כאן דעה | מאז שהפכתי לטבעונית, אני נהנית מפסח הרבה יותר
אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל החג האהוב עליי הוא פסח.
אני אוהבת לשבת עם המשפחה בשולחן, להרגיש את אווירת החג ומצפה לה.
לפני ארבע שנים קיבלתי החלטה והתקדמתי לטבעונות.
לאחר השינוי הזה חווית החגים השתנתה עבורי לגמרי.
כשהמסורת עמדה בקונפליקט מול אורח החיים שבחרתי בו,
פתאום התחלתי לשאול שאלות ולנסות להבין
למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים.
ברוב החגים אנו מקיימים מנהגים מתוך הרגל
ולא באמת מבינים את המשמעות האמיתית של המעשים שלנו,
לדוגמה, בפסח נהוג להשתמש בזרוע של בעל חיים ובביצה,
זכר לקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש.
למעשה, לפי ההלכה,
שני סימנים מתוך קערת ליל הסדר צריכים להיות תבשילים,
כלומר שאין חובה וכוונה דווקא לזרוע וביצה.
הדוגמה הנפוצה ביותר המוזכרת במשנה היא סלק ואורז,
מה שאומר שאפשר לקיים את סדר הפסח כהלכתו
מבלי לוותר על שום חלק מהותי.
כבת למשפחה דתית שהמסורת וההקפדה על מנהגים חשובים לה,
הגילוי הזה עזר לי מאוד בהתמודדות בשולחן החג.
בהתחלה למשפחה המורחבת היו המון שאלות.
איך אמשיך עם המנהגים?
ובכלל, להיות טבעונית לפני ארבע שנים נראה הרבה יותר מוזר.
כשהמשפחה שלי הבינה שאני מקיימת את מנהגי החג כהלכה, בדיוק כמוהם,
היה להם הרבה יותר קל לקבל את השינויים ולהתרגל אליהם,
והיום הרעיון ברור להם ומוכר.
בזכות השינוי בגישה שלהם אני מרגישה שלמה יותר עם הדרך שבחרתי בה,
כן, גם אם זה אומר להגיע לסדר עם קופסאות אוכל טבעוני בשבילי.
הם יודעים שהטבעונות היא חלק ממני ומוכנים להקשיב לי.
כשהמהלך הזה נעשה טבעי וכחלק מהמסורת,
גם המשפחה הגרעינית שלי התחברה לאורח החיים הזה
והיום רוב הארוחות שלנו בבית הן טבעוניות למהדרין.
מעבר לקונפליקטים המעשיים שבחג הזה,
עלו לי גם שאלות אחרות על מהות החג.
חג הפסח נקרא גם חג החירות ולא סתם,
מהות החג היא סיפור היציאה של עם ישראל ממצרים
שבה היו עבדים למשך שנים רבות, היציאה מעבדות לחירות.
מעבר לאמונה שלי שאף אחד לא צריך לסבול
בשביל כמה דקות של הנאה, בואו נודה שזה אבסורד.
מצד אחד לחגוג את החירות שלנו
ומצד שני לקחת את חירותם של מיליונים אחרים.
אני מקווה שיום אחד נשב כולנו סביב השולחן
ונחגוג את חג החירות של כל היצורים החיים.