באיזה עולם אדם על כסא גלגלים לא זכאי למכונת הנשמה במקרה הצורך? | כאן דעה
בימים האחרונים מסתובב ברשת נייר עמדה של משרד הבריאות
ובו תיעדוף בטיפול בחולים קשים
במקרה של איבוד שליטה על התפרצות הקורונה.
במילים פשוטות - מי יקבל את מכונת ההנשמה בעדיפות הראשונה
ומי יהיה בעדיפות האחרונה.
המסמך הזה, שאומר בין היתר שאנשים שמרותקים לכיסא גלגלים
או לא מסוגלים לעבוד, יתועדפו במקום נמוך בתור לטיפול חירום והנשמה.
לא מדובר בתיעדוף על בסיס מצב רפואי בשעת חירום,
אפילו לא על סיכויי הישרדות, אלא על מצב תפקודי.
על השאלה אם אדם עובד או האם הוא בכיסא גלגלים.
בבסיס התרשים קיימות ארבע רמות עדיפות
שהן הלכה למעשה דירוג רמות נכות בסגנון ביטוח לאומי.
העדיפות הראשונה מתייחסת לתפקוד מלא או מוגבלות קלה.
איך בכלל רלוונטית כאן המוגבלות? זו מחלה שהיא בעיקר נשימתית.
אבל זוהי רק ההתחלה.
העדיפות השנייה מתייחסת לאדם שאינו מסוגל כלל לעבוד.
רגע, שאני אבין,
מדובר פה בקריטריון להנשמה או בקריטריון לקבלת קצבת נכות?
ממתי יכולתו של אדם לעבוד תלויה ביכולות הפיזיות שלו?
האם אין נכים שעובדים?
כאילו, השנה 2020, לא כולם חייבים לעבוד במכרה.
כשמגיעים לעדיפות השלישית,
"חולה המרותק למיטה/כיסא, צורך בעזרה רבה",
ההתייחסות היא מפורשות לנכות ולכיסא הגלגלים.
כשראיתי את המסמך התקשיתי לנשום. בלי קשר לקורונה.
המדינה שלי לא תשמור עליי? או על חברים שלי שהם בכיסאות גלגלים?
איזה פחד!
החיים האלה מראש נקבעים ככאלה שהם בעדיפות נמוכה להצלה?
לא מדובר על עדיפות רק בין חולי קורונה,
מדובר על עדיפות בכללי בין כל מי שצריך מכונת הנשמה.
גם אם מדובר בנכה שהיה בבידוד
וזקוק למכונת ההנשמה מסיבה שקשורה למצב שלו,
מכונת ההנשמה עדיין תלך לאדם ללא המוגבלות
שאולי הפר הנחיות, אולי לא, אבל אתם מבינים את הרעיון.
באיזה עולם אדם על כיסא גלגלים לא ראוי לחיות כמו כל בן אדם אחר?
אדם שזקוק לעזרה רבה עדיין עובד, מתנדב, משרת את המדינה,
משלם מסים, הוא חשוב לאנשים שאוהבים אותו,
להורים שלו, לילדים שלו, חברים שלו.
ויותר חשוב מזה, אדם על כיסה גלגלים אוהב, חולם, מרגיש,
כמוני, כמוכם, כמו כל אדם אחר.
לכן לא צריך להיות שום הבדל בתיעדוף.
העולם היה מוותר על סטיבן הוקינג רק בגלל שהוא נכה בכיסא גלגלים?
המדינה חייבת לעשות כל שביכולתה כדי לוודא
שאדם עם מוגבלות יקבל טיפול רפואי כמו כל אדם אחר.
אין למדינה שום זכות להחליט מי לחיים ומי למוות.
כנראה שמקבלי ההחלטות חושבים שאין לנו סיכוי,
אבל שתדעו, דווקא אנשים כמוני וכמו חברים שלי בכיסאות גלגלים
שנמצאים בתחתית הרשימה,
עברנו כל כך הרבה, אנחנו הרבה יותר חזקים ממה שנראה לכם.
הטבלה הזאת מתייחסת לתרחיש שבו לא יהיו מספיק מכונות הנשמה,
אבל גם אם לא נגיע למצב הזה,
עדיין נייר העמדה הזה הוא נקודת שפל למדינת ישראל.