קופה ראשית עונה 1 | מהפכה בסופר חלק ב'
מעכשיו כל העובדים
יחבשו כובע!
אני לא הוצאתי 3.5 אלף שקל
על תסרוקת של נלי פורטדו
בשביל לשים עליה כובע של "שפע יששכר".
אם את לא חובשת כובע על הראש עכשיו,
את מפוטרת.
מוחרתיים מגיע הבעלים והמנכ"ל של הרשת, מר יששכר שקדי.
מה זה?
מה זה?
דווקא היום ברח לי החתול.
בדיוק כשיששכר שקדי בא לבקר.
ש-לום! הביתה.
שלושה ימים ככה.
הולך ממלא כינרת כבר!
ראמזי, די.
יבוא יום, אנחנו כולנו נצחק מזה.
נו, אז למה לחכות?
בואו נתחיל כבר עכשיו.
יאללה.
אין, אני לא מבינה בכלל
איך החתול הזה נכנס לפה. הזיה!
טוקטלי,
מה העניינים? זה "עובדה" פה?
למה להעיר את המתים?
כולה הפצלוחה הלכה. -בדיוק, פצלוחה.
עם שירה שיחקנו כמו עם מריונטה,
לכי תדעי איזה מנהלת יביאו לנו עכשיו. -שקט!
תקשיב לי, ותקשיב לי טוב.
כולכם, ראמזול, גם אתה.
היה לנו סופר לפני הפצלוחה, ויהיה לנו אחרי הפצלוחה.
אתם עוד תנשקו לי את הרגליים על זה שהיא הלכה.
למה? מה את קשורה?
טוקטלי, צאי לפרסומות, יותר טוב.
בוקר טוב לכולם.
בוקר אור. -בוקר טוב. -בוקר טוב, אסתי.
יפה לך שחור.
טוב, כפי שאתם יודעים,
היא ה... -שירה.
שירה... שירה לא תמשיך איתנו יותר כאן.
הכול בסדר, ראמזי?
כן, הכול פיקס, בוס. -זה אי אפשר ככה.
אחרי חיפושים רבים, הצלחתי לשים יד על מנהלת
שני דרגות מעליכם, תאמינו לי.
אז אני רוצה שתעשו הרבה כבוד למנהלת החדשה שלכם,
אווה בר-און.
בוקר טוב. -בוקר טוב.
אתה רואה? מותק של דבר. סתם נכנסת למראה שחורה.
אמרתי "בוקר טוב"!
בוקר... בוקר טוב.
סניף קודם.
בוקר טוב.
מה?
לא, לא ולא, שום משחררים.
עד שמים לא יורדים לה,
היא נשארת בקופה!
כן, איפה היינו?
קצת קשוחית, מה קרה?
קורה, לא... אני זורמת עם זה.
זה הרבה יותר טוב מהפצלוחה.
תגידי, מה זה אומר "פצלוחה"?
את כל הזמן משתמשת במילה הזאת.
פצלוחה זה...
זה אחת פצלוחה כזאת שכאילו שהמוח שלה, אה...
אתה יודע, מפוצלח.
שהחיים קצת, אתה יודע, כאילו...
שהחיים קצת פצלחו אותה.
שבא לך להוריד לה...
שאתה, איך שאתה רואה אותה שכאילו...
כמו שירה כזה?
ואללה, כמו שירה.
פצלוחה זה שירה.
הינה, בלי פצל"ח הסברתי לך.
לקום!
מה?
לקום! מאבטח לא יושב.
סליחה...
בוקר טוב.
בוקר טוב.
בוקר טוב.
שים לב.
שח. -בוקר טוב.
בוקר טוב.
אני ידעתי שזה יקרה, ידעתי. קיבלנו את פרעה.
איזה פרעה? צ'אושסקו.
מנגיסטו היילה מריאם.
הוא היה אה...
לקחה את המפתחות של השירותים ותלתה אותם על הצוואר.
תעזבו, די, חבר'ה, אתם סתם קטנוניים,
אני אומרת לכם. -בוקר טוב.
