בין השורות מסביב לעולם - פליטים Among the ranks around the world - refugees

שלום לכם. אני ניצן הורוביץ,

והיום ב"בין השורות - מסביב לעולם"

נדבר על תופעה עולמית:

מיליונים שעוזבים את ביתם וארצם

ומחפשים מקלט בארצות חדשות: הפליטים.

זו אחת התופעות הבין-לאומיות המרכזיות בעידן הנוכחי,

והיא קיימת כמעט בכל מדינה: ההגירה וגלי הפליטים.

המספרים עצומים: יש כיום בעולם 65 מיליון איש

שנעקרו או עזבו את ביתם שלא מרצונם,

בעיקר על רקע קשיים כלכליים,

מתוכם כ-15 מיליון מוגדרים פליטים.

אמנת הפליטים הבין-לאומית קובעת כי פליט הוא מי שיש לו חשש מבוסס

מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפה פוליטית

או השתייכות לקבוצה מסוימת.

הפליטים יוצאים מאזורי המלחמות, הרעב והבצורת,

נודדים בדרכי המדבר, חוצים גבולות, עולים על ספינות רעועות,

והכול במטרה להגיע לחוף מבטחים

במדינות עשירות יותר, כמו בצפון אמריקה או במערב אירופה.

רבים מהם מתים מתלאות הדרך, טובעים בים, נשדדים ונרצחים.

חלק מהשורדים מגורשים בחזרה לארצות המוצא שלהם.

אלה שמצליחים להגיע עובדים בעבודות הקשות

שאזרחי המדינות העשירות לא אוהבים לעשות,

כי העולם המערבי המזדקן זקוק למהגרים חדשים. Because the aging Western world needs new immigrants.

גם בישראל יש מהגרים רבים:

עולים יהודים מכל רחבי תבל,

עובדים זרים, וגם פליטים ומבקשי מקלט, Foreign workers, as well as refugees and asylum seekers,

רובם הגיעו לכאן מאפריקה דרך הגבול עם מצרים.

מה שקורה אצלנו הוא חלק מבעיה עולמית,

ובעולם חייבים להבין: עד שלא יימצא פתרון

למצוקות הדוחפות את האנשים הללו לעזוב את ביתם וארצם, To the hardships that push these people to leave their home and country,

גלי הפליטים ימשיכו להגיע.

שלום ליוחאי, למילה, לאורי, ליונתן ולמתניה.

אתם יודעים, רק בשנה האחרונה מתו יותר מ-3,000 איש

בדרך לאירופה בכל מיני אבובים On the way to Europe in all kinds of tubes

וקרשים וכל מיני רפסודות מאולתרות. and planks and all kinds of improvised rafts.

מה לדעתכם גורם לאנשים להסתכן בצורה כזאת,

רק כדי להגיע לאירופה? -בשביל חיים יותר טובים,

כי שם הם יותר מסתכנים שהם ממשיכים לחיות שם, כי יש שם

רצח עם, התעללות.

הם יודעים שאין להם ברירה אחרת, הם חייבים לברוח.

אתם מתארים לעצמכם את עצמכם במצב כזה?

אני חושבת שאם אני הייתי במצב כזה,

אז הייתי מנסה לברוח

לכל מקום אפשרי

כדי שינסו לקבל אותי.

כי אם הייתי נשארת

שם למשל, אז...

הייתי יכולה למות תוך ככה, שנייה.

זה סיכון מאוד מאוד גדול,

אתה לוקח סיכון שאתה

תמות בים, תטבע,

כל מיני סכנות אחרות שיש

בלצאת על אבוב וככה לברוח,

אבל אין לך שום ברירה אחרת

מהמקום שאתה מגיע. -או-קיי.

אז בואו נדבר עכשיו על אלה שמצליחים להגיע.

לדעתכם, המדינות,

כמו יוון למשל או איטליה או צרפת או ספרד,

צריכות לקבל את כולם?

לא. -לא את כולם.

יש לכל מדינה סוג של זכות בחירה

את מי הם יכולים ורוצים להכניס,

מכל מיני בחינות

שהמדינה חושבת עליהן.

למרות שהאנשים האלה הם בסכנת חיים, כמו שאמרתם,

והם נרדפים, ובבית משמידים אותם והם גוועים ברעב, אז בכל זאת...

