זהו זה - הירקן (1)
"זהו זה ולא אחרת
"מים סוף עד ים כינרת.
"בקיבוץ, בכפר, בקרת זהו זה
"ולא אחרת.
"אל תהיה הוזה,
"אל תהיה כזה.
"קום וצא מזה,
"קום וזהו זה.
"באוויר הזה,
שאף מלוא חזה,
"זכור שאם תרצה
"גם אתה תוכל לשנות
"את סוף המחזה,
"וזהו זה ולא אחרת
"מים סוף עד ים כינרת.
"בקיבוץ, בכפר, בקרת זהו זה
"ולא אחרת.
"זהו זה".
איזה קיץ, איזה פרי.
יאללה, בוא תאכל, תהיה בריא.
איזה קיץ, הו מאמא, איזה פרי.
יאללה, בוא תאכל, תהיה בריא.
שלום אדון לוי, מה שלומך?
שלום, אדון מושונוביץ. -מה נשמע? -בסדר, מאה אחוז.
מה שלומך אתה? -הכול בסדר, הכול טוב.
אתה יודע, אדון מושונוביץ,
החיים... זה לא מלפפון. -בטח שלא.
המלפפון הוא...
ארוך וירוק, והחיים הם אפורים וקצרים. -לא.
אני אומר לא, אני אומר...
יש אנשים שאומרים שהחיים זה מלפפון.
משהו מתחיל בריא וחזק וירוק, וגומר חלש וחמוץ.
ואני אומר לא. -לא, בטח. כי לא כל מלפפון ירוק
עושים ממנו מלפפון חמוץ. -לא, לא בגלל זה אני אומר לא.
אני אומר לא, למה, החיים זה לא רק מלפפון. -נכון.
החיים זה מלפפון,
החיים זה עגבנייה. -נכון. -החיים זה גמבה.
נכון. -החיים זה בצל, החיים זה פטרוזיליה... החיים,
מושונוביץ, זה סלט. -סלט.
ואפילו הסלט הכי טוב שיש בעולם, אם אין בו מלח... -נכון.
זה לא סלט. -כן, אבל אני, יש לי קצת אולקוס,
אז מלח אתי זה לא... אבל מה שאתה אומר, מר לוי.
בראבו, בראבו. ומי זה המלח של הסלט שלנו היום?
שימי תבורי.
בראבו, שימי תבורי, נכון.
איזה יופי.
"את שומעת את השיר,
"טיפה של עצב בעיניים.
"והשמש באוויר,
"הנה מפציע יום בהיר,
"עוד יום בהיר.
"את רואה זה יום יפה,
"אל תלכי מיד לדרך.
"אני אגיש את הקפה
"ואז נשב ונדבר
"ונישאר.
"אם נותר
"עוד סיכוי קטן,
"כדאי שננסה שוב
"לצעוד מבראשית.
"אל תלכי,
"אל תצאי מכאן,
"האם את לא שומעת
"מה אומר השיר.
"את זוכרת את הלילה
"כשחזרנו מאילת.
"הגלים עברו בשקט
"ושמעו שבועת עולם,
"עולם.
"את זוכרת כמה טוב
"הימים עברו עלינו,
"וידענו לאהוב,
"ואת עזרת לי מקרוב.
"כל כך קרוב.
"אם נותר
"עוד סיכוי קטן,
"כדאי שננסה שוב
"לצעוד מבראשית.
"אל תלכי,
"אל תצאי מכאן,
"האם את לא שומעת
"מה אומר השיר.
"את זוכרת את הלילה
"כשחזרנו מאילת.
"הגלים עברו בשקט
"ושמעו שבועת עולם,
"עולם.
"אם נותר
"עוד סיכוי קטן,
"כדאי שננסה שוב
"לצעוד מבראשית.
"אל תלכי,
"אל תצאי מכאן,
"האם את לא שומעת
"מה אומר השיר.
