פרק 7 - משחקי מרגלים
Chapter 7 - Spy Games
Capitolo 7 - Giochi di spionaggio
Глава 7 - Шпионские игры
באחת ההפלגות לפולין לאחר שסיימנו את פריקת המטען הגיע הנתב הפולני כדי להוציא את האוניה מהנמל.
On one of the voyages to Poland after we had finished unloading the cargo the Polish router arrived to get the ship out of port.
יחד אתו הגיעה המשטרה הפולנית גוררת בחור צנום שנראה מסכן למדי.
Along with him came the Polish police dragging a skinny guy who looked quite poor.
התברר שהבחור היה תרמילאי ישראלי בן קיבוץ, שעבר את הגבול הפולני בטעות ניווט.
It turned out that the guy was an Israeli backpacker from a kibbutz, who had crossed the Polish border by mistake.
חצי שנה היה הקיבוצניק בכלא הפולני עד שהוחלט לגרשו לישראל.
The kibbutznik spent half a year in a Polish prison until it was decided to deport him to Israel.
הפולנים סברו שתפסו מרגל ישראלי, אך לאחר חצי שנה של חקירות ידעו שנתפס טיפש שאינו מודע לסכנות השוטטות בגבולותיהן של מדינות בעלות משטר קומוניסטי.
The Poles thought they had captured an Israeli spy, but after six months of interrogation they knew he had been caught a fool unaware of the dangers of roaming the borders of countries with a communist regime.
יצאנו לים.
We went out to sea.
המשטרה ונתב הנמל ירדו לסירה שתחזיר אותם לנמל, ואנו הפלגנו לחיפה (נמל הבית).
The police and the port router got off the boat that would take them back to the port, and we sailed to Haifa (the home port).
עשרה ימי הפלגה הפרידו בין פולין לישראל.
Ten days of sailing separated Poland from Israel.
בעשרת הימים הבאים למדנו להכיר את חברנו החדש למסע.
Over the next ten days we got to know our new friend on the journey.
הפולנים צדקו.
The Poles were right.
הבחור היה טיפש מושלם, ויכול היה לקבל בפולין אזרחות כבוד בעיר חלם.
The guy was a perfect fool, and could have received honorary citizenship in Poland in the city of Chelm.
הנוסע המוזר היה ללא פרוטה בכיסו, שלוש שנים הסתובב בעולם וגם חצי שנה בכלא פולני לא לימדה אותו לקח.
The strange passenger had no penny in his pocket, traveled the world for three years and even half a year in a Polish prison did not teach him a lesson.
לאורך ההפלגה נדנד לכל מי שהיה מוכן להקשיב לו.
Throughout the voyage he nodded to anyone who was willing to listen to him.
כל רצונו היה שהאוניה תסטה ממסלולה ושנאפשר לו ירידה בנמל כלשהו באירופה היות ולא סיים עדיין את מכסת הטיולים.
All he wanted was for the ship to deviate from its course and for him to be allowed to disembark at any port in Europe since he had not yet finished his voyage quota.
תחנוניו גברו כשהתקרבנו למייצר גיברלטר.
His pleas intensified as we approached the maker of Gibraltar.
לפני הכניסה למיצר ישבתי עם קצין הרדיו והחלטנו למתוח את הנוסע הנודניק.
Before entering the strait I sat with the radio officer and we decided to stretch the snooze passenger.
בחצות הלילה אמורה הייתה האוניה לעבור במיצר.
At midnight the ship was supposed to pass through the strait.
בתיאום עם רב-החובל, בארוחת הערב לפני המיצר, שידר קצין הרדיו לשלטונות גיברלטר בקשה להוריד נוסע.
In coordination with the captain, at dinner before the Strait, the radio officer sent a request to the Gibraltar authorities to drop off a passenger.
וכמובן גם אישור לסירת הנתב על איסוף הנוסע בחצות.
And of course also a permit for the router boat to pick up the passenger at midnight.
(שידור זה נשלח ללא אנטנה ונשמע רק בתוך האוניה).
(This broadcast is transmitted without an antenna and is only heard inside the ship).
הקיבוצניק קפץ בשמחה ורץ תוך שאגות שמחה לארוז את מטלטליו לתרמיל המסעות שלו.
The kibbutznik happily jumped up and ran with roars of joy to pack his belongings for his travel backpack.