יש כ-150 מדינות שחתומות על אמנה בעצם There are about 150 countries that have actually signed a treaty

לקבל אותם ולדאוג לצרכים הבסיסיים שלהם,

אבל בפועל יש הרבה...

הרבה שיקולים אחרים,

שיקולים כלכליים, שיקולים ביטחוניים,

לחץ ציבורי גדול

על הפוליטיקה, על הממשלה.

כן, מילה. -אני חושבת שאם...

אם כמה מדינות ייקחו

כמה שיותר פליטים, אפשר

לחלק אותם ברחבי הארץ,

ואולי הם גם יעזרו.

אולי הם גם

ישלחו אותם לעבודות,

ואז ככה הם

ישלמו למדינות האלה. Will pay these countries.

זאת אומרת ש...

מה שאת אומרת, שבעצם

חלק מהבעיה נגרמת

מזה שהם באים למקום מסוים

והם לא...

הם לא מפוזרים יותר,

ואין מה שנקרא חלוקה בנטל

בין המדינות הקולטות. -כי אם למשל מדינה אחת

לוקחת את כולם, אז היא

ממש כאילו חושבת

שרק היא תקרוס

או תהיה לה בעיה,

אז היא רוצה שלכולם יהיה את זה,

אז עדיף שלכולם יהיה את זה,

שלכולם תהיה את החלוקה הזאת של הפליטים.

אגב, אני חייב להגיד לכם,

משהו שהרבה אנשים לא יודעים

בסיפור הזה על הפליטים,

שהמדינות העיקריות בעולם

שקולטות פליטים

הן דווקא מדינות עניות,

כמו לבנון או אתיופיה

או אוגנדה או ירדן.

כן? מה שאנחנו שומעים,

הפליטים האלה שמגיעים לצרפת או לאיטליה,

זה רק חלק קטן מהפליטים,

שדווקא מדינות עניות

לוקחות אותם. -אבל לפעמים

זה יכול להשפיע לרעה, It can adversely affect,

כי יש תמיד אנשים שבעד

ותמיד יש אנשים שנגד.

זה בכל דבר נכון.

אני חושב שדווקא למדינות האלו

צריך לתת סיוע.

אם מדינה קולטת המון פליטים

אז לתת לה סיוע כספי

ולשלוח ציוד,

כדי בעצם לעזור לה

לקלוט את כל הפליטים

שהיא מקבלת. -אם המדינות העשירות

שלא יכולות לקבל פליטים

מכל סיבה שהיא,

מכל שיקול שהוא,

אז לפחות שיסייעו

בסיוע כספי.

למדינות... -למדינות העניות

שכן מקבלות פליטים.

אולי בעצם

כל ההסתכלות שלנו

על הסיפור הזה צריכה להיות:

איך לגרום לזה

שבמדינות שמהם יוצאים

הפליטים המצב ישתפר,

ואז לא יהיו את הגלים האלה

שאנחנו רואים

של האנשים המסכנים האלה? of these poor people?

בשביל לגרום למצב שבמדינות

שהפליטים בורחים מהן

המצב ישתפר, צריך לעשות

סוג של הפיכת שלטון. A kind of coup d'etat.

מה זאת אומרת?

בדרך כלל המדינות שיש בהן את ה...

רצח העם הזה, אלה מדינות

שהשלטון בהן הוא

כמו דיקטטורה, והוא לא...

דמוקרטי.

צריך לעשות איזושהי הפיכה שלטונית, There needs to be some sort of government coup,

ולהפוך את השלטון לדמוקרטי.

אני חושבת שלכל בן אדם,

גם אם הוא פליט וגם אם הוא לא,

יש לו את הזכויות שלו,

ואם למשל כמות של פליטים

מגיעה לישראל, וחלקם

יכולים להיות במצב ממש גרוע

מהבחינה הפיזית והנפשית,

אז צריך לסייע להם ולעזור להם,

לתת להם ציוד רפואי,

לתת להם אפילו

ללכת לבית חולים או משהו כזה.

אבל תגידו,

מה אשמים האנשים

בכל מיני מדינות,

הם לא עשו שום דבר

לפליטים האלה, הם לא גרמו

לשום בעיה באפריקה,

ואז פתאום

הם צריכים לקבל עליהם

המוני פליטים כאלה עניים,

ולשלם להם ולדאוג להם?