"אל תלכי,
"אל תצאי מכאן,
"האם את לא שומעת
"מה אומר השיר."
שימי, כל הכבוד, אתה שר כמו תפוח דלישס,
כמו, לא, אני אגיד לך את האמת, אתה שר כמו עגבנייה מונימייקר.
באמת, זה משהו יוצא את הכלל.
כן, אדון מושון, מה אני יכול לעזור לך?
אדון לוי, פה כתוב לי...
אחד קילו אפרסקים, שיהיה טוב.
שיהיה טוב? -כן.
אבל אני קצת מתפלא עליך, למה, שאתה אינטליגנט,
ואתה יודע שאין אפרסקים בחורף.
אבל...
אתה נראה לי כמו שאתה רוצה עכשיו... קלמנטינה. -לא, לא.
אני לא רוצה קלמנטינה. -באמת. -רשמו לי אפרסקים. -מושונוביץ,
אתה וקלמנטינה זה כמו
העגבנייה והקליפה של האבטיח, מה שתמיד הולך ביחד.
היידה, שהחיינו והגיענו וקיימנו. היידה.
שהחיינו... -וזה בשבילך. שהחיינו והגיענו וקיימנו. -אמן.
טוב. -טוב. -כמה?
שנעשה את זה שלושה קילו, אה? -לא, לא, כמה כסף?
נסתדר, נסתדר.
מושונוביץ.
כתוב לי אפרסקים, לא כתוב לי... -זה יוצא לי ארבעה וחצי קילו,
נעשה את זה חמישה?
מה אתה אומר?
ארבעה.
נעשה את זה ארבעה, נעשה את זה כבר חמישה. -טוב, נו. -אני לא מבין
לאיפה אתה ממהר כל הזמן. -אני צריך ללכת לבלש נוח רב מוח,
אני רוצה לעזור לו שם בטלפונים. כתוב לי פה שאני צריך לעבור דרכו.
הבר מוח הזה יש... -רב מוח. -רב מוח? תגיד לי,
זה, יש לו... הולך לו הרבה טוב בעסקים של הבלשות, אה?
הרבה טלפונים. -המון, המון טלפונים. -מה אתה אומר, אולי יום אחד
אני אכנס להיות אתו איזה שותף, אה?
מר לוי, למה שלא תתקשר אליו? אם הוא יסכים
אתם יכולים לעשות עסק. -מה המספר שלו, מושונוביץ?
זה ארבע, שתיים, שש, אחת,
ארבע, ארבע. -רגע, אני ארשום, זה...
ארבע, שתיים, שש, אחת,
איך? -ארבע, ארבע.
ארבע, ארבע.
זהו.
נוח. -שקט, שולה.
נוח רב מוח. -שולה, לא עכשיו.
אבל נוח...
שולה.
את בלבלת אותי. כמעט שברתי את השיא העולמי.
אבל איש אחד רוצה לראות אותך.
איש אחד? -כן. -יעלה ויבוא. -איש אחד.
נעים מאוד.
פסח, פסח, סמל החקירות פסח. חג שמח. -חג שמח.
אתה סמל? -כן, סמל חקירות במשטרה.
אז למה אתה לא במדים? -סמל החקירות פסח הוא...
עכשיו בתחפושת, הוא לא מעוניין שיכירו אותו.
נכון מאוד. נוח רב מוח, הבלש המפורסם, יודע הכול.
נוח, מה... -סליחה, סליחה, שולה. -אבל מתחפשים בפורים, לא בפסח.
שולה, שולה, עזבי הכול... לא, לא, את עם המבחנה...
תני לי מיד את... זה, רק זה חסר לי.
נוח, אפשר לחשוב.
נוח, אני מצטערת.
עבודה של שש שנים הלכה...
נו טוב, בסדר. -כן, כן.
כולי אוזן, במה העניין?
נוח רב מוח, אני זקוק לעזרתך. -בבקשה. -נוח רב מוח,
הבלש המפורסם, פותר הכול.
