בין השורות העולם הערבי - ערביי ישראל Between the ranks of the Arab world - the Arabs of Israel

שלום לכם, אני אוהד חמו

והיום ב"בין השורות העולם הערבי" נדבר על המיעוט הכי גדול בישראל,

המיעוט הערבי. מיד מתחילים.

כל אזרח ישראלי חמישי הוא ערבי, בואו נראה.

משבוחנים את הפסיפס האנושי הייחודי שמרכיב את מדינת ישראל, Praise the unique human mosaic that makes up the State of Israel,

הערבים אזרחי ישראל הם חלק בלתי נפרד ממנה

מאז יומה הראשון. זו הקבוצה השנייה בגודלה Since her first day. This is the second largest group

אחרי הרוב היהודי,

כמעט מיליון וחצי בני אדם שמהווים 20% מאוכלוסיית ישראל.

חלק ניכר מהערבים אזרחיי ישראל מתגוררים בגליל, במשולש

ובכפרים בנגב. אחרים גרים בערים מעורבות

כמו רמלה, חיפה או יפו,

שמהוות לרוב מודל לדו קיום בין שתי האוכלוסיות.

מרביתם המכריע מוסלמים, מיעוטם דרוזים ונוצרים,

שפתם הערבית היא שפה רשמית בישראל, על פי חוק,

אלא שבפועל ערביי ישראל, או הפלסטינים אזרחי ישראל

כפי שחלקם מגדיר עצמם, סובלים לעתים קרובות מאפליה

ומהזנחה מצד הממסד. היחסים בין היהודים לערבים בישראל

עמדו לאורך ההיסטוריה כמה פעמים במבחן, כמו למשל Have stood the test several times throughout history, such as

באירועי אוקטובר 2000, או ביום האדמה בשנת 76'.

האזרחות הישראלית מצד אחד, והעובדה שמדובר בקבוצה תרבותית

ואתנית פלסטינית מצד שני, מובילות לעתים קרובות

למשבר זהות בקרבם ואחרי עשרות שנים to an identity crisis among them and after decades

של חיים משותפים, עדיין נשאלת השאלה,

האם ישראל משמשת כמודל של שיתוף פעולה ודו קיום אמתי Does Israel serve as a model of true cooperation and coexistence

בין יהודים לערבים.

שלום לחברים שילוו אותנו היום, שלום לענבל, לטל,

שלום לזוהר, לליאן ולעידו. מה שלומכם?

בסדר. -יופי.

חברים, אנחנו מדברים על 20% מאזרחי מדינת ישראל,

כמעט מיליון וחצי בני אדם

ועד כמה אנחנו מודעים, מכירים

את המצוקות שלהם, את ההיסטוריה

שלהם, את המהות בעצם,

את היום-יום של אזרחים ערביי ישראל.

אני חושב שאולי לא מספיק בעצם, אפילו שאני לומד ערבית

בבית הספר, אפילו אנחנו

לא מודעים כל כך לתרבות שלהם,

על המצוקות גם לא מדברים

ואני חושב שצריכים להיות אפילו

יותר מודעים. -ליאן, תגידי מה בתור More aware. -Lian, say what's in line

הנציגה הערבייה כאן בפאנל, מרגישה שהרוב היהודי לא יודע The Arab representative here on the panel feels that the Jewish majority does not know

עלייך, עליכם?

הם פשוט... כל מה שמשדרים

בטלוויזיה, הם חושבים שזה הצד

הנכון של הערבי, שהערבי הוא

מחבל, הערבי עושה הסתות

וכל מיני דברים.

אבל לעומת זאת יש יהודים שהם חברים של ערבים,

שהם הולכים איתם הביתה,

מזמינים חברים, משפחה.

זו התחושה שלכם באמת, מה שליאן אומרת? Is this your feeling really, what Leanne is saying?

שערבי הוא מחבל, זו הדמות שלו בעצם מחבל,

הוא תמיד מופיע בהקשר שלילי? -זה מה שמופיע בעיקר בטלוויזיה,

אנחנו לא, לא באמת רואים

את הצדדים האחרים של הערבים

ויש הרבה אנשים שלא מודעים בכלל

לצד הזה, אני חושבת.

זוהר מה את אמרת?

יש תחושה כזו כי באמת זה מצטייר כדמות כזו,

לא חושבים על ערבים בצד הטוב

שהם כן חברים ומשפחה. -כן.