אני חושב שצריך...

שהמדינות העשירות צריכות לקלוט פליטים,

ולהפוך אותם מנטל לנכס. And make them a mantle an asset.

להעסיק אותם בעבודות

שרוב האנשים לא רוצים לעבוד בהן,

בעבודות כפיים -

פועלי בניין, חקלאים,

כל מיני עבודות שאנשים לא רוצים לעבוד בהן,

ואז בעצם שהם יעבדו בהן.

מה אתה אומר, יונתן, נטל לנכס? What do you say, Jonathan, a burden on the property?

המדינה, קודם כול, צריכה לחשוב על שני דברים:

אחד, שזה יכול לקרות באותה מידה לכל בן אדם כלשהו בעולם. One, that it could equally happen to any human being in the world.

ודבר שני, אני מסכים

עם הנטל לנכס,

כי בעצם המדינה יכולה להפיק מזה

כל מיני סוגי תועלת למדינה.

היא יכולה לשנות... לקבל

אוכלוסייה משכילה, ש...

תעלה את רמת או את ממוצע ההשכלה בישראל.

אני מסכים איתכם,

אבל אני גם מנסה להבין,

או שננסה להבין ביחד,

איך זה שבכ"כ הרבה מדינות

יש כזאת התנגדות There is such resistance

לקליטת הפליטים?

כי הרי מה שאתם אומרים זה הגיוני,

נטל לנכס, Burden on the property,

והם עובדים בעבודות הקשות,

אבל בכל זאת, אנשים שונאים אותם.

זו רק גזענות, כמו שאתה אומר?

לא רק גזענות, כי לפעמים...

הפליטים שמגיעים

ממקומות שיש בהם רצח עם

ולא שלטון דמוקרטי,

אז השליט חושב:

מה, אתם באים נגדנו? אז...

אתם באים נגדנו, נפציץ אתכם. You come against us, we will bomb you.

מה, אתם מקבלים מישהו שברח ממני?

מדינות מפחדות מפליטים,

פליטים אלה בדרך כלל אנשים

שאין להם השכלה כ"כ גבוהה

ואין להם מספיק כסף כדי...

לכלכל את עצמם,

ובגלל זה הם בורחים.

תגידו, אתם, אתם היום כאן,

אתם ישראלים,

החיים שלנו יחסית טובים,

אתם בכלל יכולים לדמיין מצב

שאתם ממש תיקחו תיקים

ופשוט צרורות ותתחילו ללכת?

זה היה במשפחה שלכם למשל מין מצבים כאלה?

סבא אולי?

לא היה, אבל כל בן אדם צריך לחשוב

שזה יכול לראות לו יום אחד.

כן, אורי. -ולנו כעם זה קרה,

אחרי השואה, בשואה.

אצלך במשפחה זה קרה?

כן, סבא רבא שלי Yes, my great grandfather

וסבתא רבתא שלי, הם ברחו

ליערות וזה. -מילה.

אצלי זה לא היה במשפחה,

אבל אני חושבת

שלכל אחד מהפליטים

צריך לזכות אותו בבית,

אפילו במקום לשבת,

לישון, לאכול,

ולרפא אותו אם הוא צריך.

טוב. אני מסכים,

אבל אנחנו עכשיו

עושים הפסקה קצרה,

ומייד נשוחח כאן

עם מוטסים עלי, יליד דארפור, with Mutsim Ali, born in Darfur,

שקיבל מקלט מדיני,

פליט בישראל. מייד.

שלום למוטסים עלי, ממנהיגי הקהילה הסודנית בישראל,

ומי שקיבל מעמד מוכר של פליט במדינת ישראל.

שלום, ניצן. תודה רבה.

תגיד, אגב, אנחנו כאן עושים את זה עם כל אורח,

איך אומרים שלום בשפת האם שלך?

אגב, מה שפת האם שלך? -פור.

או-קיי, איך אומרים שלום בפור? -אפה לה קוגה.

אפה לה קוגה. -אפה לה קוגה.

או-קיי, טוב. שמעתם? יפה.

מתי הגעת לארץ?

במאי 2009.

למה?

זה סיפור מאוד ארוך.

אני לא יודע אם שמעתם

על חבל דארפור, On the Darfur region,

אני במקור משם, וב-2003 התחיל

רצח עם נגד אוכלוסיות מסוימות

בגלל מי שהן,

לא בגלל המעשים שלהם. Not because of their actions.