למחרת בבוקר נמצא הנוסע החביב ישן מחוץ למבנה בתקווה גדולה שנתב גיברלטר יגיע.
The next morning the amiable passenger was found sleeping outside the building in the great hope that the Gibraltar route would arrive.
מכאן ועד לסיום ההפלגה השלים הבחור עם העובדה שחלום המשך טיולו בארצות הניכר ידחה למועד אחר.
From here until the end of the voyage the guy came to terms with the fact that the dream of continuing his trip in the considerable lands would be postponed to another date.
אך בזאת סיפור הנוסע לא נגמר.
But this is not the end of the passenger's story.
בהמשך ההפלגה קיבלנו שינוי יעד והנמל הבא היה תל-אביב.
Later in the voyage we received a change of destination and the next port was Tel Aviv.
הגענו לנמל ביום שבת בשלוש לפנות בוקר.
We arrived at the port on Saturday at three in the morning.
נמל תל-אביב רדוד ואוניה כמו שלנו איננה יכולה להיכנס, לכן זרקנו עוגן בפתח הנמל.
The port of Tel Aviv is shallow and a ship like ours cannot enter, so we threw an anchor at the port's entrance.
כל המלחים ישנו ורק אני ואותו קצין מכונה שביקר בורשה נותרנו במשמרת עוגן.
All the sailors are asleep and only me and the same machine officer who visited Warsaw were left on anchor shift.
הים היה שקט.
The sea was calm.
בלי תנועת אוניות בסביבה ואנו ישבנו על הסיפון בציפייה לשמש העולה.
No ship traffic in the area and we sat on the deck waiting for the rising sun.
אורות תל אביב שימשו תפאורה ללילה שקט בקיץ חם.
Tel Aviv lights served as a backdrop for a quiet night in a hot summer.
הנמל הרדום מלא בספינות דייג שנקשרו אחת לשניה ויצרו יער של תרנים הכל נראה כציור נוף רגוע.
The dormant harbor is full of fishing boats tied together and formed a forest of masts everything looks like a calm landscape painting.
לפתע הבזיק רעיון במוחו החולני של קצין המכונה להעיר את ידידנו הנוסע.
Suddenly an idea flashed in the sick mind of an officer known as waking our traveling friend.
מיד התגייסנו למשימה וניגשנו למבנה הירכתיים שם התגורר בבדידות הנוסע.
We immediately enlisted for the mission and approached the stern structure where the passenger lived in solitude.
הערנו את הבחור והודענו לו כי משטרת הנמל מבקשת ממנו להתייצב בחדר-האוכל של הצוות.
We woke up the guy and informed him that the port police were asking him to report to the crew's dining room.
למרות שהשעה הייתה ארבע בבוקר זינק הנוסע לתוך בגדיו, (שלא נראו טוב לאחר עשרה ימים ללא כביסה) אסף את מטלטליו ורץ למבנה במרכז האוניה לפגוש את השוטרים.
Even though it was four in the morning, the passenger jumped into his clothes (which did not look good after ten days without washing), collected his belongings and ran to the building in the center of the ship to meet the police.
לאחר שנואש מחיפושיו חזר אבל וחפוי ראש לחדרו להמשיך את שנתו.
Desperate for his search, he returned mourning and covered his head to his room to continue his sleep.
השמש זרחה, ובשעה תשע בבוקר הגיעו סוף סוף שלטונות הנמל והמשטרה וביקשו להיפגש עם הנוסע.
The sun was shining, and at nine o'clock in the morning the port authorities and the police finally arrived and asked to meet with the passenger.
הפעם נשלח מלח להעיר את הברנש.
This time salt was sent to wake the guy.
הנוסע סירב לקום, גרש את המלח וצעק שמספיק לסדר אותו פעם אחת ביום.
The passenger refused to get up, expelled the sailor and shouted that it was enough to arrange it once a day.
בסופו של דבר נאלצו השוטרים לגשת בעצמם להעיר את הנוסע ולמותר לציין הם עשו את מלאכתם לא בעדינות רבה.
Eventually the policemen had to approach themselves to wake the passenger and needless to say they did their job not very gently.
לאחר זמן לא רב השלטונות גמרו לבדוק את הרשומות באוניה וחזרו לנמל כשהם לוקחים איתם את הנוסע המוזר.
After a short time the authorities finished checking the records on the ship and returned to the port taking the strange passenger with them.