בואו נחזור אחורה, שנת 48',

אנחנו מדברים על כשבע מאות אלף, אולי קצת יותר, של ערבים We are talking about about seven hundred thousand, maybe a little more, of Arabs

שנמלטים בעקבות מלחמת העצמאות ממה שהופך להיות

מדינת ישראל. והשאלה שלי היא אם אנחנו חושבים

על מה הדבר הזה בעצם גורם למי שנשאר מאחור, What is this thing actually causing to those left behind,

מי שהופכים להיות לימים אזרחים ערבים, אזרחי ישראל. Those who later become Arab citizens, citizens of Israel.

מה הדבר הזה גורם להם? תחושת נטישה?

בן אדם כזה, שנשאר בארץ אחרי שכל מי שהוא מכיר

מהעם שלו עוזב אותו. -כן.

זה גורם לו להרגיש שנטשו אותו, גורם לו טראומה, מין סוג

של טראומה, שכל העולם שהוא ראה

סביבו והאנשים שהוא הכיר,

העם שלו שהוא רוב השנים חי שם

פתאום עוזב וזה מקשה על בן-אדם

ככה לחיות וזה גם...

תחושת בושה אולי?

כן. מרגישים כאילו הערבים האחרים

נטשו את הארץ, ואולי גם שהעם

שנמצא פה עכשיו נוטש אותם.

כן. ובנסיבות כאלו אתם יכולים

להבין באמת למה יש

פחות הזדהות עם המדינה החדשה

מצד הערבים אזרחי ישראל?

כן, כי בעצם אותה מדינה

שבעצם מסלקת אותם, סוג של

מסלקת אותם, אחר כך אומרת להם

לבוא להיות אזרחים ולהזדהות איתם

וזה קצת קשה. כי אתה כבר לא יודע

מה הם יעשו באמת,

אחרי שקראו לך לעזוב, אתה צריך After you have been called to leave, you should

להזדהות איתם זה קצת קשה.

אז היה באמת את מי שעזב, נכון? So there really was the one who left, right?

אנחנו מדברים על... אמרנו

שבע מאות אלף איש שעוזבים גם

ליהודה ושומרון, לגדה המערבית

וגם ללבנון, לסוריה ולירדן,

ואחרים נשארים פה בעצם

ומקבלים אזרחות

ובעצם חשוב מאוד

לבן גוריון בהתחלה שאנחנו חוזרים

אחורה ל-48', חשוב לו מאוד

להעניק אזרחות

או שוויון זכויות בעצם לערבים.

למה? למה אנחנו מבינים את זה?

למה זה חשוב לו?

כי הוא רצה להראות שכולם שווים.

שלכל אחד מגיעה הזכות לקבל. That everyone deserves the right to receive.

ובפועל זה מה שקורה?

ממה שאתם יודעים?

היום אין כזה שוויון.

למה לא? במה זה מתבטא?

לדוגמה, בעבודות בתעסוקה, ערבים

מקבלים משכורת הרבה יותר נמוכה

מיהודים, הרבה לא רוצים בכלל

לקבל אותם לעבודה.

כן, אם אני לא טועה גם 30% פחות

נכון, בדרך כלל, מבחינת משכורות.

עוני, אנחנו מדברים על כמעט

פי שניים במגזר הערבי, בעיות של

תעסוקה וכיוצא בזה, נכון, למה אתם חושבים שזה קורה

באמת, המציאות הזו? -אני חושב לאור המתיחות שנוצרת

שנגיד קורה מין איזשהו פיגוע אז ישר יש את קצת את השקט Let's say there is some kind of terrorist attack, so there is a bit of silence

וההתרחקות ורק אחר כך כשיש

את הזמן השקט, זה חוזר שוב פעם

לקצת יותר דו קיום. For a little more coexistence.

כן, אתם חושבים שתמיד הכול

מתחיל ונגמר באמת בסכסוך

הישראלי-פלסטיני

בפיגועים באלימות?

אני לא חושבת, יש גם אפליה כזו

גם במיעוטים אחרים בישראל.

גם אצל האתיופים, ואצל המזרחים,

הרוסים, לא משנה...

יש אפליה כלפי הרבה מאוד מיעוטים, גם לא רק מיעוטים

אז זה מתבטא גם אצל הערבים. -ערים מעורבות, מכירים?

כן. -אילו ערים מעורבות יש?

