אומר שאין לי סיכוי לזכות.
אם רק הייתי נולדת במשפחה רגילה!
אבל המציאות מוכיחה שאנחנו משפחה שזוכה בכל מקום
שבו אין סיכוי.
וב-1935 הבת של מארי קירי זכתה גם היא בפרס נובל לכימיה.
מארי קירי ומשפחתה היו אלופי העולם בזכייה בפרס נובל?
נכון. גם הבעל של בתם השנייה אווה זכה בפרס כמנכ"ל יוניצ"ף.
בסדר. -ארגון של האו"ם שזכה בפרס נובל לשלום.
בסדר, בסדר, כל הכבוד לקירי ומשפחתה,
אבל מה אני עושה עם המיקרוגל?
לפני שנתמקד במיקרוגל... -כן?
אני רוצה שתדע שמארי קירי לא ידעה שהקרינה אותה היא חוקרת
עלולה להיות מסוכנת, אז... -בסדר, אבל היום,
מה יודעים היום? -דבר שני, מארי קירי...
רגע, רגע, רגע, רגע, נטע,
יכול להיות שאת מתחמקת? -מתחמקת?
יכול להיות שאת בעצם לא יודעת שום דבר על קרינה?
אני לא יודעת? שרגא, נו...
יכול להיות שכל מה שאת יודעת זה תולדות משפחת מארי קירי?
אני? אני, אוטוסטרדת מידע מהלכת, לא יודעת? נו, באמת.
אז למה נדמה לי שאת מתחמקת מתשובה?
כי... -כי?
כי נראה לי מאוד חשוב שתכיר את הרדיום,
החומר הרדיואקטיבי שמארי קירי גילתה.
אבל אני לא רוצה להכיר את הרדיום!
אני רוצה לדעת אם אני יכול להכין לי פופקורן במיקרו או לא!
זה הכול, רק לדעת בקשר לפופקורן. זהו.
ידעת שבגרם אחד של רדיום יש אנרגיה
שיכולה להרים 10,000 טונות לגובה של קילומטר וחצי?
מה קורה, גאון של אימא?
למה את לא יוצאת לשחק עם חברים שלך?
כי כולם הלכו למסיבה.
ולמה את לא הלכת? -כי אין לי מה לעשות במסיבות.
לא אוהבים אותי. אף אחד לא שם לב אליי.
מון דייה!
תשמעי, תשמעי, אתמול אני גיליתי חומר חדש.
מזל טוב. בטח תקבלי עליו עוד פרס נובל.
רגע, רגע, רגע, תקשיבי לי רגע אחד עד הסוף, בסדר?
עד הסוף, בסדר? -בסדר.
זה חומר מדהים. זה טוב למסיבות.
הוא יכול להרים כל מסיבה ולהפוך אותך למסמר הערב.
מה? -כן, כן, מה שאת שומעת.
זה חומר שמפיץ אור, ואני חושבת שכך אקרא לו.
מון דייה, אני אקרא לו "קרן אור". זה רדיום.
מה הוא עושה? -אז ככה, הוא זוהר בחושך.
תארי לעצמך שאת באולם ריקודים חשוך, כן?
ורק הראשים והרגליים צבועים ברדיום זוהר. לא מגניב?
ואו, זה יכול להיות פיצוץ! -בטח, בדיוק.
את תביאי את זה למסיבה, כולם יאהבו אותך, בת שלי.
מה קרה? למה השתתקת?
שוב גילית חומר חדש ואת לא מוצאת לו שום שימוש?
כן.
מובן שזמן קצר לאחר גילוי הרדיום
מצאו לו שימוש מאוד חשוב בתחום הרפואה.
הרדיום משמש עד היום מרכיב מרכזי במאבק נגד מחלת הסרטן.
הוא עוזר להשמיד תאים סרטניים.
קניתי טלפון חכם חדש.
קניתי טלפון חכם חדש מאוד גם לך, עליזה.
תתחדשי, עליזה. -הכי משוכלל שיש.
הקרינה שלו לא מסוכנת?
אני מקווה שלא. -מה זה "מקווה שלא", עליזה?
לפני עשר דקות אמרת לי שמיקרוגל מסוכן בגלל קרינה,
ומהקרינה של הטלפון לא אכפת לך?
אמרתי שלא אכפת לי? אכפת לי.
אז למה טלפון סלולרי כן ומיקרו לא?
כי לדבר בטלפון אני אוהבת, ופופקורן לא.
ואני אוהב פופקורן.
אז כדאי להמשיך להחזיק במיקרו? -ודאי.
כל עוד הוא תקין ונקי, לא נשקפת ממנו סכנה.
מה השאלה בכלל?
איזה יופי! ברוך השם! סוף סוף קיבלתי תשובה.
רק תשאל. -שאלתי, שאלתי את נטע. -נו?
והיא לא כל כך ידעה את התשובה. -כן.
ההתחמקויות המגושמות שלה היו נורא מצחיקות.
בסדר, אני מודה, יש לי המון ידע, אבל לא מעשי, טוב?
כן, את יודעת הכול על היסטוריה, על תולדות השירה,
על ספרות, על תאטרון, על קולנוע.
אבל כשזה מגיע לפרקטיקה, שום דבר. -רגע, רגע, רגע.
שנייה, אתם קצת נסחפים, או-קיי? תעצרו.
אני רוצה להקריא לכם משהו מדבריה של מארי קירי
שמתאים מאוד גם למה שיש לי לענות לכם
על כל העקיצות האלה. אפשר?
ובתנאי שזו הפעם האחרונה שנזכיר פה את מארי קירי. -בסדר.
מארי קירי אמרה... -כן?
"עבודה מדעית לא חייבת להישקל
"מנקודת המבט של התועלת הישירה שלה.
"זה חייב תמיד להיעשות עבור עצמו, עבור המדע היפה.
"תמיד יש סיכוי שהגילוי המדעי יוכל להפוך, כמו הרדיום,
"למועיל לאנושות". -לאנושות. -כן? -יופי.
ואני, נטע, רוצה להוסיף,
אני אוספת ידע בלי לשקול את התועלת הישירה שבו,
אלא מתוך סקרנות.
יש סיכוי שיום אחד הידע שאספתי יתגלה כמועיל לאנושות.
לי הוא כבר הועיל.
אתה לא האנושות, ביש גדא. אתה רק שרגא.
עליזה!
תכתוב: מורן פרידמן
ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר קינן
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
