חדשות מהעבר - הצהרת בלפור
שלום לכולכם. ברוכים הבאים
לעוד תכנית של "חדשות מהעבר" בחינוכית.
היום יש לנו תכנית מיוחדת שכולה מדענים,
והרבה חידושים והמצאות שהפתיעו את כולם.
אבל קודם כול, הכותרות.
"מקום מצוין לייבוש כביסה",
כך התרשם חיים ויצמן
מארץ ישראל.
אז איך לבסוף הפך
לנשיא הראשון שלנו,
לא פחות ולא יותר?
קצת בזכות הציונים,
וקצת בזכות אצטון סינתטי.
הצהרת בלפור סוללת את הדרך
למדינת ישראל.
וחיל המדע,
היחידה הצבאית שהולידה
את תעשיית הנשק הישראלית.
שוב שלום לכם. בואו נפשיל שרוולים,
נרכיב משקפי מגן וניכנס מיד למעבדה,
שם מחכה לנו אחד הכימאים הכי מפורסמים בארץ ישראל
של תחילת המאה שעברה, זה שהמציא תמיסה מיוחדת
שבזכותה הבריטים חיבבו אותו מאוד.
לפרטים נעבור לכתבנו לענייני מדע, עידן.
כן. תודה, מירי.
האמת, בדיוק תפסת אותי באמצע
איזו הכנה של פטנט גאוני.
האמת שזה נראה יותר כאילו הייתה לך תאונת עבודה, עידן.
למה? מה פתאום? הפטנט הזה הוא דווקא מיוחד במינו.
זה חומר ספציפי מאוד שעושה אדים של...
אני לא יודע. זה עושה אדים. זה עדיין בפיתוח, אבל לא משנה.
בואי נדבר על אחד המדענים והמנהיגים הציוניים
הכי גדולים שהיו לנו כאן, ואני כמובן מתכוון לחיים ויצמן.
חיים עזריאל ויצמן נולד ב-1874
ברוסיה, בן שלישי למשפחה
של 12 ילדים.
כבר כשהיה נער קלטו עליו
שהוא מבין בכימיה ומדעים.
הנה, רואים בתמונת הפרופיל שלו שזה איש עם ראש על הכתפיים.
בגיל 25 הוא כבר סיים דוקטורט בכימיה אורגנית בשווייץ.
כל דוקטור מצליח צריך אישה תומכת לצדו,
וויצמן מתחתן עם ורה קצמן.
תראו אותם כאן, צעירים לנצח בתמונה מאלבום החתונה.
רק שנה חולפת מהחתונה, וויצמן מקבל הצעת עבודה
מאוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה.
וכמובן שלא אומרים לא
למנצ'סטר יונייטד
של האוניברסיטאות.
אני לא הייתי אומרת לא, וגם ויצמן לא אמר לא.
הוא קיבל את ההצעה,
עבר לבריטניה.
בקיצור, הוא הפך לנתין בריטי,
וגר שם במשך שלושים שנה.
שני הבנים שלו כבר נולדו אנגלים. "יס, סר." -"יס, סר, אינדיד."
ומהר מאוד ויצמן נכנס גם לחיים הפוליטיים.
הנה הוא. תראו אותו כאן עם כל החבר'ה הרציניים האלה
של הפוליטיקה האנגלית, כמו בלפור, שתכף נדבר עליו,
וגם הרברט סמואל, שהיה הנציב העליון בישראל בזמן המנדט.
זה לא שהוא סתם הסתובב איתם. ויצמן הפעיל את כל הקסם שלו
כדי להטות את דעתם לטובת הרעיון הציוני.
הוא היה מורעל,
חבר של קבע בקונגרס הציוני החל מהכינוס השני.
תראו כאן בתמונה, הוא יושב חצי מטר מהרצל.
אבל איך אומרים, טוב מראה עיניים,
וב-1907 הוא מבקר בארץ
בפעם הראשונה, והופך מציוני נלהב
לציוני נלהב פלוס פלוס.
אז כן, זה נכון שאחרי ביקור בארץ הוא פרסם את הסטטוס הזה,
שישראל מקום מצוין לייבוש כביסה
כי מה לעשות, בהשוואה לאנגליה,
המצב בארץ לא היה להיט
באותה תקופה - ביצות, קדחת,
חום כבד. -הסטטוס הזה נכון, מירי.
