שרגא בישגדא עונה 4: פוסידון
"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,
"כמו, למה, למשל, הכיכר לא מרובעת?
"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה?
"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את ביש גדא?
"מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?
"מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו "גלידה"?
"מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?
"מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?
"מוכנים שם בנגב? מוכנים כבר בגליל?
"זה תכף בא. שלוש, ארבע, והנה זה מתחיל."
נחמד פה.
שלום וברוכים הבאים לבלוג של שרגא.
זה אני! לא תאמינו!
הרגע בן-דוד שלי יוני התקשר.
הוא הזמין אותי להפליג אתו ביכטה החדשה של חבר שלו.
יכטה זאת סירה.
היום! היום!
הוא אמר שנשוט עד עכו וחזרה ושיש לו שני מקומות פנויים.
אז אני יוצא לשיט ביכטה! שזאת סירה.
טוב, ואו, אני מקווה שלא תהיה... שלא תהיה סערה.
לא שאני פוחד, אני רק לא בטוח איך אני ארגיש על הסירה,
כי מעולם לא הפלגתי.
יש אנשים שמקבלים מחלת ים כשהם מפליגים.
מחלת ים היא לא דבר כל כך נעים.
היא גורמת בחילה ו...
אוי... אני...
אני חושב שמתחילה לי בחילה קטנה.
אתם יודעים מה? אולי אני אגיד לו שאני מתחרט ואני לא יכול?
רגע, אבל מצד שני, יכול להיות כיף לשוט בים,
שמש, גלים, רוח נעימה,
אולי אפילו נראה דולפינים!
ואו! מזל שהסכמתי.
טוב, אני חייב להתכונן, אני צריך להתחיל להתארגן.
מה לוקחים לשיט?
בטח כובע נגד שמש, אבל...
רגע, רגע, רגע, אם באמת תהיה סערה?
אולי אגיד לו שאני לא בא וזהו.
רוח! פתוח!
היי, שרגא. -לא תאמיני!
בן-דוד שלך יוני הזמין אותך להפלגה. -איך את יודעת?
ביכטה, שזאת סירה.
אבל איך... איך את יודעת?
היום, שני מקומות פנויים, צריך לקחת כובע.
איך את יודעת הכול?
אני צופה בבלוג.
אה, ברור, ברור. -וחוץ מזה שאני יודעת הכול. -באמת?
אז... את מי אתה מתכנן להזמין אתך?
מה זאת אומרת "את מי אני מזמין"?
אמרת שיש שני מקומות פנויים ו...
אני בטוחה שהרבה אנשים היו שמחים לבוא אתך.
אה, הבנתי! את רוצה לבוא אתי.
אני? מה... באמת, שרגא,
אני בכלל בכלל לא חשבתי על זה, אבל אם אתה מזמין אותי אז...
מזמין, מזמין, בטח מזמין!
אבל מצד שני, אני לא בטוח שאני רוצה בעצמי.
בטח שאתה רוצה, שרגא, יהיה כיף! יוצאים להפלגה!
טוב, אני רצה להתארגן.
רגע, רגע, רגע, מה להתארגן? מה... נטע!
טוב, אז אני... אני אתארגן.
זה לא יכול להיות כל כך מסובך.
אבל מה צריך לקחת? -טעות, שרגא. טעות.
טעות מאוד גם לך, עליזה!
למה צריך לקחת טעות להפלגה? -הבנתי באמת שאתה יוצא להפלגה.
אה, כן, זה נכון. בן-דוד שלי...
יוני הזמין אותך. -נכון.
לעכו וחזרה. -נכון.
שני מקומות, היום,
ביכטה שזאת בעצם סירה. -סירה.
ואתה הזמנת את נטע ולא אותי. טעות.
ממש לא טעות. אמרת את הכול ממש נכון.
הטעות היא שהזמנת את נטע. למה לא הזמנת אותי, שרגא?
לא יודע, אני לא ממש חשבתי על זה,
היא נכנסה והיא רצתה, אז אני...
ואתה הזמנת אותה, ועשית טעות חמורה. חמורה מאוד.
באמת? למה?
שמעת פעם על פוסידון, שרגא?
ברור. פוסידון הוא... -כן?
הוא זה ש... -זה שאחראי על הים.
בדיוק! המציל פוסידון מחוף הסלעים,
זה עם השרירים ובגד הים האדום.
ונעלי הגלישה.
לא חוף, לא סלעים, לא בגד ים,
ולא נעליים.
פוסידון הוא שאחראי על כל הים.
על כל הימים שעל פני כל כדור הארץ.
מה את אומרת! יש אחד כזה? -בטח.
והייתי רוצה להכיר לך אותו.
ואו! ואו! כבוד גדול! מניין את מכירה אותו, עליזה?
כמו שנטע אומרת, הוא סבא רבא של סבא רבא
של סבא רבא, של סבא רבא
של סבא רבא... -די!