ז"א הממשל שהתיישב בחרטום

רצה לשנות את הזהות

של כל חבל דארפור of all the Darfur region

וסודן בכלל.

וזה פגע גם במשפחה שלך? And it hurt your family too?

נכון, והמשפחה שלי

כרגע נמצאת במחנה עקורים,

מ-2003 עד עכשיו.

ואיך אתה הגעת פיזית הנה?

יצאתי מדארפור ב-2003,

הייתי בחרטום, כלומר,

כמקום שאמור להיות בטוח,

כי בהתחלה לא התכוונתי לצאת מהמדינה בכלל,

אבל בגלל הרדיפה הפוליטית

וגם הרדיפה על רקע גזעי,

נאלצתי לעזוב למצרים,

ובגלל שיתוף הפעולה בין הממשל המצרי והסודני,

נאלצתי לעזוב,

והגעתי למדינת ישראל. -דרך סיני,

דרך הגבול. -נכון.

כמה אנשים כמוך

קיבלו מעמד של פליט

במדינת ישראל?

יש כרגע 8 אנשים. -8?

מתוך כמה דארפורים שהגיעו?

יש דארפורים ויש גם קבוצות אחרות,

יש אנשים מאריתריאה

ויש גם מאזורים אחרים

בסודן. -אז זה בערך שמונה מתוך 40 אלף, משהו כזה?

מתוך 40 אלף,

39 אלף אנשים שנמצאים כרגע. -הבנתי.

מעטים ביותר. -מעטים, Very few. -few,

מספר מאוד בודד. A very solitary number.

אני אגיד לך,

כמות האנשים ש...

עוברים את הים התיכון

ומגיעים לאירופה,

המספר הוא מאוד מאוד גדול.

אני מכיר הרבה חברים

שנמצאים בכל מדינות אירופה,

ואני אגיד לך, המספר מאוד מאוד גדול.

אז באירופה אומרים,

ואני שומע את זה המון:

בסדר, עוזרים להם,

נותנים להם אוכל להסתדר,

ו... בבקשה, שיחזרו. And ... please, come back.

למה זו בעיה להחזיר?

אפשר להחזיר? -קודם כול,

אני לא בטוח שזה המצב באירופה, שמחזירים אנשים. I'm not sure that's the situation in Europe, that people are sent back.

דבר שני, שאלה הגיונית: איך אפשר להחזיר בן אדם

למקום שבו נשקפת לו סכנה ממשית לחייו? To a place where he is in real danger to his life?

זאת אומרת,

אותי, שהבית שלי נשרף, Me, that my house burned down,

שהממשל שם, עם כל הכוחות, המליציות,

שרודף אחריי בגלל הגזע שלי, בגלל העמדה הפוליטית שלי,

האם זה הגיוני ונכון להחזיר אותי לשם?

זאת אומרת, מחזירים אדם למוות שלו.

אז השאלה הזאת צריך לענות עליה.

נעזוב את אירופה,

האם זה נכון להחזיר בן אדם לאיפה שנשקפת לו סכנה? Is it right to return a person to a place where he is in danger?

אז בוא תגיד מה לדעתך יכול להיות הפתרון,

כי הרי לא יכול להיות שכל אפריקה תעבור ליבשת אחרת, או-קיי?

מה יכול להיות הפתרון?

איך מסדרים את המצב הזה באפריקה

או בסודן או במדינה אחרת

כדי שלא ייצאו האנשים האלה משם, המסכנים האלה? -נכון. So that these people do not get out of there, these poor people? -Right.

השאלה היא מאוד טובה.

אני אגיד לך,

הפתרון הוא לפתור את הבעיות בארצות המוצא.

אני אתן לך דוגמה פשוטה למה שמתרחש בסודן:

בגלל שיש גל של הגירה,

עוברים מסודן ללוב

וחוצים את הים התיכון,

האיחוד האירופי מממן,

הוא מתכוון לממן את ממשלת סודן

כדי לעצור את תופעת ההגירה.

ממשלת סודן משתמשת במימון הזה כדי ליצור...

לרצוח אנשים וליצור עוד הגירה חדשה. murdering people and creating another new immigration.

זאת אומרת, יש פה...