בוקר טוב, אווה יפה שלי. בדיוק אמרתי פה לחבר'ה
איזה נכס את לסופר. -מה זה?
זה?
זה השלט שלי, "הקופה סגורה".
למה שצריך להיות סגור?
את יודעת,
לפעמים מקרה חירום, משהו הכרחי -
שירותים, סיגריה,
סטוץ בקרטונייה,
צריכה משהו - יש הפסקה. -כן, אני יודעת,
לא, אבל הפסקה זה 20 דקות.
20 דקות? -כן, זה מה שנותנים.
מה זה פה, "יערות של כרמל"?
מעכשיו שמונה דקות. -מה? -שלט בקשה.
לא, מאמי, אני לא נותנת... -שלט.
לא, פליז, אווה. אווה, בקשה! -שלט, בקשה, שלט!
בוקר טוב.
השלט "סגור" שלי
זה דור רביעי במשפחה שלנו.
סבתא רבתא שלי
פעם סגרה איתו קופה
עוד באוסטריה
על איזה גמד אחד קטן
שהתחיל לצרוח וזה.
לימים התברר שזה היה היטלר,
אבל היא לא ויתרה.
אני יודעת בדיוק מה אני הולכת לעשות.
מה, תגרמי שיפטרו אותה?
התכוונתי לחתוך הביתה.
אבל אתה יודע מה? סקרנת.
ואללה, אתה חד, אתה. כשאתה רוצה יש לך את זה.
אביחי. -מה?
זה... זה לא... זה לא מה שאת חושבת.
לא, אם תשים את זה שתי וערב, ייכנס לך יותר טוב.
אה, תודה רבה. -בבקשה. -כוכבה, רצית משהו?
מה? לא, רק רציתי להגיד שהמנהלת החדשה הזאת
היא ממש... ואו, ממש אבל ממש
ממש עלא כיפק. -ואללה? -ממש.
יופי, יופי. -כן, כן, אפילו ככה...
כתבנו וואטסאפ קבוצתי, שלחנו לך.
לא, לא, לא ראי... לא ראיתי. -דווקא השקענו כולנו ככה מכל הלב.
אה, באמת? -באמת, באמת, מכל הלב. -כן?
טוב, אם אתה רוצה, תראה. אם אתה לא רוצה, בבית.
מה שבא לך. -רגע, רגע...
הרגע היה עליי הטלפון. איפה... -איזה קטע...
כן, קניתי אותו היום חדש מהניילונים. -באמת? -כן, כן.
ויי, אולי נפל. אני אתקשר אליך? -כן, 'תקשרי.
בטח, בשמחה. -יו! -הינה, מחייג.
לא, לא. לא, לא שומע. -גם אני לא.
שום דבר. תביא.
בוקר טוב. -גם לך.
מה זה? -מה זה? -את שומעת?
אם אני שומעת? החוש שלי אומר שזה שם.
מה זה?
זה לא אני, זה... מה זה?
תראי, היא גנבה לי את הטלפון,
דפקה לי את הטלפון. -שככה יהיה לי טוב.
זה לא קשור אותי. -לא קשור אותי, אה?
טגדאם!
ראית?
ועל זה נאמר "לילה טוב".
אני אומר לכם, זה נס.
זה נס שאביחי פיטר אותה אחרי שבוע.
צריך להגיד "הגומל".
לגמרי. ככה, פתאום משום מקום.
קודם רואים מי בא עכשיו.
לא משנה מי, העיקר שלא תגיד כל רגע "בוקר טוב", "בוקר טוב".
בוקר טוב. -בוקר טוב. -בוקר טוב.
בוקר טוב לכם!
בוקר טוב. -בוקר טוב.
בוקר טוב, אסתי.
יפה מה שעשית בשיער.
לא עשיתי כלום.
עדיין יפה.
טוב, חברים, כמו שאתם יודעים, אווה בר-און לא תמשיך איתנו יותר,
אז בלי הרבה הקדמות, אני רוצה שתקבלו את המנהל החדש שלכם,
יעקב כרמוני.
כרמונה, כרמונה.
די!
כוכבה שביט? -קובי פלולה?