רוב השנה חם, ובכלל לא צריך להשתמש במייבש כביסה.
זה קצת פחות חשוב מזה שמלחמת העולם הראשונה פרצה,
והבריטים היו במחסור חמור של אצטון,
שהיה מרכיב חשוב בשביל לייצר חומרי נפץ.
בא ויצמן שלנו ואמר: "אין שום בעיה",
והמציא אצטון מחומרי גלם צמחיים.
תאמיני או לא, ההמצאה הזו כל כך עזרה לבריטניה במלחמה,
שכל ראשי הממשלה הבריטים הודו לו באופן אישי,
והוא הפך להיות מקורב מאוד לצמרת,
בעיקר לבלפור, ראש ממשלת בריטניה לשעבר,
ההוא מהצהרת בלפור, ההיא שסללה את הדרך להקמת המדינה.
אנחנו תכף מגיעים לזה. סבלנות.
בכל אופן, ויצמן הופך לחיה פוליטית.
הנה קטע נדיר מאחד הנאומים שלו,
בו הוא מטיף לעצמאות.
לא נהיה סמוכים על שולחן זרים.
אולי זו תהיה... לא אולי. אני מאמין
שזו תהיה התחלתה של הגאולה,
והגאולה תבוא בזמנה.
ויצמן מאמין שצריך לשלב בין ההתיישבות לפוליטיקה,
ומפרסם את הסטטוס:
תחשבו על זה. יש לבחור היגיון בריא. -בהחלט. בהחלט.
בינתיים אי אפשר לעצור את חיים ויצמן.
אז בסדר, הוא היה כימאי,
אבל גם נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית,
חנך את האוניברסיטה העברית בהר הצופים,
וכנראה בגלל שהיה מדען מחונן, ויצמן תמך מאוד בהשכלה,
כמו שפרסם בדף שלו.
ממש נביא תעשיית ההיי-טק הישראלית.
הוא גם הקים את הסוכנות היהודית, והפך את התנועה הציונית
למה שמייצג את כל היהודים בעולם.
ואיך אפשר לשכוח את הקמת מכון "זיו" למדע,
שויצמן היה גם נשיאו, ושהיום מוכר לכולם כמכון ויצמן,
והוא נמצא בעיר רחובות.
בכל העבודות האלה ויצמן מסרב לקבל שכר.
הוא עשה מספיק כסף מכל מיני פטנטים שהמציא שלא לצורך.
צחוק הגורל שבסוף הדמות שלו מתנוססת על שטר של כסף.
כמה חודשים לאחר שהוקמה
מדינת ישראל, בשנת 1949
הוא נבחר להיות
הנשיא הראשון שלה.
הנה, כאן בסרטון
משביעים אותו לתפקיד.
וחוץ מזה, תראו איזה כבוד
קיבל הנשיא בביקור שלו בתל אביב.
ממש סלבריטי.
הוא המשיך לכהן בתפקיד הזה עד למותו בשנת 1952.
דגלים בכל רחבי הארץ הורדו לחצי התורן,
ומה שאנחנו רואים עכשיו זאת ההלוויה שלו בטקס ממלכתי
באחוזת ביתו שברחובות.
ויצמן היה מהמעטים מאנשי החזון הציוני
שזכו לראות את חלומם מתגשם.
אין מה לומר, הוא חי חיים מלאים ומעניינים.
אין ספק. אבל את יודעת, מירי, זה קצת מצחיק.
הוא אמנם היה נשיא, אבל הוא לא ממש אהב את התפקיד,
ורצה משהו עם קצת יותר השפעה.
תראי מה הוא כתב.
בהחלט בחור משעשע, אין מה להגיד,
ולא משנה כמה רציני הוא היה. -בהחלט כך.
עוד אצלנו בהמשך:
הצהרת בלפור, איך כמה משפטים קצרים
חרצו את גורלה של אומה שלמה?
חיל המדע. אז אילו המצאות
וחידושים היו לנו
בכלי הלחימה המאולתרים?
והחידה היומית: איזו פרופסורית ממכון ויצמן
עשתה לנו המון כבוד וזכתה בפרס נובל יוקרתי לכימיה?
