שרגא בישגדא: לאה גולדברג
"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,
"כמו, למה, למשל, הכיכר לא מרובעת.
"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה
"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את ביש גדא?"
מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?
מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו "גלידה"?
מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?
מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?
"מוכנים שם בנגב? מוכנים כבר בגליל?
"זה תכף בא, שלוש, ארבע, והנה זה מתחיל."
נחמד פה!
הי, הי, הי, ברוכים הבאים לבלוג שלי.
מסיבת פרידה זה דבר והיפוכו.
מסיבה זה דבר שמח, אבל פרידה זה דבר עצוב.
מאז שהתחלתי את ההכנות למסיבת הפרידה מנועם,
השכן שגר בקומה חמש, אני לא יודע אם אני עצוב או שמח.
עצוב לי שהוא עובר דירה כי אנחנו חברים מה זה טובים,
אבל שמח לי כי את מסיבת הדיירים לכבודו עושים אצלי.
אז ככה, פיניתי את הבית ככה שיהיה מקום לכולם,
וקניתי כיבודים וממתקים, הנה.
אוי, אוי, אוי... אח... קערית קטנה מדי. אח...
טוב, קניתי כל מיני כיבודים וקישוטים,
גזרתי ציפורניים, התקלחתי,
אבל שמרתי לכם את החלק הכי מעניין בהכנות.
טוב, נשים את זה פה.
אח, קערה גדולה מדי. טוב, נפתור את הבעיה הזאת אחר כך.
נכין ביחד את הקישוטים, זהו.
אבל קודם כול, דבר ראשון צריך כיסאות,
בטח, כיסאות זה דבר מאוד מאוד חשוב.
האורחים חייבים לשבת איפה שהוא, נכון?
יהיו לי תשעה אורחים, זאת אומרת שאני צריך תשעה כיסאות
ועוד אחד בשבילי.
תשע ועוד אחת? זה קשה.
תשע ועוד אחת?
אחת ועוד תשע, אני יודע שזה עשר. אה, כן, עשר!
עשרה כיסאות, כן, זהו.
כיסא! אבל יש לי רק כיסא אחד.
זה הכיסא היחיד שיש לי.
אוף, איפה יש עוד כיסאות? טוב, לא נורא.
בואו נראה מה עוד יש לנו...
שכחתי לספר לכם, קניתי גלידה.
ואו, ואו, מה זה גלידה טובה. גלידה נהדרת.
בכל מיני טעמים, עם תותיםו"שמותים" וכאלה.
רק אני לא יודע איפה פותחים את זה.
הנה, כאן. אוף, איזו גלידה... ואו, ואו, ואו, ואו...
מה זה?
זה נמס לגמרי. אוי, אוי, אוי...
אבל הקישוטים, הקישוטים זה הדבר הכי חשוב במסיבה.
צריך לתלות אותם ואחר כך הכול כבר יסתדר.
טוב, שימו לב, הדבר הכי חשוב בקישוטים בבית
זה לא להסתבך איתם, כן? שלא יסתבכו אחד עם השני.
אז קודם כול אנחנו צריכים לתפוס צד אחד, כאן,
וצריך לתפוס אחר כך את הצד השני. רגע.
זהו, צריך למצוא את הצד השני.
איפה הצד השני?
צריך עזרה? -צריך עזרה גם לך מאוד, עליזה.
כי נראה לי שאתה לא מסתדר לבד. -אני צריך מאוד עזרה.
אז תתקשר לנטע כי אני עסוקה.
באמת, במה? -צופה בתכנית שלך.
אה, יופי! יופי, יופי, יופי. תודה, עליזה.
ודע לך שאני מאוד מודאגת.
באמת? -לא נראה לי שהבית שלך יהיה מוכן בזמן למסיבה.
אל תדאגי, עליזה, הכול עובד בדיוק לפי התכנית שנקבעה, אל תדאגי.
ואת הקישוטים תולים, לא לובשים. -איי, איי, איי, איי...
אם אימא שלי הייתה רואה אותך עכשיו,
היא הייתה אומרת שאתה מכין את המסיבה של המפוזר מכפראז"ר.
מה, המפוזר עזר? למי הוא עזר? הוא יכול לעזור גם לי?
לא, המפוזר מכפראז"רבאל"ף, של לאה גולדברג. להתראות.
רגע, עליזה, רגע! אז הכפר עזר למפוזר?
המפוזר... הכפר עזר, עזר, מי עזר לכפר?
שרגא?
שרגא?
שרגא! -נטע!
מה זה? מה קורה פה?
נטע, את ממש מצילה אותי. הגעת בדיוק בזמן. אני...
אני צריך שתעזרי לי לארגן את המסיבה.
אוי, אבל שרגא, אני נורא ממהרת. -למה, את נוסעת? -לא, לא,
אני עזבתי את הדירה השכורה שלי, ועוד לא מצאתי אחת אחרת.
חיפשת באינטרנט? -כן, אבל עוד לא בעיתון. יש לך עיתון של היום?