מה זה, מאיפה אתם מכירים?
מה זאת אומרת "מאיפה"? אכל אצלי מרורים ב...
הופה! -ג'וליס! מה העניינים?
הלו, הכול טוב.
מה הסיכוי שאחרי כל הסבל שעברתי עם שירה ועם אווה,
יגיע לפה החבר הכי טוב שלי מהצבא
לנהל את הסופר?!
אתה יודע מה, זה הוכחה שאם אתה בן-אדם טוב,
קורים לך דברים טובים.
שלוש שנים אחד בתוך התחת של השני במחלקת רכב!
זה בן-אדם שמה, שאכלתי איתו, שישנתי איתו,
התקלחתי איתו, מה לא עשיתי איתו?
אה, אתם הייתם זוג?
לא. למה?
נחשי.
קובי, אתה עדיין לא למדת לשטוף ידיים אחרי העמבה.
ואללק, את...
אין, אני לא מאמינה שאנחנו שוב ביחד, תאמין לי...
רק אברהם "מה שמעתי" חסר פה.
"מה שמעתי", "מה שמעתי", "מה שמעתי"...
אתה זוכר את היום
שאני ואברהם...
דברי!
שמנו לכם
סוכר בטנק-דלק
של ההאמרים?
יום לפני הביקור-אלוף!
את כל הצי...
את כל הצי השבתנו לכם.
30 יום מחבוש ישבתי על זה.
יו! אני לא מאמינה שסלחת לי! תאמין לי,
יצאת נסיך. -עזבי, עזבי.
כפרה עליך... -זה שאת סלחת לי
זה הגדולה האמיתית. שתדעי לך.
על מה? -מה "על מה"?
לא זוכרת.
את לא זוכרת את הנשק של המח"ט? -שמה?
שאני ובדוסה החבאנו לך באוטו.
עד היום אני לא אשכח
את הפרצוף שלך שהגיעו מצ"ח.
הינה, זה הפרצוף, זה!
בול!
למרבה הצער,
גם יעקב כרמונה לא ימשיך איתנו. -מה אתה אומר...
מסתבר שבתקופת הצבא צפו כל מיני
תלונות על הטרדות מיניות נגדו.
ואללה, הוא היה איתי בצבא. מי היה מאמין...
הוטרדת? -לא, האמת שלא. לא על ידו.
זה כבר מנהל שני מאז שירה
שאת עושה הכול בשביל להעזיב אותו.
אמת.
יכול להיות ששירה לא הייתה כל כך נוראה?
יכול להיות שנסראללה היה יו"ר ויצ"ו?
יכול להיות. הכול יכול להיות.
טוב, חברים, בלי הרבה הקדמות, אני רוצה שתקבלו
את המנהל החדש שלכם, צבי. צבי!
צבי זה חיה, לא?
שלום. -שלום שלום. -שלום.
כבוד גדול בשבילי להיות פה.
סליחה, הכבוד הוא שלנו.
אני צבי. -אני כוכבה.
יו, אני מתה...
מה הסיכוי שבול הטעם שלי בגברים יבוא לנהל את הסופר?
למלם מתקלף כזה, סנדלים,
שיער מקליש, סנטר כפול,
שמנמוכי,
עור יבש בעקב, כתמי שמש,
מלא מלא את הגוונים האלה של בז' על העור,
אפס חום בבית,
אחד כזה ששומר הכול בבטן,
שנאה עצמית. יו!
אני מתעוררת רק מלדבר על זה.
במקור מקריית ספר, למי שמכיר.
מכיר, מכיר.
אני בא מתחום הרכב והקרבורטור.
לגרוש שלי היה רי"ש כזאת.
אני לא יכולה שהגרוש שלי ינהל אותי, סורי. סורי.
אבל הוא לא הגרוש שלך.
בסדר, אבל כשאני עוצמת את העיניים אז כן,
ואני מלא עוצמת את העיניים בעבודה.
זה מתחיל כבר להיות מגוחך,
גם צבי לא ימשיך איתנו.
מה אתה אומר... -כן.