אתה יודע, עניין שאי אפשר להסביר.

זאת אומרת, מצד אחד, אתה לא רוצה מהגרים,

אבל מצד שני, אתה מייצר, זאת אומרת, תומך במשטרים ש...

מייצרים פליטות.

טוב, יש להם, לחבר'ה שלנו,

הרבה שאלות אליך. כן, יונתן.

איך זה להיות בן אדם

שהוא עומד בסיכון עצום,

והוא מתלבט האם להישאר

במקום שכל רגע הוא יכול

למצוא את מותו, או...

לקחת סיכון וללכת לים, כשאתה לא יודע מה יקרה

במהלך השבועיים-שלושה שאתה בים,

מה יקרה במדינה שתגיע אליה,

איך זה מרגיש, ההחלטה הזו?

קודם כול,

לצאת ולברוח זו ממש לא החלטה.

זאת אומרת, אני נמצא בבית,

ואז פתאום אני מוצא את עצמי בורח,

זה לא שאני יודע לאן אני הולך,

אבל יוצא מהמקום,

ולא יודע לאן אני הולך. או-קיי?

עכשיו, ההרגשה הזאת

היא הרגשה מאוד נוראית.

תחשוב על ילד קטן בן...

חמש, שש או שבע,

ונאלץ לברוח,

להיפרד מהמשפחה שלו,

ולא יודע לאן ללכת,

לא יכול לתכנן,

הוא לא יכול... הוא לא...

נחשב כמו ילדים אחרים, ז"א, considered like other children, za,

בן אדם שהוא לא יודע

לאן העתיד שלו,

לאן החיים גוררים אותו,

ולכן ההרגשה מאוד נוראית.

וכמובן כשמגיעים למדינת היעד או מדינת הפליטות,

זו...

הרגשה מביכה,

שאני עדיין מרגיש פליט, ללא משפחה.

אני מסתכל על אחרים עם ההורים שלהם,

עם המשפחות שלהם,

אנשים שדואגים להם

נגיד במצבים של...

סתם דוגמה, מישהו ש...

חולה, והוא לבד,

אין לו אף אחד להיות איתו,

זה ממש מתסכל ומדכא,

וזה עצוב. אתה מבין?

יוחאי. כן, בבקשה.

איך זה לחיות כפליט

עד גיל מסוים, ולבוא למדינה,

ולברוח כל הזמן,

אף פעם באמת נראה לי כמעט

לא להרגיש בטוח הרי?

נכון.

וזו אחת ההרגשות

של הרבה אנשים מאיתנו, ז"א,

אני עדיין לא יודע מתי אני יכול

לראות את המשפחה שלי.

זאת אומרת, מ-2003

אני לא ראיתי אותם,

ולא יודע מתי אפשר לראות אותם.

ז"א אני שואל את עצמי שאלה אחת:

למה אני לא כמו כל אחד אחר,

למה אני לא עם המשפחה שלי,

למה כל הסיפור הזה? וזה...

זה פשוט, אני אגיד לך מה,

הפליטים, אנשים שנאלצו לברוח, והגיעו למקומות

למשל כמו ישראל, ועדיין מחזיקים מעמד

ואמיצים, רוצים לעשות הישגים גדולים, ויש להם,

אתה יודע, מטרות להשיג, אנשים מאוד חזקים.

זאת אומרת, מתמודדים מול כל הטראומה הזו,

ועדיין מחזיקים מעמד כדי להצליח.

הפסקה קצרה, ואחריה נדבר על הפליטים כאן בישראל.

חזרנו, ועכשיו נראה מה קורה כאן, בדרום תל אביב.

השכונה הקטנה הזאת מפתיעה ומגוונת

הרבה יותר מאיך שהצטיירה השבוע בכותרות.

מאיפה אתה, חבר?

חצי ערבי חצי ישראלי. -באמת?

איפה נולדת? -בערב הסעודית.

בערב הסעודית? -כן.

אני אירי. i am irish

אירי? -אירי, מאירלנד.

רגע, מי יהודי פה? ירים יד. -אני.

ממש קיבוץ גלויות. A real grouping of postcards.

מה זה משנה מי יהודי ומי לא?

כולם בני אדם.

אתם מודעים למה שקורה אצלנו בארץ?