התשובה בסוף התכנית.
שמחים שחזרתם אלינו.
סוף סוף הגענו לבלפור ולהצהרה שלו,
שהייתה אחד האירועים הכי חשובים
בדרך להקמת מדינת ישראל.
כתב אותה לורד ארתור ג'יימס בלפור,
שכמו שאמרנו, היה מדינאי בריטי,
ואפילו ראש ממשלת בריטניה לשעבר.
אז בואי נתחיל מהעיקר. ההצהרה אמרה, בין השאר:
זה, כמובן, מה שהיהודים בארץ ישראל רצו לשמוע,
שהחבר'ה הבריטים ששלטו אז בחצי עולם
הם לגמרי בכיוון של מדינה יהודית.
באמת כל הכבוד לתנועה הציונית. -כן, עידן, אבל בוא נרגיע.
זה קרה ב-1917, וכידוע, מדינת ישראל הוקמה ב-1948,
שזה 31 שנים אחר כך.
זה לא שהייתה הצהרה ולמחרת הייתה מדינה,
אבל אתה כן צודק כשאתה אומר שכל הכבוד לתנועה הציונית,
כי זה באמת היה הישג משמעותי ראשון שלה. -כן.
וחיים ויצמן, שאנחנו כבר מכירים, ונחום סוקולוב,
שהיה גם הוא מנהיג בתנועה הציונית,
ניגשו לבלפור ואמרו לו: "נו, בלפור, בן אדם,
"תהיה בן אדם ותיתן לנו אישור למדינה."
ובלפור, שעדיין היה ככה מסוחרר מהאדים של האצטון שהמציא ויצמן,
אמר: "יאללה, בכיף", וחתם על העסקה.
בלפור אפילו פרסם בדף שלו
את הסטטוס:
אתה אולי קצת צוחק, אבל הצהרת בלפור
הייתה בזמנו הישג רציני.
בפעם הראשונה אומה חשובה, ובריטניה הייתה אז אימפריה,
הכירה בזיקה של היהודים לארץ ישראל. -נכון.
אז כדי לעשות סדר בעניינים, בואי נקרא ביחד את ההצהרה,
היא לא ארוכה, לא צריך לדאוג, ונראה איך הבריטים יצאו
חמודים כאלה, "חמדמדים" מכל הכיוונים.
אוי, כל כך מרגישים
שכתב את זה פוליטיקאי...
הנוסח ממש בלתי מתחייב, שלא לומר דרדלה.
"בריטניה רואה בעין יפה", "בריטניה תשתדל",
בלי שזה יפגע בזכויות הערבים,
אפילו שלא יפגע, חס וחלילה, ביהודים המתבוללים באירופה,
שפחדו שאם תהיה מדינה יהודית,
זה יפגע בזכויות שלהם במקום מושבם.
אבל ויצמן מבין שמכאן הכדור בידיים שלנו,
ומפרסם את הסטטוס:
אבל כמו כל דבר בארץ ישראל, שום דבר לא הולך בקלות.
בעולם הערבי קיבלו את הצהרת בלפור בעצבים גבוהים,
ובתגובה אף איימו במהומות דמים.
אבל דווקא האמיר פייסל הראשון,
אחד מהמנהיגים הערבים הבולטים באותה תקופה,
קיבל אותה באהדה והסכים לה,
בתנאי שיוגשמו במקביל השאיפות הלאומיות הערביות במלואן.
הערבים היו הרוב בארץ ישראל באותה תקופה,
והבריטים לא רצו ממש להרגיז אותם.
פייסל אפילו חותם על הסכם עם חיים ויצמן
לשיתוף פעולה יהודי-ערבי בבניין הארץ.
תראה אותם כאן ביחד בתמונה.
כישורי הדיפלומטיה והקסם הויצמני התגלו כשימושיים.
רואים עליו שיש לו קלאסה.
או-קיי, שנמשיך הלאה לחלק המפוצץ בחיל המדע?
ואו, עידן!
אני ממש מקווה שעידן בסדר. הוא כל כך רצה לדבר על חיל המדע,
שרק לא ייפגע בניסוי הזה.
בואו נחזור למקום שבו פתחנו את התכנית - למעבדה.