לא, בלי זה...
סיימתם? -בבקשה. -קרא בבקשה את המכתב הזה. -טוב.
שולה. -מה? -מיד אל הלוח. -טוב.
גיר. -גיר. -בבקשה. רשמי כל מילה. -כל מילה.
"ברגעי פרידה אלה
"אני רוצה לומר את האמת.
"אני יוצא לדרך כל הארץ, נקודה.
"לפני כן ברצוני להודות...
"לפניכם עומד אדם שבור.
"אני הוא זה שרצח את כרמל,
"הוא ידידי הטוב ביותר,
"סיני חף מפשע, נקודה.
"אני יוצא לדרכי.
"חתימה, חרמון."
את המכתב הזה מצא השותף של חרמון, סיני,
ליד הגופה של כרמל, ז"ל,
וחרמון בעצמו נעלם.
נו... נוח. זוהי הודאה בכתב.
חרמון רצח את כרמל.
אמנם חרמון מודה שרצח את כרמל,
וכותב שהוא הלך להתאבד, וסיני מאשר זאת, אבל...
אבל? -אבל...
אבל סמל פסח מומחה בתחפושות, ויש לו הרגשה שהמכתב כאילו...
מחופש. -משהו, משהו... -משהו... כאילו, לא יודע,
הפסיקים לא פסיקים, הנקודות לא נקודות.
משהו לא בסדר במכתב. -כן. -נוח, אבל מה שכתוב - כתוב.
"אני הוא זה שרצח את כרמל, הוא ידידי הטוב ביותר." -באמת?
כן. -שולה.
פסח. -כן.
קראו שוב את המכתב. -כן. -קראו שוב ושוב.
האם אינכם מרגישים שיש משהו חשוד במכתב, כן?
יש פרט מאוד מאוד חשוד המשנה את המכתב מקצה לקצה.
אני יודע מהו הפרט. האם אתם שם בבית,
האם אתם יודעים מהו... הפרט?
הטלפון מתקשר.
הטלפון מצלצל.
הלו.
תשמעי, אני לא הספקתי לקנות הכול.
הייתי אצל נוח רב מוח,
הוא נתן לי איזה בעיה מסובכת. כן. אפרסקים אין.
יש קלמנטינות, זה... הלו?
עם מי אני מדבר? הלו?
הלו.
חבר'ה, אתם יכולים לנגן עוד קצת?
עד שאני אשמע בדיוק מי מדבר אתי.
הלו,
את שמעת אותי מקודם?
אפרסקים לא היו,
לא היו אפרסקים.
הלו.
הלו, מי מדבר אתי?
אין אף אחד על הקו?
הלו? -הלו.
הלו, מי מדבר?
הלו. -שלום. -שלום. מי זה?
שמי אבי. -אבי.
אבי מיטרני. -אבי מיטרני?
מגבעתיים. -מגבעתיים.
בן כמה אתה אבי?
שתיים עשרה. -שתיים עשרה זה טוב.
מה, מה התשובה שלך?
התשובה שלי היא... לדעתי, לדעתי, חרמון הוא הרוצח.
למה?
למה, כי הוא זייף את המכתב. -איך, איך גילית שהוא זייף?
כי אדם לא רוצח את ידידו הטוב ביותר.
זה לא בטוח כל כך.
אני שמעתי על הרבה אנשים שכן עשו... אבל לא, לא...
זה לא עכשיו לתוכנית הזאת. אתה יודע בדיוק איך במכתב זה...
איך... אתה יכול להוכיח את הטענה שלך, במכתב?
אני לא חושב. -אתה לא חושב. טוב, אני מציע...
תודה רבה לך, אתה תזכה בחולצה ובתקליט,
זה בטוח. יש לך חולצה ותקליט,
הוא אפילו אמר נוח רב מוח שהמכתב הזה חשוד.
אבל עכשיו אתה תראה למה. תודה רבה לך, להתראות.