המצב בארץ מבחינת פליטים הוא גרוע מאוד,

כי יש הרבה מאוד פליטים שלא רוצים,

לא רוצים לעבוד, לא רוצים... נוח להם במצב הקיים שלהם וזה,

מה שדיברנו מקודם

על מנטל לנכס,

זה המצב ההפוך בדיוק ממה ש...

מהנטל. -למרות ש...

כל מסעדה בת"א שתיכנס,

תלך למטבח ותראה, מי עובד?

סודנים ואריתראים ופליטים,

הם כולם עובדים, ומי מנקה,

ובעבודות הקשות.

עד שנותנים להם הזדמנות להיכנס לארץ,

אז הם לא עוזרים

והולכים לעבוד

ואפילו מפרנסים את עצמם,

הם לא עושים את זה.

הם פשוט נכנסו לארץ

כדי לא להסתכן.

זה נכון, מוטסים? כאילו, עובדים או לא עובדים?

אל"ף, אני חולק עליכם על כל מה שאמרתם עכשיו.

אנשים בסך הכול רוצים לחיות, רוצים הזדמנות לחיות, או-קיי?

זה שלפעמים אתם רואים אנשים שלא עובדים,

יש כמה סיבות לזה:

אחת, כמעט כל מי שנמצא בארץ היום,

למעט שמונה אנשים

ועוד מספר בודד של אנשים

שקיבלו איזשהו מעמד ארעי...

כמו שלך. -כן.

מקבלים נייר,

שכתוב באופן ברור

שזה לא אישור עבודה.

ז"א, כשאני הולך לחפש עבודה

זה מאוד קשה. -אבל בתכלס,

עובדים? במה עובדים?

בדרך כלל אנשים עובדים

במסעדות, עובדים בבתי מלון,

יש כמובן גם סטודנטים,

כמוני למשל, לומדים,

אנשים חרוצים, רוצים להצליח,

כי זה לא רק בשביל להתפרנס,

אלא גם חושבים על המשפחות שלהם,

כי בסופו של דבר אנשים

רוצים לעשות שינוי

על מנת לחזור לארצות המוצא שלהם. In order to return to their countries of origin.

אז תגידו,

מה לעשות עם אנשים

כמו מוטסים? לקלוט אותם,

להשאיר אותם כאן,

לתת להם מעמד?

אולי לתת להם אזרחות?

כן, מתניה. -צריך למצוא איזה

מעמד כלשהו שיכול לקלוט

כל מיני פליטים,

וצריך לתת להם גם סוג של השכלה,

כי יש אנשים ש...

מגיעים אחרי הרבה זמן שהם היו

בכל מיני מקומות שיש בהם רצח עם,

ולא היה להם זמן ללכת ללמוד.

מדינת ישראל עושה משהו

שהוא בעיקרון לא בסדר,

היא מעדיפה לשמור על עמימות בנושא הזה,

לא לקבוע חוק פליטים,

לא לתת מענה ו...

להיענות לבקשות

שאנשים מבקשים,

היא מעדיפה לשמור יותר על נושא של...

אנחנו שומרים על עמימות בנושא, לא החלטנו.

זה משהו שהוא לא בסדר,

כי אלפי אנשים ברחוב

אין להם הגדרה.

אורי. -אני חושב ש...

שגם צריך לתת להם

תמריצים לעבוד, ולתת לכולם

אישורי עבודה,

כדי שכן ייצאו לעבוד. -אז מה, So that they will go to work. -So what,

מה שאתם אומרים בעצם, אנחנו צריכים לקבל כל מי שמגיע?

לא כל מי שמגיע.

אנחנו צריכים לבדוק מאיפה הוא מגיע, מה המוצא שלו,

מה עבר עליו בארץ שהוא מגיע ממנה,

ולפי זה ולפי המצב שלו להחליט אם אפשר לתת לו לעבור או לא.

מילה, אלה שכבר הגיעו והם כבר כאן,

מה צריך לעשות איתם?

אם הם למשל לא רוצים לעבוד,

והם רוצים גם לחיות

כמו שצריך,

אפשר לתת להם

זמן מסוים, למשל חצי שנה,

סתם דוגמה, חצי שנה שהם יעבדו

וחצי שנה שהם לא.

להשתקם. -כן.

המצב הוא שכולם עובדים,

אבל חלק מהם עובדים בתנאים מאוד לא טובים,

כי המעמד שלהם הוא לא חוקי.