ארגון "ההגנה", כמו שאתם זוכרים,
שמר והגן על היישובים בארץ לפני קום המדינה,
אבל האם ידעתם שממנו יצא חיל המדע?
לפרטים נעבור לעידן אלתרמן,
כתבנו המשוקם לענייני מדע ומעבדות. -תודה, מירי.
שוב תפסת אותי בזמן מצוין.
בדיוק המצאתי פטנט שמנקה את הפיח מהפנים
ומסדר את השיער. קוראים לפטנט הזה, שימי לב, תתרכזי,
מקלחת. -ואו... באמת חדשני. -תודה.
לא לספר על זה לאף אחד, שלא יגנבו את הפטנט הזה ממני.
ובכן, בתמיכתו של דוד בן גוריון הוקמה יחידת מדע בארגון "ההגנה".
הסטטוס הזה הוא אולי הסיבה.
והוא גם זה שהמציא ליחידה את השם המקורי שלהחמ"ד.
תראו כאן את הסמל של החיל. מגניב, נכון?
אלה בעצם ראשי תיבות של חיל המדעחמ"ד.
אז זה לא כזה מקורי, אבל זה שם "חמדמד".
אולי בגלל השםה"חמדמד" הוא הצליח לגייס ליחידה
את מיטב המוחות: האחים קציר, אהרון כאן בתמונה,
לימים מחשובי המדענים בישראל,
ואפרים קציר, מדען מחונן ולימים נשיא המדינה הרביעי.
השניים הם חלומה של כל אם יהודייה.
שני בנים פרופסורים.
ובל נשכח את דוד ברגמן, שנחשב לאבי הגרעין הישראלי,
כאן בתמונה מתערוכה עם השם המתחכם
"האטום למען השלום".
היה משהו מאוד מקורי בחיל המדע:
המדענים והכימאים ביחידה הזאת
היו החיילים בעצמם,
דבר שלא נראה כמוהו באף צבא.
מרביתם היו רק סטודנטים, ואם זה לא מספיק,
לא היו להם שום מורים אלא רק ספר אחד על כימיה צבאית
שהם לקחו מהספרייה.
אני מקווה שהם לא שרפו את הספר הזה
כשהם פיתחו רימונים, מוקשים, פצצות תבערה, מרגמות,
והכול מהיום להיום.
במלחמה אין זמן להגיד: "המחקר ייקח זמן.
"דברו אתי בעוד שנתיים." אין, אין זמן לזה.
אז ככה יצא שהיו די הרבה תאונות.
אבל למרות זאת יצאו מחיל המדע כ-1,800 מטולים נגד טנקים,
פצצות אוויריות, כחמישים מרגמות כבדות
וכ-100 אלף בקבוקי מולוטוב,
ולפי פרסומים זרים, חיל המדע הניח את הבסיס
לתעשיית הטקסטיל בדימונה.
כן, "תעשיית הטקסטיל".
אבל אלה רק פרסומים זרים, מה שאמרתי עכשיו.
ואכן, הפעילות הענפה, עידן, של היחידה הזו
הייתה הגרעין המייסד של המחלקה לפיזיקה גרעינית במכון ויצמן.
בשנת 1958 היחידה הפכהלרפא"ל -
רשת לפיתוח אמצעי לחימה.
שם ממציאים את הטילים והמטוסים ללא טייס
שצה"ל משתמש בהם עד עצם היום הזה.
למעשה, חיל המדע הניח את הבסיס
לתעשיות הצבאיות בישראל.
ואם כבר דיברנו על מכון ויצמן,
עכשיו קבלו את פתרון החידה
מתחילת התכנית.
הפרופסור מהמכון שזכתה
בפרס נובל לכימיה היא, כמובן,
עדה יונת, שזכתה בכבוד היוקרתי
בשנת 2009.
עד כאן להיום.
תודה שהייתם אתנו,
וחפשו אותנו גם באתר החינוכית.
ועד לתכנית הבאה,
זכרו תמיד להתקלח אחרי שאתם
ממציאים דברים במעבדה. -חשוב.
להתראות.
טוב שהפסקת עם ההרגל הזה
של להמציא דברים.
במיוחד המקלחת.
תמלול: מורן פרידמן
ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