בטח שיש לי עיתון של היום. שמתי אותו ב... זה, רק שנייה.
הנה. הנה, הנה העיתון.
עכשיו אני מבין!
את הגלידה הייתי צריך לשים במקפיא, לא את העיתון. -כן.
אתה מבין, יש כל כך הרבה דירות,
והבעיה היא שאני לא יודעת איך להחליט. הנה,
תראה, שרגא, יש אחת עם מרפסת. -מרפסת זה מצוין.
ואחת עם נוף לים. -נוף ל... נוף לים זה עוד יותר טוב.
ואחת עם חצר. -הכי טוב חצר! -ואחת עם גג.
אה, קבלי תיקון: גג עם נוף זה נהדר. -נו, אז לפי מה בוחרים?
לפי זה, לפי ה... ואו, זו ממש בעיה, את יודעת? -כן.
ויי, הנה דירה שנראית לי נחמדה דווקא.
כן, באמת? -היא גם קרובה וגם עם מעלית.
הרבה יותר טובה מרחוקה בלי מעלית. -נו, אז לפי מה בוחרים?
יש כל כך הרבה דירות, ואני לא יודעת מה לבחור ו...
כנראה שאני פשוט אמשיך לחפש, עד שאני אדע. תודה, שרגא.
רגע, רגע, נטע, לפני שאת הולכת, תגידי, את יודעת אולי במקרה
מה זאת המסיבה של המפוזר מכפראז"ר?
מה, המפוזר מכפראז"ר? אני מתה על המפוזר מכפראז"ר!
זאת הדמות שאני הכי אוהבת מסיפורי לאה גולדברג.
לאה גולדברג? אה, עליזה סיפרה לי עליה. -כן.
לאה גולדברג הייתה סופרת ומשוררת מדהימה. -אני יודע.
אוי... הייתה? -כן, היא נפטרה לפני יותר מ-40 שנה.
היא כתבה המון שירים וסיפורים לילדים,
ואפילו את "המפוזר מכפראז"ר". -באמת? -כן.
איך את מכירה את כולם?
במקרה היא הייתה שכנה של סבתא שלי.
באמת, היא הייתה שכנה של סבתא שלך? -אבל הן לא ממש הסתדרו.
"מה עושות האיילות..."
טוק, טוק, טוק! לאה, אפשר כוס חלב? -כן. קחי לך.
"מה עושות האיילות בלילות?" -אין לך חלב.
כן, קחי לך, בחדר השינה. "מה עושות האיילות בלילות?".
מי שם חלב בחדר השינה?
אימא, אימא, מה זה? לאה, לאה! יש לך פה עזים? מה זה?
לא עזים. איילות, איילות.
לאה, למה יש לך איילות בחדר השינה?
כי אני כותבת שיר על מה שעושות האיילות בלילות.
נתתי להן קצת חלב לפני השינה.
נשאר קצת. תיקחי לך מה שאת צריכה.
בשביל שיר, בשביל שיר את מכניסה הנה חיות חווה?
לא מספיק שהבאת הנה את המפוזר ההוא מכפראז"ר,
שעשה פה בלגן גדול וצחצח נעליים עם מברשת השיניים שלי,
עכשיו גם עזים? -איילות. -איילות. -איילות.
כדי לדעת מה עושות האיילות בלילות,
צריך לבלות איתן לילה אחד לפחות.
מה כבר יכולות לעשות איילות בלילות?
הן עוצמות את עיניהן הגדולות.
אוי, תודה!
"הן עוצמות את עיניהן הגדולות
"ושולבות את רגליהן הקלות. ושולבות את רגליהן"...
תודה. את רואה שזה עוזר? תודה. -אין בעד מה.
"מה עושות האיילות,
"מה עושות האיילות,
"מה עושות האיילות..." זה יותר טוב.
אני לא מאמין, אני לא... רגע.
בינתיים אני כבר קפצתי לעליזה השכנה ושאלתי ממנה שני ספרים:
"דירה להשכירו"המפוזר מכפראז"ר".
הכול הוא עושה הפוך, זה לא יאומן.
הספר הזה ממש שיפר לי את ההרגשה.
בדיוק כמו שנטע הבטיחה לי.
אוי, אני לא מאמין מה השעה. עוד מעט האורחים מגיעים.
מה אני אעשה? שום דבר עוד לא מוכן. כלום!
אין כיסאות, אין כלום, הכול... אוף, אוף, אוף!
הגלידה כבר ממש נהייתה משקה.
לא רע.
אין כיסאות אז כולם ישבו על הרצפה,
ואו, דווקא יכול להיות כיף!
וכל הממתקים כבר מפוזרים על השולחן. נהדר!
אני אעשה מסיבה בסגנון המפוזר מכפראז"ר.
אוי! טוב שהכרתי אותו, ואני חושב, אני באמת חושב שנטע
תשמח להכיר את הספר השני, "דירה להשכיר",
כי זה יכול לעזור לה ללמוד איך מחפשים דירה להשכיר.
ככה. -אני מפריעה?