ואז אודיסאוס, אחרי כל מה שעשיתי בשבילו,
שכח להודות לי, לי! לפוסידון!
אז הטבעתי לו את כל הספינות,
הרסתי לו את המסע הביתה,
שילמד לקח, חצוף!
רגע, פוסידון, אתה חייב לדעת להרפות,
אתה חייב לנסות להתחבר לטוב שבך ולהירגע.
רגוע, רגוע. נרגעתי.
ואחר כך היה לי את הקטע הזה עם מלך טרויה, שלא שילם לי,
לא רצה לשלם,
אז שלחתי לו מפלצת ים, מהגדולות האלה שעושות...
אה, אה... אני מבינה שזה הרגיז אותך מאוד,
אבל יש עוד דרכים להגיב מלבד נקמה, אתה חייב להירגע.
סליחה, אני חייב...
הלו. מדבר.
אז מה הוא אמר?
באמת? תטביע אותם!
מה זאת אומרת "איך"? גלים גבוהים, סערה,
תטביע את האונייה הזאת!
תטביע אותו!
סליחה, זה היה מאוד חשוב.
מה זה היה פוסידון, מה...?
קיבלתי הודעה על איזה ימאי ששרק על הסיפון.
נו, אז מה הבעיה?!
אני לא אוהב ששורקים על הסיפון, והימאי הזה יודע את זה,
אבל הוא מזלזל בי,
כי הוא חושב שאני בסך הכול דמות מהמיתולוגיה.
אבל, פוסידון, אתה באמת אל...
אל גדול ונורא!
כן, אבל מהמיתולוגיה היוונית.
באמת?
חשבתי שכבר עברנו את החלק הזה של הטיפול.
אז מה, אני... אני לא באמת?
אתה יותר... רעיון.
אני רעיון? -פוסידון...
אני רעיון?! -פוסידון, שלוט בעצמך.
כוחות המים, הטביעו אותה!
טוב... אז איך הרעיון שאני רעיון,
עוזר לי להירגע? איך?
סבא רבא של סבתא רבתא של סבתא רבתא...
בסדר, בסדר, עליזה, כבר ראיתי את פוסידון.
הוא טיפוס מאוד עצבני, את יודעת.
אל תפחד, יש לי דיבור אתו.
אבל הוא רק דמות ב...
לא סתם דמות. הוא אל הים חם-המזג של המיתולוגיה.
אתה יודע למה הוא לא אוהב שמלחים שורקים בים?
למה? כי הם מזייפים?
לא. כי הוא חשב שהם שורקים לבתולות הים שלו.
איזה מזל שאמרתי לך. -באמת...
היית עלול לשרוק בים.
אתה צריך אתך מישהי שמבינה בדברים האלה, שרגא,
אז את מי כדאי לך להזמין להפלגה?
אותך.
אבל לא מתחשק לי.
טוב, נו, אם אתה מתחנן, אז בסדר, אני הולכת להתארגן.
מפחיד. מלחיץ הפוסידון הזה.
עכשיו עוד פחות מתחשק לי להפליג.
מזל שאני לוקח אתי את עליזה.
הנה, הכנתי את כל מה שצריך,
הבאתי כובעים. הנה.
ומשקפי שמש. כן...
יפה, זהו. הבאתי גם כריכים,
וכדורים נגד בחילות למקרה שיהיה ים גלי.
הבאתי המון מים וקרם הגנה מפני השמש,
זה מאוד חשוב כי... -רגע, רגע, רגע, נטע, אני...
אל תדאג, שרגא. ברור שהבאתי גם מצלמה,
ופירורי לחם כדי להאכיל את הדגים.
נטע... נטע...
אני... אני... אני צריך להגיד לך משהו.
מה, ביטלו כי הים סוער?
לא, לא, לא, בכלל לא.
אז אתה פוחד להפליג? החלטת שאתה לא מפליג?
לא, לא. פחדתי, עד שדיברתי עם עליזה,
ואז הבנתי ש... שעדיף שהיא תבוא אתי.
היא פשוט מבינה בדברים האלה,
היא... היא מומחית לפוסידון.
מה? -כן. כן. אל הים.
מזל שלא הכרת אותו. הוא מה זה עצבני, הו הו...
אני ממש מצטער, נטע.
רגע, רגע, רגע, אני רוצה להבין, אתה מבטל את ההזמנה שלך?
אתה מעדיף שעליזה תבוא במקומי?
זה לא שאני מעדיף, אני חושב ש...
זה מסוכן בשבילך, תדעי לך. זה, זה, זה...
את חייבת להבין, אני... אני לא רוצה שום סערות כשאני בים,
את יכולה להבין את זה, לא?
מה שאני מבינה הוא שבגלל סיפורי אגדות שעליזה סיפרה לך
אתה מנפנף אותי מההזמנה ולוקח אותה במקומי? אני מבינה נכון?
אני לא מנפנף. לא, בכלל לא. אני בסך הכול...