אז בדיוק, לתת להם את העבודה הטובה בלי תנאים קשים,

בלי כל התסבוכות האלה. -הם בסך הכול אנשים שרוצים

לעבוד ולהתפרנס בכבוד ולחיות, הם לא רוצים

לעשות רע למדינה או רע לציבור.

נכון שיש יוצאים מן הכלל, אבל בכללי הם אנשים שרק רוצים

לחיות ולפרנס את עצמם בכבוד.

מצד שני, אתם מבינים למשל שיש תחושות בת"א, בדרום ת"א,

של תושבים מקומיים ישראלים שאומרים: יש פשע ויש אלימות

ויש בעיות עם המסתננים. -פשע ואלימות

היו גם לפני שהפליטים הגיעו,

פשע ואלימות זה דבר שלא קשור ספציפית אליהם,

תמיד הייתה אלימות.

אלימות ופשע יש בכל מקום,

ואנשים עושים דברים כאלה בגלל סכסוכים ובגלל כל מיני דברים

שלא קשורים לזה שבאו עוד אנשים שהם לא ישראלים.

נו, הנה, אתה רואה, מוטסים, יש פה

סך הכול, אני חושב, פתרונות רציניים.

קודם כול, אני מסכים עם כל הפתרונות שלכם.

אנחנו לא מדברים על אזרחות, כן?

אנחנו מדברים על מעמד שמאפשר לאנשים לחיות בכבוד,

אנחנו מסכימים עם זה.

עכשיו, לגבי המקרים שאנחנו רואים בדרום תל אביב, כמובן,

אל"ף, אני מסכים לגמרי עם הטענות של התושבים,

כן, יש שם סבל ויש נטל, וזה נכון מאוד.

אבל הפשע, כמו שאמרתם, זה...

כמו בכל חברה אחרת, בכל קבוצה אחרת,

הפשע הוא נמצא,

זה יוצא מן הכלל. This is exceptional.

אבל בסך הכול,

בסופו של דבר אנשים

חפים מפשע, אנשים מחפשים

תנאים לחיים נורמליים,

כמו כל אדם אחר, כדי להצליח.

ובאפשרות המדינה לעשות את זה.

ואני רוצה להגיד לכם,

ביחס לבעיה הזאת באופן כללי,

שאמרנו שצריך לסדר את המצב

בארצות המוצא, באפריקה,

אני רוצה לתת לכם נתון:

מה שהאמריקאים, שימו לב, מוציאים בשנה אחת על גלידות, What the Americans, mind you, spend in one year on ice cream,

על גלידות,

שווה לכל תקציבי הבריאות של כל מדינות אפריקה ביחד. Equal to all the health budgets of all African countries combined.

אתם מבינים? -על גלידות? -כן.

אם היו מוציאים קצת פחות באמריקה על ארטיקים, If they were to spend a little less in America on popsicles,

היה אפשר לסדר את כל המצב באפריקה.

טוב, עד כאן "בין השורות מסביב לעולם".

תודה למתניה, ליונתן, לאורי, למילה וליוחאי,

תודה למוטסים עלי, ותודה לכם שם בבית.

להתראות בתוכנית הבאה.

אנחנו ממשיכים לדבר,

שומעים אותנו.

הפתיע אותך הסיפור עם הגלידות?

לגמרי. -אמת לאמיתה.

זה טוב, שאם קופא להם המוח

יש להם כסף לרפא את זה. -כן, כן,

את יכולה לשאול אותו. -מה?

איך זה היה אבל,

כאילו, אם הייתה לך ההזדמנות

ללכת חזרה אחורה ולהישאר שם

עם המשפחה שלך,

היית עושה את זה?

הייתי עושה את זה,

ואני ממתין לרגע הזה בכל...

כל שעה, כל שנייה.

אם הייתה לך עכשיו הזדמנות

ללכת ולהיפגש עם ה...

הממשל ששולט עכשיו בסודן, The government now ruling Sudan,

שגורם לכל הבעיות שם...

לדבר איתם. -לדבר איתם.

אל"ף, אני לא... לא אפגש איתם,

זה אחד.

שנית, אני פועל על מנת לשנות...

תכתוב: יוסי אלימלך

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר קינן

הבאה לשידור: שרון דולב

הפקת כתוביות: אולפני אלרום