מסתבר שהוא קיבל איזו שהיא הצעה מ"אפריקן מרקט",
איזו שהיא חברה שלא שמעתי עליה בכלל.
יש, יש. בדוק יש חברה כזאת.
"אפריקן מרקט"?
הבת שלי ג'סיקה המציאה,
אבל אני התקשרתי.
קבלו בבקשה את המנהל החדש שלכם,
עודה!
אולי יש לך סטנדרטים גבוהים מדי לתפקיד המנהלת?
אני?
פחחח... מאיפה הבאת את זה?
מסתבר שלעודה היו
תכנים תומכי דאע"ש בסלולר.
מה אתה אומר... -אז קבלו בבקשה
את המנהלת החדשה שלכם, ילנה. ילנה!
ברוכה הבאה, ילנה.
טוב, חברים,
אני לא יודע איך להגיד לכם את זה,
אבל ילנה נעלמה.
ואללה? -כן, משלשום לא מוצאים אותה. -או-קיי.
אני רוצה שתכירו את המנהל החדש שלכם...
אביגדור! בוא, בוא.
אווה, אווה...
שלום עליכם. -שולם עליכם!
אתה שומע? -כן.
מה, מה רציתי?
שיבוא מנהל נורמלי? זה הכול!
לא איזה פצלוחה,
לא איזה... אחת שאומרת כל הזמן "בוקר טוב",
לא חבר מפעם שתקע לי סכין בגב.
אז רגע, אולי שירה לא הייתה כל כך... -אה, אה, אה, מאמי.
תירגע.
נו, באמת, חזי.
גם קפה וגם כיסא? -מגיע לי, לא? תודה.
בוקר טוב לכולם. -בוקר טוב. -בוקר אור.
בוקר טוב, אסתי. מגיע לך מזל טוב.
מזל על טוב על מה?
ראיתי אתמול בפייסבוק, היית במסיבת בריכה.
יפה לך הבגד-ים האדום.
טוב, חברים,
כבר הרבה זמן אני חושב שהסניף שלנו מקולל.
עכשיו אני בטוח בזה באלף אחוז.
אני מאוד מקווה
שהמנהלת החדשה שהבאתי לכם
תחזיק פה יותר משבוע. חווה!
שלום לכולם. -שלום שלום. -בוקר טוב.
מה זה? למה אתה עם מסטיק?
אני? אני... אני לא מסטיק.
מה?
ראיתם איך הוא נבהל?
חשב אני רצינית.
זה דביל זה.
איזה דבע. -איזה דבע.
זה המילה האהובה עליי. -המילה האהובה עליי!
עליי, עליי!
קלטתם? איך שהיא אמרה "איזה דבע"
גם אני אמרתי "איזה דבע".
אמרנו ביחד "איזה דבע"!
איך שהיא אמרה גם אני אמרתי "איזה דבע".
ברגע שהיא אמרה גם אני אמרתי "איזה דבע".
אמרנו ביחד.
אני לא רוצה לפתח ציפיות, אבל תאמין לי,
סוף סוף קלאסה.
קצת מזכירה לי מישהי, לא? -את מי?
את לא רואה את זה?
המראה,
ההומור,
ההתנהגות. -רגע, שנייה.
שנייה רגע, זה מישהי ישראלית? -כן.
יונית לוי, יעל אבוקסיס?
בטח. נכון. הבת הזאת, הבת של צביקה פיק.
זאת שהתחתנה עם אלטון ג'ון.
אותך, כוכבה, אותך.
אותי?
תגיד לי, אתה שמיש אתה? איפה אתה רואה תו אחד של דמיון?
מה? אנחנו שמיים ולילה, מים ושמש. זה שתי... על מה אתה מדבר?
שתי הפכות גמורות.
ופה זה הפינת-עישון שלנו.
תישבעי. -נשבעת.
בחום הזה אתם מעשנים?
מה אתם, כלבים?
את בטוחה שזה בסדר?
למה פעם עישנתי פה, אביחי מה זה לא עף על זה.
שישתה מים קרים.
למה מי פה המנהלת?
מקסימום יוצא בשר מעושן.
כיף, כיף.