אתה בסך הכול לא מבין כלום, שרגא,
ואתה יודע מה? אני מציעה לך לקרוא קצת על פוסידון
לפני שאתה עושה עוד שטויות.
ואתה יודע מה,
אני בכלל כבר לא רוצה לבוא אתך לשום הפלגה.
אויש... אויש...
איזו תסבוכת... איזו תסבוכת...
אני חייב להבין מי זה הפוסידון הזה
שהכניס אותי לכל הבלגן. בואו נראה!
די!
שלום, תלמידה. -שלום.
היום נלמד על פוסידון,
שהוא דמות מהמיתולוגיה היוונית,
והוא בעצם... אני.
כן? -זה יהיה למבחן?
כן. -אוף... -אוף?
טוב... נתחיל מזה שפוסידון, שהוא אני,
הוא בנם של הטיטאנים קרונו וסוריה,
ואחיהם של זאוס, הרה,
האדס, הסטיה ודמיטר.
כן? -גם זה למבחן? -כן!
בסדר.
הטיטאנים נלחמו באלים, שאלה אנחנו,
ואנחנו ניצחנו, וחילקנו בינינו את העולם.
אחי זאוס שולט בשמים ובארץ,
האדס שולט בשאול, שזה העולם התחתון,
ואני, פוסידון, שולט בימים ובאוקיינוסים.
רגע רגע... -כן! כן! גם זה למבחן!
לא, רגע, מה אמרת בהתחלה? ש... ממש בהתחלה?
בהתחלה? לא זוכר,
אני אל הים. אני לא אל הזיכרון.
משהו על המיתולוגיה. על זה שאתה דמות.
בהחלט, בהחלט. נכון. אני...
אני האל פוסידון,
אל הימים והאוקיינוסים במיתולוגיה היוונית.
אז רגע, אתה לא אמתי?
כן, אפשר להגיד שאני לא אמתי.
והמבחן יהיה אמתי?
לא.
הי! גברת צעירה, לאן זה?
אם אתה לא באמת והמבחן לא באמת, אז למה לבזבז זמן?
אני אגיד לך למה, כי, כי, כי...
מתי הם יבינו שמורה מחליף חייב להיות באמת?
הוא לא באמת! פוסידון הוא רק דמות באגדות עם,
ואין לי מה לפחד, ונטע צדקה ו...
שכחתי פה את התיק שלי?
נטע. את שומעת?
אני גיליתי שפוסידון הוא רק דמות באגדות עם.
יופי, אני שמחה שגילית את זה אחרי שהזמנת אותי, ואז בעצם לא. שלום.
רגע, רגע, רגע, נטע, אני מצטער,
אני נבהלתי, וסליחה.
אולי בכל זאת תבואי אתי להפלגה?
אין מצב, שרגא, אני לא פורפרה. ביי.
פורפרה? מה זו פורפרה?
הכול באשמתך!
"הכול באשמתך" מאוד גם לך, עליזה.
אתה יודע שאני לא אוהבת לשקר, ולא השארת לי שום ברירה!
אם היית מזמין אותי מראש, לא היה צורך בשקרים,
ולכן הכול באשמתך.
ועכשיו אני לא רוצה לבוא אתך לשום הפלגה. שלום.
נו, באמת, יופי. תראו איך הפוסידון הזה,
אפילו שהוא לא אמתי,
הצליח לייצר פה סערה ענקית עם מערבולות עליזה וגלי נטע.
ועכשיו שתיהן כועסות עליי ולא רוצות לבוא אתי.
ואני... אני בכלל לא התכוונתי, בכלל.
אני בכלל לא רוצה להפליג.
זה מפחיד... אולי יש לי פחד מים!
שרגא...
אני יודעת שלא התכוונת.
אה! זה בדיוק מה שאמרתי הרגע,
אמר... אה, אה, זה בגלל שאת זה, בזה... -כן, זה בגלל זה, אז...
אז אני מבינה ו... אני אבוא אתך בשמחה להפלגה,
גם... גם אם... -אני מבינה שלא התכוונת,
וגם אני אבוא אתך בשמחה.
"גם אני אבוא אתך בשמחה" מאוד גם לך, עליזה,
אבל אני אמרתי קודם.
אני בכלל לא רוצה להפליג.
אז תן לעמריקי להפליג איתה במקומך.
ואו! רעיון נהדר! רעיון מעולה! גדול!
וזה יהיה גם בסדר מבחינת בן-הדוד שלך, יוני?
זה יהיה מצוין! תראי, את חברה שלי,
ואת מצטרפת לבן-הדוד שלי, שהוא בעצם גם חבר שלי,
ומביאה אתך את החבר שלך.
נו, זה מושלם מכל הזוויות!
יו, איזה כיף! טוב, אני רצה לספר לעמרי. ביי.
נו? -רק לי אין חברים.
אני חבר שלך, עליזה! -בסדר.
תכתוב: שלומית מימיס
ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
