Week 8 (ראיונות)
קודם כול אני חושבת על תנוחות גוף.לפעמים כשאני לא מרוכזת ברכיבה,מתעסקת בדברים אחרים, אני יכולה ליפול.
-שיין!שיין!שיין!! !
שיין, שנייה...שיין, שנייה.את שכחת לקחת אותי, להרכיב אותי.
-יש לך קסדה?
-מה זה?
? יש לך קסדה-
-לא.
-בטיחות מעל הכול!
-שכחתי את הקסדה ב...בטיחות.
-אני שיין קדוש, אני בת שמונה,ואני אופנוענית.
-איך הגעת בכלל לרכוב על אופנועים?
-מההורים שלי.כשהייתי קטנה ראיתי אותם רוכבים,אמרתי לעצמי שאני רוצה גם,ואחרי זה אימא הציעה לי לרכוב,והתחלתי לאהוב את זה.
-יש לך בכלל רישיון?על מה אנחנו מדברים פה?בת כמה שאת נוסעת על אופנועים?
-שמונה.
-ויש לך רישיון?
-אני עוד לא קיבלתי אותו,אני לא יודעת אם קיבלתי אותו או לא...
-מה זאת אומרת לא קיבלת אותו?למה, עשית טסט, עשית...?
-עשיתי מבחן בגיל שבע,ואני עכשיו מקבלת אותו בגיל שמונה.
-למה לא קיבלת אותו עד עכשיו?
-כי בגיל שבע לא מקבלים רישיון.
-אה, אי אפשר לקבל...טוב, כי עוד ילדים.
-כן.
-עם כל הכבוד, לך תיתן לילד בן שבע רישיון, אז נותנים לילד בן שמונה.
-התחלתי לרכוב בגיל שבע, לפני שנה.
-זה נראה שאת רוכבת הרבה יותר זמן.ופה את רוכבת?
-גם.
-מה זה גם, איפה עוד?
-בפצאל.
-פצאל, איפה זה?
-תביא יד.
-מה? מה?
-קפוץ.
-וואו.
-אה... מלא חיים פה, אה?
-יש הרבה הבדלים בין אופנוע שטח לאופנוע כביש.למשל תנוחות גוף, המבט שונה.
כי בשטח מסתכלים על היציאה,אבל בכביש אתה צריך ממש לסרוק כל נקודה ונקודה.
זה כביש וזה שטח.
-ומה את מעדיפה ביניהם?
-את זה.
את אופנוע הכביש-
-כן.
למה?
-כי יותר כיף, וגם אני רואה שאני יותר טובה בזה מאשר בזה...
-שיין!
-זה לא עולה עליי, תסתכלי... אה!וואי, זה חם הדבר הזה.
-תכניס את הבטן.
-להכניס את ה...כל פעם יגידו לי להכניס את הבטן?זה כאילו גאג חוזר כזה?
-כמו מעיל.
-אה, זה נוח.
-שנייה אחת, אוקיי.אני לא חושב שאני מגיע לזה, שנייה.
הופה...
זהו?
-וואי, זה כבד.זה ממש כבד...
-אני מרימה את זה בקלות.
-בואי תרימי, ואיך, יש פה דברים מיוחדים?
-פה יש מגנים.ופה גם.ולא יודעת אם פה...אבל גם פה יש.
-את נפצעת?
-מלא פעמים אני נופלת,אבל אני יודעת שאני צריכה לקום.כי אם נופלים ואחרי זה הולכים הביתה ולא עושים כלום,אז חוזרים לזה ואחרי זה מפחדים מזה.אני הולכת לשתות מים
ולהמשיך שוב לרכוב.
מדהים-
-פעמיים בשבוע אני רוכבת מוטו-קרוס(שטח),ושלושה ימים בשבוע אני רוכבת כביש במרכז הארץ.ביום שלישי אני נוסעת לפצאל.זה ממש רחוק, שעתיים נסיעה.
-כל יום שלישי, זה אומר ש...מה, אין בית ספר, אין כלום?
-אין בית ספר,אני לא הולכת לבית ספר ביום שלישי.
-ואיך המורים עם זה?
-בסדר, יום אחד זה לא כזה קריטי.
-באיזו שעה את קמה?
-בחמש בבוקר.
-בחמש בבוקר?בשביל מה את קמה כל כך מוקדם?
-כדי להספיק לרכוב על האופניים ולעשות כושר.
-רגע, כל יום את קמה בחמש בוקר?
-לא, לפעמים גם בשש.
-אה... מה שנקרא יקיצה טבעית.
–בכביש לי אין היגוי.אני לא יכולה לסובב את הכידון והוא פונה,אלא אני חייבת להשכיב אותו.
-מה? וזה קשה?
-כן.לקח לי הרבה זמן לדעת איך להשכיב אותו.
-אז מה, עד אז נסעת רק ישר?
זה צעד קטן לאדם,זה צעד גדול לאנושות.
בואי איתי.בואי איתי.
איך פותחים את זה?
אההה! זה הולך להיות איתי כל החיים,זה לא יוצא!
תחזיק את הקסדה.
-הופה!
-אני מדבר מוזר?אני מדבר מוזר?
-תרים את הראש למעלה.
-כל כך נעים פה!
-נגיד, לא יודע, חברים שלךמבית הספר אומרים לך,"שיין, יש מצב אנחנו עוצרים רגע
בפיצוציה בדרך ואת קונה לנו איזה משהו?"
-לא, אני לא...
-עם הרישיון ש... לא?
-אני רוכבת רק במסלול שאני יודעת שמותר לרכוב בו.
-פה מניעים את האופנוע.תלחץ.
-אם אני לוחץ, זה כאילו אני...
איך אני יודע שהאופנוע לא עף לי?
-כי אתה לא בהילוך.
-אה, אני לא בהילוך.
-פה זה הגז.פה זה הברקס.יש גם את הברקס האחורי.
-אה.
-זה רגלית הילוכים.
-מה זה?
-עושים ככה עם הרגל.זה הקלאץ'.אתה משחרר את הקלאץ' לאט לאט,ואחרי זה מתחיל לנסוע.
תלחץ.
תן גז.
-הופה!
-מבט קדימה כל הזמן.
-אוקיי.
-לנסוע?
-קדימה! לא לפחד.לתת גז, לשחרר קלאץ' לאט לאט.טיפה אבל
הנה, רואה? האופנוע נוסע.
-ווהו!
לא לסובב את הכידון מצד לצד!
-אוקיי, אוקיי.
-תודה.
-לתת גז כל הזמן, לא ל...לתת גז.לתת גז, לתת גז, לתת גז, לתת גז.כל הזמן לתת גז!
אם אתה עוזב את הגז, הוא ייפול.
-ווהו!וואי, זה מדהים!
-מתי מתחרים?
-לעצור. להניח רגל.
-ווהו!
-איפה הקטע ששופכים עליי מים?
אוקיי... אה! ראית את זה?
-כן.
-ראית את זה?
-כשאני אהיה גדולה אני רוצה לטוס לחו"ל ולעשות שם תחרויות ולהיות אלופת העולם.
-זה נשמע שזה...משהו שמאוד עוזר להיות מפוקס.זה נכון?
-כן, זה מאוד עוזר.יותר קל להתרכז ואני לומדת גם מהרכיבה שאם אני לא מצליחה,
אני לא צריכה באמת לקחת את זה קשה.אני אומרת לעצמי,אם אני לא הצלחתי עכשיו,
אני אצליח בפעם הבאה.
-אהוד, תרד!