'סתכלי, 'סתכלי.
אוח, כן, פה טוב, פה טוב...
אתה... אתה בסדר?
בסדר, ראמזול? -זה סתם.
נראה שנפלתי.
צילמת את זה?
לקחתם, לקחתם את זה?
תביא, תביא כיף.
תביא גזר.
כל הירקות הסתבכו לי פה.
ואללה, צדקת.
באמת ככה... באמת דומה לי קצת.
אתה יודע, ב...
הקלאסה,
הסטייל, ה...
הפינס, ה...
גם יעקב חיכה שבע שנים לרחל אימנו
אז חווה זה הרחל שלי.
עד שיימאס לך.
מה זאת אומרת?
כמו שקרה עם כל מנהלת,
בסוף יימאס לך גם ממנה.
ויי, ויי, ויי, ויי... תיזהר איך שאתה מדבר, באמת.
חווה זה בול אני.
אתה יכול להזיז את המצלמה ממני?
ככה זה כשיש שני מצחיקנים בחבר'ה.
באמת צריך ללמוד לשתף פעולה.
גם סוויסה ויצפאן, לקח להם שנים לתת מקום אחד לשני.
כל הזוגות בבידור, זה לוקח זמן.
כמו "הגשש".
ניסים, אתה בא לטוסטים?
ניסים, אנטולי?
ניסים ואנטולי בהפסקה. הם כבר בטוסטים.
מה זה, בלעדיי?!
כן, הם הלכו עם חווה לפני עשר דקות כזה.
12 שנה כל יום שלישי
שתים עשרה אפס אפס
אני וניסים בטוסטים.
הטוסטים אצלנו זה ברזל.
יכול להיות שאני מזהה קצת כעס על חווה? -לא.
לא, לא. מה פתאום? ממש לא!
אני בטוחה שזה יתברר כאי-הבנה, משהו כזה.
חוץ מזה, שתיקח את הטוסטים, יאללה, שיעופו לי.
לי ולניסים תמיד יהיה את המתיחות שלנו.
המתיחות אצלנו זה... ברזל.
ניסים, איפה אתה? -אני פה במקרר!
מה?
היי!
ניסים!
ניסים!
בוא הנה, זה לא מצחיק!
זה הטריק שלי, אתם לא יכולים להשתמש בזה!
תקשיב, עם כל הכאב שבדבר, אתה צדקת.
מתחילה להימאס עליי הכוכבה "וואנה בי" הזאת.
אין, הסופר הזה קטן מדי לשתי כוכבות.
אפילו לאחת בקושי יש מקום.
זה פה...
עושה בשירותים,
אני בקופה, אסתי בקופה.
הטיפשה נכנסת מהקופה ראשית:
"אה, מה נשמע?" וזה...
היא הולכת לפה, הוא הולך לפה.
מקיפה אותה בעיגול...
בראש.
כוכבה, כפרה, למשרד המנהל.
כוכבה, כפרה, למשרד מנהל.
היי, חיים.
שלמות.
בואי, מותק, אני צריכה טובה ממך.
בטח, מה? מה שתרצי.
אני רוצה שתפיצי אינפורמציה לעובדים.
תגידי להם שאחיין שלי אתמול בלילה
רישת את כל הסופר במצלמות אבטחה חדשות.
ואללה? -ואללה.
באמת, למה? למה שיעשה דבר כזה?
תראי, בינינו,
תמיד יש עובד קנאי שלא מפרגן למנהל שלו.
אצלנו בסופר? נראה לך?! כולנו...
לא, לא, לא, לא. את לא...
זה לא כמו שאנחנו, חברות. -אה, או-קיי, ברור.
תמיד יש מישהו צר עין,
קנאי רקוב מבפנים
שמנסה להעיף את המנהל שלו בדרכים לא דרכים.
איך התחלפו פה שמונה מנהלים בחודש, אה?
שמץ אין לי. -מה אנחנו, ילדים? -פייר.
פתאום אני קולטת!
חוץ ממך
כולם פה אויבים.
ואללה.
אז כל ה... כל הסופר מרושת?