טוב. אצל הירקן הייתי, אפרסקים לא קניתי,
סלרי.
סלרי אני צריך לקנות. נוח, תעשה טובה,
תראה למה התשובה היא נכונה.
אז אני צריך אחר כך ללכת אל מי... אל מי אני צריך ללכת?
שולה יקרה, פסח החביב.
אתם זוכרים בוודאי שאמרתי לכם שהמכתב...
כאילו מחופש. ובכן, אני אמחק את הניקוד והפיסוק שבו,
ונקרא אותו מחדש.
הבה נקרא את המכתב מחדש.
"ברגעי פרידה אלה אני רוצה לומר את האמת."
נקודה. "אני יוצא לדרך כל הארץ..." סטופ? לא.
"אני יוצא לדרך, כל הארץ לפני."
נקודה.
"כן, ברצוני להודות..." נקודתיים.
"לפניכם עומד אדם שבור..." פסיק.
פסיק.
"אני הוא." נקודה.
"זה שרצח את כרמל הוא ידידי הטוב ביותר, סיני."
נקודה. "חף מפשע אני יוצא לדרכי, חרמון."
כן,
כן, שולה, כן, פסח,
חרמון חף מפשע. סיני...
סיני הוא רוצח.
סיני הוא רוצח.
סיני מצא את מכתבו של חרמון,
אך המכתב היה ללא פיסוק וללא ניקוד,
וסיני פיסק וניקד את המכתב כרצונו.
אך שיטת הניקוד פועלת.
חרמון, חרמון.
חרמון, חזור אלינו,
חזור אלינו, אך להבא נקד את מכתביך.
מדהים. -הוא יודע הכול. -זה מדהים, רב מוח...
איזה יופי של חולצה,
למה, שכל אחת נראית פצצה.
אני גמרתי עכשיו עם כל העסקים של הירקות,
ואני עברתי למשהו אחר. זה הכי טוב.
הכי טוב זה, יש לי מצפון. -שלום, אדון לוי, תשמע, אדון לוי.
אני קניתי אצלך את ה...
הוא דומה לך מאוד. -שלום, שלום, מושונוביץ.
שלום, אדון לוי. -כן. -תראה, אני קניתי אצלך...
קלמנטינות, הייתי צריך לקנות אפרסקים, אבל לא חשוב.
אני שכחתי משהו. -מה הבעיה?
אני צריך ראש סלרי...
שורש סלרי,
מהטובים, שאתה מחביא מתחת ל...
מה קרה פה? -למה, שכל אחת נראית פצצה.
מה קרה פה? -מה קרה פה?
מה זה הבגדים האלה? -זה שאני גמרתי את הירקות.
אבל זה אתה, מר לוי, לא? -יש לך... בראבו, אתה יש לך עיניים
כמו חתולים, אתה. -אבל מה קרה לירקות,
היו פה ירקות... -עזוב, חאלס, אני גמרתי עם ירקות, מושונוב.
למה, היה נכנס אליי כל פעם בנאדם, אומר לי
"תביא לי סלרי, תביא לי קלמנטינה..."
אתה יודע למה אני החלטתי לגמור עם הירקות? -למה?
למה, שהחיים...
זה כמו בגד. -כן. -אם אתה לובש אותו
והוא טוב עליך,
טוב. -טוב. -אבל ברגע שהוא קטן עליך
הוא מכווץ לך את החיים. -נכון.
אתה מבין אותי? -החיים מתקמטים.
החיים מתקמטים ומתכווצים. -בדיוק.
אז מה יהיה? -אז מה יהיה,
אני אגיד לך תיכף... -זה מקצוע אני חושב, אז אני,
אני לא בטוח שאתה תוכל להסתדר עם המקצוע החדש הזה.
מה זאת אומרת? -זה מקצוע, צריך ללמוד אותו
בבית ספר. -לא צריך ללמוד שום... אין הלוא אוניברסיטה לא לקלמנטינה
ולא ל...