מפריעה מאוד גם לך, עליזה.
כי אחרי ששמעתי אותך מזכיר את "דירה להשכיר"... -כן?
חשבתי לעצמי שלא רק אתה,
גם אני מפוזרת מכפר אזרת. -באמת? למה?
כי רק עכשיו קישרתי. אם נטע מחפשת דירה... -כן?
ונועם מקומה חמש מפנה דירה, מה זה אומר?
זה אומר שנעשה לשניהם מסיבה. גדול! -לא, שרגא, תתרכז. -נו.
נטע מחפשת דירה... -כן. -ונועם מפנה דירה. מה זה מאפשר?
זה מאפשר לנו לעזור לשניהם כי הם שניהם חברים שלנו.
ואיך אפשר לעזור להם? -אה, הבנתי!
איך?
נטע יכולה לגור במקום נועם אז תהיה לנו שכנה נפלאה.
אה, רעיון מצוין!
אבל נטע ראתה כל כך הרבה דירות - עם מרפסת, בלי מרפסת,
עם נוף, עם מעלית, עם חצר. למה שהיא תסכים לגור בדירה בקומה 5?
אני מבינה שעוד לא קראת את "דירה להשכיר".
לא, אבל אני מיד אקרא אותו, תכף ומיד. -אז נתראה במסיבה.
מה, האורחים באים? -לא, שרגא, שרגא, זאת רק אני.
אוף, ראיתי עכשיו דירה נוראית.
מה זה הבלגן הזה, שרגא? בוא, בוא אני אעזור לך לסדר.
לא, לא, לא, לא, אין צורך, הכול כבר מסודר.
אתה בטוח? -כן.
אני עושה מסיבה בסגנון המפוזר מכפראז"ר.
גדול, גדול! אני מבינה שקראת את הספר. -כן.
תגידי, נטע, אני רוצה לקרוא עוד ספר.
את יכולה בינתיים לספר עוד סיפור
על לאה גולדברג וסבתא של סבתא שלך? -לא, לא סבתא של סבתא.
סבתא שלי. זה לא היה כל כך מזמן. -אה, בסדר.
שיר ליקינתון. -לאה? לאה, את לא מאמינה מה קרה.
מישהו קטף את כל היקינתונים מגינת הבית!
את מפריעה לי. את לא שמה לב שאני כותבת שיר?
כן, על מה עכשיו? על מה עושות פרות בין ערביים?
שמעתי "מו" מחדר השינה?
לא, לא, לא מצחיק בכלל, מה שאת אומרת.
אני ניסיתי לכתוב שיר על פרח כדי שתהיי מרוצה.
הו, איזה רעיון נפלא! על איזה פרח כתבת? -שימי לב.
"לילה לילה מסתכלת הלבנה בפרחים אשר הנצו בביתי..."
לא טוב "ביתי", נכון? -אבל אילו פרחים הנצו? -"בציצי היקינתון"...
את קטפת את כל היקינתונים מהגינה?
צודקת, ואו... יותר טוב שהם בגינה. נהדר!
"לילה לילה מסתכלת הלבנה בפרחים אשר הנצו בגינה."
זה הרבה יותר טוב! זה הרבה יותר טוב. זה מושלם.
"לילה לילה, לילה לילה
"מתרוצצת הלבנה..."
שלא תבין לא נכון,
סבתא שלי הייתה מאוד גאה להיות השכנה של לאה גולדברג.
היא מאוד אהבה את השירים והסיפורים שלה.
סבתא שלך היא אישה מאוד מאוד מאוד חכמה,
ואת יכולה ללמוד ממנה ששכנים זה הדבר הכי חשוב כשמחפשים דירה.
הנה, תקראי בעצמך. -קראתי. אני מכירה. קראתי כבר איזה אלף פעם.
אה, כן? אז תגידי לי, איך היונה בוחרת דירה?
כי השכנים נאים בעיניה.
כן, נכון. "ובכן, לא תשבי אתנו? אשב, אשב בחפץ לב" אומרת היונה,
"כי השכנים טובים בעיניי", צדקת.
כן, שרגא, אבל איפה אני אמצא בניין שבמקרה מתפנה בו דירה,
ובמקרה אני מכירה בו את כל השכנים, ויודעת שכולם נחמדים?
בבניין שלנו. -באמת? -כן.
לכבוד מה המסיבה? -לא יודעת.
אוי, המסיבה, שכחתי לגמרי מהמסיבה.
טוב, רגע. נועם, השכן מקומה חמישית, הוא מפנה את הדירה שלו.
לא נכון! -כן נכון! אבל הדירה קצת קטנה מדי,
ואין מעלית ואין חצר. -אבל השכנים נאים בעיניי!
יו, איזה כיף! טוב, בואו... -כן.
כן, אז... -רגע.
טוב, אפשר. -ככה, עוד יותר ואת זה.
שנייה, רגע, שרגא. -רגע.
תמלול: סדו פראלטה-שביט
ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום
הפקת כתוביות: אולפני אלרום