הכול. -כל פינה?
כל.
במקרר? -כן.
בשירותים? -כן.
מאפייה? -כן. -קצבייה? -כן.
בזבל, בפינת עישון?
צודקת, שם לא שמתי.
אני אשים עוד שתיים.
חולה עלייך.
תהיי בריאה, אמן, באמת.
אתה מבין? חווה זה לא כל ה...
מנהלי צעצוע שהיו לפניה.
חווה היא כמוני.
כאילו, חריפה, חדה.
לא משנה מה אני אחשוב, היא תחשוב צעד אחד לפניי,
כי היא כמוני.
בשביל להפיל אותה, אני חייבת מישהו שהוא לא אני. אתה מבין?
זה כאילו...
מישהו מבפנים
שמכיר את הסופר על כל חריץ שלו,
על כל נקיק שלו, על כל קופה שלו,
אבל הוא לא חלק מהמערכת.
כוכבה, שימי חגורה בבקשה.
אנחנו עומדות.
אח, מאז שהלכת הסופר בקנטים. -ואו...
כן. העובדים לא מוצאים את הידיים והכרעיים.
כל הזמן: "למה היא הלכה? למה היא הלכה?".
באמת? -מה, היה לך ספק בכלל?
את פאקינג שירלי שטיינבוך.
שירה. -בדיוק. פאקינג שירה שטיינבוך!
את משהו מיוחד, שירה, אני אומרת לך.
את עילוי.
את זהב, את קורל,
ואני לא מתביישת להגיד לך את זה.
הקאתי קצת בפה כשאמרתי את זה, אני לא אשקר.
תודה, כוכבה. -בבקשה, מאמי.
אין מה לעשות עכשיו, יש לכם מנהלת אחרת.
בינתיים.
מה זאת אומרת?
את תעזרי לי להיפטר ממנה.
לא, לא, לא, לא, לא. סליחה, כוכבה,
אני ממש לא קשורה לזה. -שירה, היא משאירה אותנו שבתות.
אין לי מה לעשות עם זה.
מוכרת בשר פג תוקף. -כל מנהל והסגנון שלו. מה...
הרסה את התא-העצמה שלך.
שברה,
הרסה, חיסלה.
מה התוכנית?
המתכון לכל יחסים בריאים וטובים
זה אויב משותף.
גם עם הפלסטינאים, אגב, אנחנו נלחמים,
כי אין לנו מישהו משותף לשנוא.
אם שנינו נילחם, נגיד, יחד, אני יודעת... קפריסין,
טראח, בום, אנחנו "בסט באדיס".
בואי.
את זוכרת
את החדר? -ששש... אל תדברי. -בסדר.
יש לך פנס, משהו?
כוכבה.
בשקט, בשקט.
אני אעזור לך.
זה בסך הכול לפטופ, אני יכולה לבד.
כוכבה, תזוזי, אני יודעת איך פותחים.
אה, או-קיי.
או! בואי, בואי תראי. -כוכב... -רגע, שנייה.
אני יודעת איך עושים את זה, בואי רגע.
לא, אל, אל ת...
את עושה את אותה פעולה.
לא, אבל זה לא נראה לי.
תראי, תשמעי, אם את...
את רוצה לעשות את זה בעצמך? -לא.
לא. -אני למדתי במגמת מחשבים.
את קוראת אנגלית?
"איי"...
ביטלת... אני צריכה לעשות את זה שוב.
אז תגידי לי מה לעשות. אחד, מה אכפת לך אחד?
תלחצי על זה, נו.
תקישי, תקישי, תקישי.
אביחי התקשר אליי הבוקר כולו בעצבים.
באמת?
ואו...
מה הוא אמר?
הוא אמר שהעבירו כספים מהמחשב שלי לחשבון פרטי.
איך זה יכול להיות?
אמרתי לך שאחד העובדים
מנסה להפיל אותי.
לא סתם שמתי מצלמות.
נו, ו... תפסת מישהו?
כלום, שום דבר.
זה עובד מתוחכם זה,
ניתק הכול.
תאמיני לי...
אבל הוא שכח לנתק את המצלמה של המחשב.