יש... יש בית ספר לאופנה.
מה זה אופנה? -אופנה, אתה לא יודע מה זה אופנה?
יש בית ספר לאופנה. -איפה? -ויצו צרפת.
צרפת זה רחוק בשבילי, מושונוביץ. -לא, זה פה, זה בתל אביב.
צרפת זה בתל אביב? -לא, בית הספר הוא...
הוא בתל אביב.
טוב, אין דבר, תגיד מה שתגיד.
שמי רות פוזנר, ואני לומדת בבית הספר ויצו צרפת בכיתה י"א,
במגמת עיצוב אופנה.
בבית הספר שאנו לומדים, נוסף למקצועות העיוניים,
גם את המקצועות שקשורים בעיצוב אופנה, והם...
גזרה, דיגום, תפירה, טקסטיל, תולדות הלבוש
וציור אופנה.
בשיעור שעבר אתם ציירתם את הדגם של החצאית הזאת.
באתי ללמוד בבית הספר הזה כי אני רוצה להיות מעצבת אופנה
כמו כריסטיאן דיור, איב סאן לורן, נינה ריצ'י.
בגד הוא לא רק משמש לכיסוי מפני חום וקור או צניעות,
הוא משמש לרוב כקישוט, ואנשים מחפשים
בגדים יותר ויותר יפים ומקוריים...
והם לא תמיד צנועים ונוחים, ובכל זאת הולכים איתם.
נוגה, אני רוצה בד סגול, זאת חצאית.
משהו בגוונים כזה של סגול, תכננתי חצאית עם...
פה תפרים כאלה. מה יש לך?
לאורך כל ההיסטוריה הבגד מתפתח
בהתאם לאומנות ולאדריכלות, ו...
בעבר הבגדים היוו את הסמל למעמד.
זה צווארון גדול.
הפוליטיקה משפיעה הרבה על האופנה,
ודוגמה ספציפית אנחנו רואים
כאשר נשיא יוגוסלביה, טיטו, נפטר,
הבגד הלאומי שלהם, המכנסיים הרחבות, הבאגי,
נכנס לאופנה מהר מאוד והשתלט על השוק.
רות, מתי את גומרת?
הנה, אני כבר גומרת, אני נותנת לעינת למדוד...
לפני התצוגה, שנראה אם זה בסדר.
כשאני רואה את הבגד שלי, את החצאית,
על בת בתצוגת אופנה...
יש לי הרגשת סיפוק גם אם...
הדרך לזה הייתה קצת קשה, אם היה צריך לתפור ולפרום ו...
זה בכל זאת הצליח בסוף ויצא מה שרציתי.
תסתובב בבקשה.
תיתן לי את היד.
זה טוב מאוד, יש לי בשבילך חולצה, מושונוביץ. -לא, לא.
אני לא צריך חולצה, אני צריך
סלרי בשביל מרק. -מושונוביץ. -אני לא צריך...
אבל אני חייב לך הסבר.
זה חולצה...
מאה אחוז כותנה, שלושים אחוז פוליאסטר,
שני כפתורי... של גרנט אלפנט. וגם כן זה חולצה מתקפלת, תראה.
אתה עושה את זה ככה, הופ, זה חולצה כמו חדש, זה ניילון.
בסדר, בסדר. -אז נו, היידה, תמדוד. -לא, לא.
אני לא צריך חולצה.
אני צריך סלרי.
אני אשאל אותך... -נו. -הבנאדם יכול לאכול סלרי
אם אין לו את החולצה הטובה?
אני צריך מרק. -בראבו, יכול לאכול מרק
אם אין לו את החולצה הטובה? -לא. -בראבו.
זה כל הטעם של המרק, זה הבגד. זה כמו בחיים.
יש לי חדשות בשבילך, מושונוביץ. החדשות, אוי, חדשות.
יש לי טרנזיסטור. רשמו לי שאני צריך