ירושלים, חיפה, לוד. -נכון.

ביקרתם בערים האלו, אתם מכירים באמת מה שקורה שם?

כן. -אתם חושבים שזה יכול להוות סוג

של מודל לדו קיום בין יהודים לערבים? -כן.

חלק מן הערים כן וחלק לא. -חיפה יכולה להוות.

כן, כי יש שם באמת דו קיום, יש שם תחבורה ציבורית בשבת,

הם גרים אחד ליד השני, שכנים, משפחה, חברים.

נכון. -אני חושב שאולי למעט ירושלים

שיש שם הרבה מאוד את המצב... יותר מתיחות,

כן הערים האלו כן יכולות להוות דוגמה של דו קיום.

נכון. אתם יודעים 20%, זה מה שאנחנו אומרים,

אבל אין יותר מדי קשרים בין יהודים לערבים.

לך יש חברים יהודים למשל? -כן, יש לי הרבה.

כן? -וכולנו מתחברים, אנחנו לא שופטים

אחת היא ערבייה, היא... זאת יהודייה.

יפה. מודל יפה.

אתם נתקלתם בערבים בחיים, You have encountered evenings in life,

מדברים, שמעתם? -כן. -מה?

במהלך החופש אני הייתי במחנה

שמערב בתוכו יהודים וערבים, ובהתחלה באמת היה קצת ריחוק, That there are Jews and Arabs in it, and at first there really was some distance,

אנחנו קצת התביישנו לדבר אחד

עם השני, אבל זה היה שבוע

ובסוף השבוע זה היה כבר,

כולנו דיברנו אחד עם השני

למרות משבר השפה, Despite the language crisis,

מצאנו לעצמנו דרך לדבר

והיה לנו קל יותר... -זה קצת קשה אגב, כשאין

שפה משותפת, נכון? -כן.

מיד נשמע מחבר הכנסת איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, Immediately, Knesset member Ayman Odeh, chairman of the joint list, was heard,

איך הוא רואה את המעמד של המיעוט הערבי בישראל.

שלום לחבר הכנסת איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת.

מה שלומך, איימן? -בסדר גמור.

אוהד, ליאן, עידו וכל החבר'ה.

אתה זוכר את המפגש הראשון שלנו, שלי ושלך?

כן, זה היה בוואדי ניסנאס. -ואדי ניסנאס, כתבה כמה

חודשים לפני הבחירות, הבחירות האחרונות,

ואני פוגש מי שלימים עתיד להיות ראש הרשימה המשותפת,

בחור צעיר, מלא תקווה, מדבר אתי במונחים קצת אולי הזויים

של דו קיום, ועכשיו אנחנו נפגשים

שנה ומשהו מאוחר יותר,

אתה עדיין אופטימי כל כך?

כולי אמונה בבן האדם

כל עוד אאמין באדם, גם ברוחו

רוח עז, זו אמונה נעוצה מאוד Strong spirit, this is a deeply rooted belief

מאוד בפנים, גם מתוך

הכרה היסטורית. כלומר, אני חושב

למשל על המאבק של השחורים

בארצות הברית, אחרי 40 שנה

נשיא שחור לארצות הברית, אני חושב למשל על הקשר בין

הצרפתים לגרמנים, תתאר לך למשל מלחמת העולם השנייה,

אחד ידבר שבעוד כמה שנים יהיה שוק אירופי משותף

בין גרמניה לבין צרפת. כלומר, האנשים יודעים להתחבר,

למה להתרחק? -ואתה חושב שהפער

בין יהודים וערבים... -רבין שדיבר על שבירת עצמות Between Jews and Arabs ... -Rabin who talked about breaking bones

אחרי שנתיים עמד עם יאסר ערפאת בבית הלבן

ואני זוכר את התקופה ההיא

לכן אני כולי אמונה גם בעידו, That's why I have full faith in him as well,

גם בליאן וגם בכל החבר'ה פה

שאפשר אחרת.

וחיים משותפים באמת זו אופציה

זה ראלי, זו תקווה?

זה משהו שאנחנו עתידים

לראות אותו?

אוהד, זה יותר מזה, זה ערך מוסף, Fan, it's more than that, it's added value,

זה דבר שיכול להוסיף לכולנו. This is something that can add to all of us.

הבעיה היא מצד אחד, זה

שאנחנו יודעים יותר משפה אחת,

ליאן למשל, אבל שאר החבר'ה

יודעים רק שפה אחת, אני חושב

שזה ערך מוסף לליאן. which is an added value to Lian.

יותר מתרבות אחת

עדיף על תרבות אחת.

יחד עם זאת,

כולנו רוצים לחיות בעידן של שלום

ושוויון.

לסיים את הכיבוש הארור הזה End this damn occupation

ולחיות בשוויון מלא בין

הערבים לבין היהודים.

חבר הכנסת עודה, מה

היהודים לא יודעים על הערבים?

מה הדברים המהותיים שהרוב

היהודי בישראל לא יודע

על המיעוט הערבי?

היום בבוקר נסעתי ברכבת

עד לאולפני הרצליה,

קודם כול אין לנו רכבת

ביישובים הערביים, אין, אפס. In the Arab settlements, there is none, zero.

זה רק ביישובים של יהודים,

אבל זה בקטנה, זה אזרחי, But it's small, it's civil,

כנראה הסוגיה יותר עמוקה.

באתי מחיפה עד לפה,

אז הסתכלתי ימינה ושמאלה, So I looked left and right,

ראיתי את הכפרים ההרוסים I saw the destroyed villages

הנטושים, העקורים.

ראיתי את האבנים ההרוסות, את הצבר שם...

ואתה חושב שזה מה שהרוב היהודי לא יודע באמת על הערבים?

יש הכחשה, או לא רוצים להתמודד או לא מעניין, כלומר כאשר

עוברים ברכבת, אין הם ואנחנו, זו לא הכללה,

אני מדבר על חלקים גדולים, אין ספק שאת הכאב שלי

לא מרגישים. ואני כל כך חשוב לי

כי אני חושב שהסיפור הזה הוא לא רק סיפור של עבר

הוא סיפור של העתיד, של בניית אזרחות משותפת

ללא הכרה בעוול ההיסטורי... -אז בהקשר הזה באמת,

מה הערבים לא יודעים על הרוב היהודי, להבנתך

כמי שמכיר אותנו היהודים? -אין ספק...

מה אתם לא יודעים עלינו?

אין ספק, אין ספק שבגדול No doubt, no doubt in a big way

הערבים יודעים על היהודים

יותר מאשר היהודים על ערבים

בגלל שהערבים יודעים את השפה,

את התרבות, את התקשורת,

את ההגמוניה, ההגמוניה התרבותית במדינה.

יחד עם זאת יש דברים עמוקים שלא כל הערבים מצליחים

להתחבר אליהם. -למשל?

למשל חששות, פחדים, היהודים חזקים, יש להם

צבא חזק אז באמת הם מפחדים, באמת הם חוששים.

אבל עם היסטוריה שהיא כל כך קשה וייחודית ועקובה מדם,

מה זה עקובה מדם, חלק מפשע נורא גדול בהיסטוריה.

איימן, זו התחושה שלי כשאני מסתובב גם בקרב ערבים Ayman, that's how I feel when I hang out with Arabs

אזרחי ישראל וגם בשטחים, התפיסה שהיהודים בעצם

שולטים בכול, חזקים כל כך, מנווטים את העולם, מנהלים

את העולם. יש איזו תחושה כזו מבלי באמת להבין את החששות

הכי קמאיים, הכי עמוקים בעצם של היהודים כאן.

אני מאמין שהאינטרסים העמוקים של שני העמים הם משותפים,

ואני גם בסיפור שהבאת, אני מאמין שהמשוואה בין

הסוהר לבין האסיר, היא משוואה מאוד מעניינת.

האסיר סובל יותר מהסוהר, אבל החלום של האסיר הוא

יותר יפה מהסוהר, הוא חולם על החירות, הסוהר חולם

על בית הסוהר. לכן צריך לשחרר את שני בני העמים

מבית הסוהר הזה. -אז בוא נדבר על דברים חיוביים באמת.

בוא נחזור לילדות שלך בחיפה, מה אתה זוכר מאותו דו קיום

ביניכם הערבים לבין היהודים שם? -קודם כול זו עיר ייחודית, יפה

ואין ספק שהיחסים בין ערבים ובין יהודים מתקדמים

יותר מאשר במקומות אחרים,

כולל ערים מעורבות. כנראה זה חלק מההיסטוריה,

כך זה היה לפני 48', כנראה העיר של נמל יש בה

משהו יותר רב תרבותי וגם העיר זו הרוח האינדיבידואלית

ולא הקולקטיבית של כפר שהחמולה או הקבוצה הדתית

אלא בן האדם. העיקר זה אתה ולא אבא ולא...

היו לך חברים יהודים? -עכשיו, האמת שזה בין היתר

זה גם ביחד אבל גם כל אחד לחוד. שכונות ערביות שבדרך כלל,

לפעמים הערבי נוסע משכונה ערבית לשכונה ערבית אחרת,

לכן כל המגע שלו עם היהודים זה לעבור ברכב Therefore, all his contact with the Jews is to pass by car

מהשכונה שלהם, זה לא מגע של ממש.

אבל אני חושב שיש עוד משהו מעניין.

בחיפה יש מעמד ביניים ערבי חזק, אני חושב שהוא הרחב ביותר

בקרב הערבים בישראל. אם זה רופאים, מנהלי מחלקות, Among the Arabs in Israel. Whether it's doctors, department heads,

אם זה בעירייה, אנשים בכירים בעירייה, עורכי דין שהם If it's in the municipality, senior people in the municipality, lawyers who are

ממש טובים, לכן אני חושב שהערבים בחיפה הוכיחו

את עצמם, לכן מתייחסים אליהם בגובה העיניים וזה חשוב.

זה לזכות הערבים בחיפה.

חברים, מי רוצה לשאול את חבר הכנסת עודה שאלה?

אני. -ליאן, בבקשה.

אנחנו יודעים שאחוז האבטלה של הערבים הוא מאוד גבוה בישראל.

איך אתם... מה הדברים שאתם עושים כדי שזה לא יקרה?

תודה רבה על השאלה, יכולתי לברוח, להגיד שאני באופוזיציה

ועוד יותר ערבי, מסיתים נגדנו אבל לא, אני רוצה עוד להתקדם.

אנחנו מתחילת הקדנציה החלטנו לשבת עם משרד האוצר,

ישבנו שבעים פגישות עם משרד האוצר, We sat seventy meetings with the Ministry of Finance,

דיברנו על תעסוקה, על תעסוקת נשים, את יודעת

שרק 32% מהנשים הערביות עובדות? במידה שנעלה את האחוז That only 32% of Arab women work? To the extent that we increase the percentage

לחמישים אחוזים למשל, הערביות ירוויחו, הערבים ירוויחו

וגם היהודים ירוויחו... -וזה קורה?

כי זה אינטרס לכולם. -וזה קורה?

עכשיו, אנחנו השפענו על תכנית כלכלית אבל

אנחנו לא יכולים להיות בטוחים שהממשלה אכן תממש,

אני רוצה להגיד מבחינה עובדתית, בשנים האחרונות האחוז עלה

מ-27% ל-32%, צריך עוד יותר ויותר בשביל...

מיד אתם באמת תוכלו לשאול עוד שאלות את חבר הכנסת

איימן עודה. הפסקה קצרה מיד נשוב.

תודה שנשארתם אתנו. כמו בהרבה מקומות בעולם,

גם בישראל, ספורט יכול להיות מכשיר לשילוב. בואו נראה.

מול כמה מאות צופים וכמובן החברים והמשפחה ממג'ד אל כרום In front of several hundred spectators and of course the friends and family from Majd al-Krum

עשה עטאא ג'אבר היסטוריה. ערבי מוסלמי Made Atta Jaber History. Muslim Arab

קפטן נבחרת ישראל הצעירה בכדורגל. Captain of the young Israeli national football team.

ישראל עולה! ישראל עולה!

אני מבסוטה, אני שמחה מאוד.

קשה לתאר את מה שיש לי בפנים,

בקיצור, אני שמח מאוד.

נבחרת ישראל הצעירה ניסתה להפתיע אתמול את פורטוגל The young Israeli team tried to surprise Portugal yesterday

במוקדמות אליפות אירופה. בהרכב עלו ג'אבר ממג'ד אל כרום,

איאד אבו עביד מהכפר מייסר במשולש ועאיד חבשי מאיכסל. Iyad Abu 'Abid from the village of Meisar in the Triangle and Eid Habashi from Ixel.

לא צריך לחשוב לפני שמוסרים כדור No need to think before handing over a ball

אם זה ערבי אז אני לא אמסור לו, If it's an Arab then I will not give it to him,

או זה יהודי אני אמסור לו או לא.

כן או לא. צריך לשחק ביחד, להתרגל...

דיבורים על גיבוש, על כור היתוך,

על אפשרות לעתיד טוב יותר, נראים מופרכים קצת פחות

כשרואים את התמונות האלה. ילדים יהודים מפתח תקווה

שמשתוקקים לסלפי עם קפטן נבחרת ישראל, ממג'ד אל כרום.

כמעט ימות המשיח. תגידו, כדורגל באמת יכול להיות Almost Messiah's death. Say, football can really be

מכשיר לשילוב לדעתכם? -אני חושבת שכל ספורט או אמנות

או כל דבר כזה, יכול להיות מכשיר לשילוב.

באיזה מובן? -במובן של לא מכניסים

לדברים האלה את הפוליטיקה ולא תמיד צריך בשביל זה שפה

וזה מה שיכול באמת לקרב בין... -כששחקן מבקיע גול לא שואלים

מאיפה הוא, נכון? מה המוצא שלו? -נכון.

כן. כשאנחנו חושבים בארץ בעצם על הכדורגל הערבי בישראל,

אנחנו מדברים על בני סכנין שזכתה בגביע, אנחנו מדברים

על שחקנים שהיו בנבחרת ישראל. זאהי ארמלי בשנות השמונים, About players who were in the Israeli national team. Zahi Armali in the eighties,

ריפעאת ג'ימי טורק, באמת יש שוויון פה?

מה דעתך, איימן? -לא ממש, כי ההתחלה היא בעייתית

כלומר אצל הצעירים היהודים מגיל קטן יש להם

כל מיני אופציות איך להתחזק בתחום הזה

כמו בתחומים אחרים.

אבל אין ספק שהכדורגל יכול

להכניס לתודעה שיש עוד קבוצה

אחרת במדינה,

להכניס אותה חזק, גם שכבות שלא ממש

מתעניינות בפוליטיקה. לכן, מהמקום הזה זה נכון

אבל זה יכול להיות אחרת. כלומר, זה יכול להיות מקום

של גזענות וקריאות גנאי, לכן צריך

לטפל בזה בכיוון הנכון

בשביל להרוויח. אבל מה העיקר?

כאשר משתפים פעולה

כולם מרוויחים, מבחינתי זו היא

האידאולוגיה. אותו דבר בכלכלה.

אנחנו משלמים 8.8% מהמסים We pay 8.8% of taxes

במדינה. 36% במידה שנעבוד

עוד יותר ונשלם יותר, Even more and more paid,

אתה תרוויח ואני ארוויח.

לכן, העניין של שוויון בכל הרמות

הוא אינטרס גם לך וגם לי...

אני בטוח שכולנו כאן מסכימים

באולפן הזה עם הרצון לשוויון.

רציתם לשאול עוד שאלות You wanted to ask more questions

את איימן? Are you Ayman?

כן. לי יש שאלה.

איך אתם בתור מפלגה פועלים למען

השילוב של ערביי ישראל עם היהודים

בשירות לאומי בקהילה, לא בקהילה,

תעסוקה?

לגבי כל התחומים שהזכרת,

תעסוקה, עשייה, אוניברסיטאות,

בכל מקום, אז בוודאי דוחפים.

יש סוגיות קצת מורכבות.

למשל, השירות הלאומי.

כולנו בעד התנדבות ממוסדת.

אנחנו כמו שאמרתי אלף פעמים

לא מפנים עורף לאזרחות... Do not turn our backs on citizenship ...

אבל לדעתי אתה מתנגד

לשירות לאומי.

אבל, זה צריך לבוא ממקום אזרחי

בוודאי ולא ממשרד הביטחון.

בלי פוליטיקה, לא לקשור את

הזכויות עם החובות, כי זה לא נכון

לא מבחינה תאורטית ולא מעשית,

ויש עוד סוגיה מעניינת,

תתארי לעצמך שיביאו צעירים

שיעבדו בחינם, במקום צעירים

שעובדים בכסף וכך יגבירו

את האבטלה.

לכן, צריך ללכת בגישה דמוקרטית

אזרחית, תוך שיתוף עם הנהגת

האוכלוסייה הערבית ולא ממקום

ביטחוני עם פוליטיקה בכל הסיפור הזה.

עוד שאלות לאיימן? -כן. יש לי. -בבקשה.

אתה מאוד פעיל ותומך בחוק של לימוד ערבית בביה"ס היסודי. You are very active and support the law of learning Arabic in elementary school.

הגשתי הצעת חוק. -כן, אז באילו קשיים אתה נתקל

ומה אתה חושב הפתרון הכי נכון לפתור אותם?

יש כמה בעיות. אחת מהן למשל, שסבתא שלך ידעה

משהו כמו תשע שפות והיום היהודים בקושי יודעים עוד אנגלית Something like nine languages and today Jews hardly know any more English

במידה שרוצים ללמוד עוד שפה אז אולי מחפשים משהו, If you want to learn another language then maybe you are looking for something,

אבל לא ערבית, למרות שהיא שפת האזור כולו ולדעתי

שפת העתיד והשלום בגלל שישראל אמורה להיות חלק מהמרחב The language of the future and peace because Israel is supposed to be part of the space

בזמן של שלום והקמת המדינה הפלסטינית לצד מדינת ישראל.

לכן, את הבריחה הזו מללמוד את השפה הערבית, Therefore, this escape from learning the Arabic language,

בעיניי היא לא רק בריחה

ממקום שהוא קושי מסוים או לא מעשי מסוים,

אבל אולי בריחה גם אידאולוגית ופוליטית But perhaps an escape both ideologically and politically

ואני חושב שזה לא נכון בכלל כאשר אתה יודע את השפה שלי,

את התרבות שלי, אין ספק שזה יקרב אותי אליך

כמו שאני יודע על המשוררים ועל הסופרים כמו שלום עליכם,

כמו טשרניחובסקי, המשוררת רחל, ביאליק ואני אישית למדתי את זה.

לדעתי אתה למדת לדקלם את ביאליק, נכון?

גם. וגם את טשרניחובסקי, גם את המשוררת רחל, בוודאי בוודאי.

אבל גם בעידן החדש, כמה משוררים שאני אוהב, אוהב לשמוע

וזה לא על חשבון השפה הלאומית שלי בכלל.

אני יודע את כל השירים הערביים מלפני תקופת הנביא מוחמד

וגם אחרי. -אמיל חביבי לצד ביאליק זה לא... אין פה סתירה.

עוד שאלות לאיימן? -כן.

לפני שהיית חבר כנסת

היית פעיל במועצת העיר.

זה עזר לך איך שהוא? Did it help you somehow?

עזר לגבש דעה?

אין ספק. זה היה מין סטאז' כזה, There is no doubt. It was such an internship,

זה מיני כנסת,

יש גם קואליציה, גם אופוזיציה,

ראש העיר היה רציני, עמרם מצנע.

למרות חילוקי הדעות ויש חילוקי דעות, אבל למדתי

ממנו כמה דברים, לכן אני חושב שזה אין ספק עזר לי,

גם כאשר אתה מתחיל במסע פוליטי מסוים, אתה נמצא בנקודה

שאתה חושב, לא רק שכל הצדק הוא אתך, That you think, not only that all justice is with you,

אלא שלא מעניין אותך הסגנון כי אתה צודק אז אתה צריך

לשפוך את הכול, למדתי איך להעביר מסרים...

איימן, יש לנו חמש שניות.

בסופו של דבר, יהיה טוב כאן? יהיה שוויון בין יהודים לערבים בישראל

במילה אחת? -כולי אמונה שכן. in one word? - I believe so.

תודה. -בוודאי, בנויה על צדק ושוויון לכל האזרחים. Thanks. -Certainly, built on justice and equality for all citizens.

ובנימה אופטימית זו, עד כאן "בין השורות העולם הערבי".

תודה רבה לחבר הכנסת איימן עודה.

תודה לליאן, לענבל, לעידו.

תודה לזוהר ולטל.

להתראות בקרוב.

אז אתה אופטימי?

ככה זה נראה.

אני, מה זה? מחלה. אני אופטימי. Me, what is it? Disease. I am optimistic.

עוד 50 שנה מהיום. -עוד 50 שנה?

איך נראית החברה הישראלית?

חברה שוויונית לחלוטין, ליברלית

וחלק מהמזרח. אין לי ספק בזה. And part of the East. I have no doubt about that.

ואתה חושב שמעבר לזה באמת

אנחנו מדברים על עוד מדינות

שיקיימו יחסים טובים עם ישראל? To maintain good relations with Israel?

כולן. -כולן.

תכתוב: גידי אביעזר

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר קינן

הפקת כתוביות: אולפני אלרום