מה?
עכשיו פשוט תעבירי...
בואי, בואי תחליפי את השנייה.
אני יודעת איך עושים את זה, בואי רגע.
בסדר.
רגע, ואם את עושה פה... לוחצת? -אל תיגעי.
לא רואה כלום.
לא, אל, אל... -מי זה, אנטולי?
זה אנטולי. יא אללה, לך תדע... אנשים...
כוכבה, זה נגמר.
את יכולה להוריד את המסכה,
שנראה את השטן מאחוריה.
בואי לא ניתפס למסקנות פזיזות בבקשה.
עוד רגע אביחי מגיע לפה,
אני מראה לו את הסרטון,
והוא מעיף אותך כמו על טיל.
גם כן את... -מה את צוחקת?
המנהלת הדגולה, המהוללת!
תמיד אמרנו שאת בובה על חוט.
כולם אומרים,
את היס-מנית של אביחי,
את עושה מה שהוא אומר
כמו טאטלע, את עושה.
אביחי הבארד הזה לא מגיע לי ליבש בעקב.
מה את אומרת? -מה שאת שומעת. -באמת?
אני עושה בסניף הזה מה שאני רוצה.
מה? -ואם אני רוצה,
אני שולחת את האביחי הזבלה הזה,
הגמדון הננסון.
המה? המה?
גמדון ננסון. -את מי?
את האביחי הזה,
אני שולחת אותו לאלף קיבינימט.
ויי, ויי, ויי. -ויי, ויי, ויי!
עכשיו הבהלת אותי ואותו.
אולי תגידי את זה יותר בקול,
שכולם ישמעו בכריזה.
בת אלף ממותות.
15 מנהלים בחודשיים.
מסתבר שאני כן בכושר אחרי הכול.
לא, לא, לא, לא. אסתי יושבת פה. אסתי, בואי.
זה בסדר, אני אשב פה.
שב אתה.
טוב, חברים, כצפוי, חווה, יימח שמה,
לא תמשיך איתנו יותר. -יש!
תראו, אני הבנתי שלא משנה איזה מנהל יהיה פה,
גם אם מארק צוקרברג יבוא לנהל את הסניף הזה,
אתם תגרמו לו להיכשל.
אז קבלו בבקשה מנהלת חדשה-ישנה
שבוודאי שמעתם עליה,
שירה!
שיו! -שירה. -שירה?
יו, שירה הזאת!
אני לא מאמין, חוזרת.
מי יסכים לעבוד פה,
אחרי 15 מנהלים בחודשיים?
זה היה או היא
או הנרקומן היורק מחוץ לסופר,
ואני לא אגיד לך שלא הייתה לי התלבטות.
בואי הנה, פצלוחה, תביאי חיבוק.
רבותיי!
אני כתבתי כמה מילים
שאני... -יאללה, בואו נמשיך אחר כך ו...
יאללה, לעבודה.
אסתי! -מה? -חכי רגע.
היום אני הבנתי משהו.
לפעמים דווקא האנשים שהכי דומים לך
הם האנשים שאתה הכי לא רוצה לידך,
ודווקא אנשים שהם ההפך הגמור ממך -
משקיענים, צדקנים,
סנובים,
אם תרצה פצלוחים -
דווקא הם
האנשים שאתה הכי צריך קרוב אליך.
עוד?
ראמזי, עוד, עוד?
להמשיך? תגיד, להמשיך או לא?
תודה רבה לכולם, כמובן,
ושלא תחשבו שאני
לא חשבתי עליכם,
וגם אני הבאתי לכם
מתנות סמליות. -שקט.
סמליות תרתי משמע.
אתם מבינים למה
היא הכי גדולה בעולם?
בנדנות "שפע יששכר"!
לא, זה לא אמיתי... זה לא באמת...
תחלק לכולם! -בטח שאני אחלק.
בבקשה. אחד לכוכבה.
בבקשה, צחי.
בבקשה, אנטולי.
מה אני אעשה עם זה? -כוכבה,
זה קולי, לא?
תכתוב: סדו פראלטה-שביט
ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום
