ארוחות שעשו היסטוריה- לנין בציריך
בפרק הקרוב של "ארוחות שעשו היסטוריה"
אנחנו הולכים לעשות מהפכה.
פועלי כל העולם התאחדו, הפרולטריון ישתלט על העולם.
קומוניסטים על הבריקאדות,
והכול יקרה כאן בעיר הכי אדומה בעולם,
בציריך.
שלום ווברוכים הבאים לעוד פרק בסדרה "ארוחות שעשו היסטוריה".
ברוכים הבאים ל"קפה שפרינגלי "בבאנהופשטראסה, בציריך.
אנחנו הבטחנו שאנחנו נדבר היום על קומוניזם
ועל הצורך שהיה קיים ושעדיין קיים למגר את הקפיטליזם החזירי.
אז למה שנעשה את זה דווקא כאן בלב לבה של העיר
הכי בורגנית בעולם? הו, תתפלאו.
ולדימיר איליץ 'אוליאנוב, אנחנו מכנים לנין,
כתב כאן, ממש בציריך,
את ספרו "אימפריאליזם: השלב האחרון של הקפיטליזם".
הוא חי כאן קצת יותר משנה ממש לקראת המהפכה הקומוניסטית,
ומתברר שהוא אהב, מאוד אהב
שוקולד, דדאיזם, ספריות מפנקות ופונדו.
אלכסנדר סולז'ניצין כתב על התקופה השוויצרית של לנין
את הספר "לנין בציריך".
ואתם לא מתארים לעצמכם עד כמה הספר הזה משעמם.
תנו לי לקרוא לכם בכל זאת קטע קטן מתוך הספר, שתתפלאו,
אבל מתייחס לבתי קפה כזה.
"מחמת הצינה לא הוציאו בתי הקפה שולחנות אל המדרכות,
"שכן, כרגיל, יושבים כאן לקוחותוחות,
"מתרווחים ולוטשים עיניים אל העוברים ושבים.
"ואתה נאלץ לעקוף אותם ומגדפם חרש.
"כל ימי גלותו בחוץ לארץ שנא לנין את בתי הקפה.
"מאורות עשנות אלה של דברת
"שם ישבו תשעה חלקי עשרה נואפי השפתיים המהפכנים.
"ובימי המלחמה, לפי שגבול המלחמה סמוך לכאן,
"נהר לציריך קהל עכור חדש, ובגללם אף האמיר שכר הדירה.
בגלל הרפתקנים, עסקאים, ספסרים, סטודנטים עריקים
"ואינטליגנטים פטפטנים המתמרדים, כביכול,
"על ידי מניפסטים פילוסופיים ומחאות אמנותיות,
"ואין הם יודעים כלל על מה הם מוחים."
והכול בבתי קפה.
אני מבטיח לכם שבפרק הזה אנחנו נעשה את הכל
מעניין יותר.
טוב, בואו ננסה לעשות סדר בדברים. לנין - שטן או מלאך?
וכל האמרה הזאת על מי שלא היה קומוניסט מנעוריו הוא רשע -
זה נכון או לא?
ברוכים הבאים בחזרה ארצה לתל אביב, רמת אביב,
קמפוס אוניברסיטת תל אביב, מרכז הידע שלנו.
שיחה קצרה על לנין, קומוניזם, ומה לנין היה חושב
על הקפיטליזם של היום.
שלום לד"ר דינה מויאל המתכנית הרב-תחומית
במדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. שלום.
אני רוצה להתחיל מהשאלה שאתה חוקרים הכי שונאים:
ולדימיר איליץ 'לנין שוכב במאוזוליאום שלו
בכיכר האדומה, מביט סביב.
האם הוא מסתובב בקברו במקום של 78 סיבובים לדקה
כשהוא רואה סניפים של "מקדונלד'ס" מסביב?
יש להניח שכן.
רוסיה רחוקה היום מאוד
מאותו רעיון קומוניסטי
של כל אחד ייתן כמה שהוא יכול ויקבל כמה שהוא צריך. כן?
מספיק להסתכל על רוסיה של היום עם האוליגרכים מחד,
והאנשים העניים, הפשוטים, הפנסיונרים מאידך,
כדי להבין שזה לא מה שלנין פילל לו.
מה שמפתיע אותי זה שאת החיבור הגדול שלו
לנין כתב דווקא בציריך,
מעוז הבורגנות האירופית.
דווקא משם יצאה הנבואה הקומוניסטית.
לנין הגיע לשווייץ. יש להניח שהוא לא הגיע לשם בגלל השוקולד
אלא בגלל ששווייץ הייתה אז מקום כר פורה
לקבוצות שמאל מרקסיסטיות ואחרות.
וכמובן, זה היה מקום מאוד נוח לדבר באופן תיאורטי
על בעיות דיומא, ולנין באמת דחף
להפסקת מלחמת העולם הראשון.
הוא טען שהשאלות החברתיות לא יכולות להמרות
עד שתיפתרנה השאלות הלאומיות.
כשא להכין, תוצרים של חינוך קפיטליסטי מערבי,
מביטים ברוסיה, אנחנו רואים בעיקר שורה של אנשים,
לא נגיד מפלצות, אבל של ...
גנרלים ושל שליטים אכזרים ושל טוטליטריות מצמיתה.
האם לנין, בגלל שלא זכה לשלוט הרבה שנים,
נשאר נקי מהדימוי הזה?
לנין לאורך תקופה מאוד מאוד ארוכה,
למעשה עד כמעט סופה של ברה"מ, היה אותה דמות בלתי מעוררת.
אבל אם אנחנו נבחן את התפיסות והתיאוריות,
וגם היישום של המהפכה בתחילתה,
קשה להאמין שסטלין באמת היה סטייה כל כך גדול
מהמרקסיזם והלניניזם כמו שאנחנו נוהגים לטעון,
וכמו שהרוויזיוניסטים טענו שהנה, אם אנחנו רק ניישם
את הקומוניזם כמו שצריך, אנחנו נקבל את הקומוניזם האמיתי.
הקומוניזם בעצם נכשל.
אפשר להגיד שבסיבוב הזה
הקפיטליזם ניצח.
אבל הניצחון הזה בעצם החזיר
את לנין ואת כולנו לנקודת האפס.
הרי מה שלנין ניסה לפתור ומה שמרקס ניסה לפתור
זה אותה בעיה מלפני יותר ממאה שנים,
שם הקפיטליזם יוצר פר עצום בין עשירים עד עניים,
והדברים האלה כמו שהמחאה החברתית גם בארץ אומרת,
לא נפתרו. -ד"ר דינה מויאל, תודה רבה. -בשמחה.
איך נרשמים לקורס שלך?
תודה.
אם זה מנחם מישהו או זוקף את קומתו,
גם ללנין שלנו יש סבא יהודי.
לנין, שנולד ב -1870, מוצא את עצמו בסוף המאה ה -19 בסיביר
בעוון פעילות אנטי-צארית.
הוא בורח מרוסיה יחד עם נדז'דה קרופסקיה, אשתו.
בורח מאימת המשטרה החשאית של הצאר.
קצת אנגליה, קצת פינלנד, קצת שוודיה.
בסופו של דבר, הם כאן בשוויצריה. שפיגלשטראסה 14.
בבניין שמאחוריי,
דירת חדר שינה אחד וסלון קטן, עשרים דולר בחודש שכירות.
הדירה לא הייתה משהו,
השכנים לא התלהבו מהם, הם לא התלהבו מהשכנים.
נדז'דה כותבת לאימא שלה: "אל תשאלי, במורד הרחיב יש קצב.
"אי אפשר לפתוח את החלונות בבית מרוב הריח.
"רק בערב אנחנו נושמים."
במילה אחת -
סירחון.
מה משך את לנין לציריך?
כמובן, הניטרליות הברוכה של השוויצרים.
יכול להיות שיש השקט שנמצא כאן בכל מקום.
אבל בעיקר, בעיקר ספריות.
סגנון הספרייה הזאת שבהן נהג לנין לשבת מדי יום
ולחבר את המניפסט שלו.
טוענים שמאז רוח האינטרנציונל שורה על כל העולם,
אבל בעיקר על ציריך.
"קום התנערה עם חלכה,
"עם עבדים ומזי רעב."
"עם האינטרנציונל
"יירום, יקום העם."
אבל מספיק עם כל הקומוניזם הזה. עם כל הכבוד, אנחנו בציריך,
ובלי שוקולד זה פשוט לא ילך. הו, מסתבר שלנין שלנו,
קומוניסט או לא, היה מכור לשוקולד. עדיף עם שקדים או אגוזים.
זה הזמן להיכנס ל"לא דרך ", סדנת השוקולד המפורסמת
בבנהופשטראסה ולראות איך עושים את זה.
"שוקולד קטן ושוקולד גדול,
"שוקולד יקר ושוקולד בזול.
"שוקולד אגוזים ושוקולד סתם
"לעשירים ולכולם.
"והריח בחינם,
"וכל האזרחים
"יוצאים ומריחים."
לנין יכול היה לאכול כמה שוקולד שהוא רוצה בשווייץ,
וכמה פונדו שהוא רוצה בשווייץ, וכמה רקלט שהוא רוצה בשווייץ.
הלב הרוסי יוצא אל ...
בליני. מה זה בליני? בליני אלה הפנקייקס של הרוסים
שעליהם שמים כל מיני תוספות קטנות,
כמו קוויאר, כמו סלמון כבוש, כמו שמנת חמוצה.
זה לא בליני. בליני זה שם של קוקטייל. זה משהו אחר.
איך מכינים בליני רוסיים?
זה מתחיל בקרוב לחבילה אחת של שמנת מתוקה.
משהו כמו כוס של שמנת מתוקה לתוך סיר.
וגם, 75 גרם חמאה.
75 גרם זה שלושת רבעי חבילה קטנה של חמאה.
אני חתכתי אותה לקוביות
כדי שהחמאה תימס מהר יותר בתוך השמנת.
כשהתערובת שלי אחידה אני יוצרת אותה לקרה
שם שמתי כבר שתיים ורבע כוסות חלב.
ערבובון קטן.
ועכשיו אני מתחיל לתבל את התערובת שלי.
שתי כפות סוכר חום.
שלוש ביצים.
ונשאלת השאלה, האם לנין ידע לשבור ביצים ביד אחת?
אה, זה רק תימנים עושים.
קורט יפה של מלח. משהו כמו חצי כפית.
וגם חצי כפית אבקת אפייה.
בזמן שאני טורף את הביצים שלי,
אני רוצה להזכיר לכם שאני אוסף מתכונים של מהפכנים,
היסטוריה. אם יש לכם מתכון כזה,
שלחו אותו לכתובת האינטרנט
המופיעה בתחתית המרקע.
בין השולחים יוגרל פרס.
עכשיו מוסיפים את כל הקמח שלנו ביחד.
הכמות הכוללת היא שתיים וחצי כוסות קמח,
שמורכבת מכוס וחצי קמח לבן לא תופח.
כבר שמנו אבקת אפייה בפנים.
וכוס אחת של קמח כוסמת.
הקמח הזה קצת יותר בז'י כזה. ועכשיו מאחידים.
חשוב שתשימו לב שאין לי מראקאס בידיים.
כשמרבבים תמיד רואים אותם רועדים. אצלי זה מוצק.
כשהבצק שלי אחיד, אני מזכיר לכם, הוא די נוזלי.
צריך לתת לו לנוח חצי שעה לא במקרר, לא כלום.
בחוץ, על השיש. מה עושים בחצי השעה הזאת?
אם אתם רוסים כמו לנין,
שותים וודקה.
ראס, דווה, טרי ...
יש לי מחבת חמה משומנת בטיפ-טיפ-טיפונת חמאה.
אני יוצר פנימה מצקת קטנה מהבצק שלי.
מסחרר.
כדי שיהיה לי מין פנקייק קצת יותר עבה מבלינצ'ה.
ונותן לבצק להתחיל לעבוד.
איך אני אדע שהגיע הזמן להפוך את הבליני שלי?
השוליים ישחימו ויתחילו להיות בו שבועות.
בעצם, זה לחוח.
בוז'ה מוי, כמה שזה יפה.
היפוך.
איי איי איי, תראו את השחום הזה.
כשכל הבליני שלנו מוכנים
אנחנו מגישים אותם עם כל התוספות שהרוסים אוהבים -
עם שמנת חמוצה, עם קוויאר, עם ביצה קשה, עם עירית קצוצה.
והולכים לעשות מהפכה.
אם כבר מהפכה, אז עד הסוף.
לנין ורעייתו נדז'דה האמינו במהפכה פוליטית,
אבל גם במהפכה תרבותית. ותראו איזה פלא.
ברחוב שהם גרו, בשפיגלגאסה היה גם "קברט וולטר",
שבו כמובן התפתח הדאדאיזם,
התנועה התרבותית שהפכה את אירופה על פיה,
היחס של הלנינים לדאדא היה שנוי במחלוקת.
יש כאלה שאומרים שהם הלכו ל"קברט וולטר ",
רקדו על השולחנות, נסחפו עם הכפיים וצעקו: "דא דא!",
ויש כאלה שאומרים שהם פשוט לא יכלו לסבול את זה.
ותראו איזו הפתעה. דווקא היום, ביום שאנחנו בציריך,
נפתחת ב"קברט וולטר "תערוכה על לנין והדאדאיזם.
בואו ניכנס פנימה לראות מה קרה שם באמת.
שלום, אדריאן נוטס. שלום.
מנהל "קברט וולטר". מרשים אותי שהוא עדיין קיים.
בן כמה המקום הזה?
הוא נפתח ב -1916,
אז הוא כמעט בן 98 שנה.
היום, למעשה, חגיגות ה -98 לפתיחה.
היום נפתחת תערוכה על לנין ודאדא?
זו תערוכה שיצר האמן האוסטרי ריינר הכלל.
הוא הגיע לכאן לפני שמונה שנים, או שש שנים,
והוא רצה לקרוא את מרקס, ואז אמרנו לו שהוא לא יכול
לקרוא את מרקס מכיוון שלנין היה שכן שלנו.
ווזו הייתה בעצם ההיסטוריה של כל המחקר הזה על לנין.
ראשית, אין לי כוונה לפגוע בשכן שלנו לנין ובדאדאיזם כמובן,
אבל עושה רושם ששניהם אבדו. קומוניזם, דדאיזם -
שניהם נחלת העבר, לא כך? -אינני מסכים, כמובן.
אני חושב שאם הדדאיסטים היו חיים היום,
הם היו מרגישים די נוח כי יש הרבה פרסומות,
דברים מעוותים, "פוסי ריוט" שקורה עכשיו וכו '.
איך שהוא יש תחושה שאנחנו חיים בעולם של דאדא. -אני חושב.
אחד המייסדים, הוגו באל, פתח את "קברט וולטר" לפני 98 שנים,
הוא אמר שפטליזם כלכלי שולט בעולם.
אני חושב שהוא אמר את זה בשנת 1913,
זה משהו שתוכל לומר גם היום, פחות או יותר.
אם מדברים על מייסדי הדאדאיזם, בוא נדבר על טריסטן צארה.
יהודי מרומניה, אנו קוראים לו רוזנשטיין.
אני רואה ציור מעניין מאוד שם של לנין וטריסטן צארה,
ולנין נראה קצת מוזר. מדוע זה כך?
אני חושב שלנין נראה קצת מוזר
כי יכול להיות מאוהב בטריסטן צארה.
לפחות אלה הסודות שריינר גילה בתערוכה זה.
תן לנו את כל הפרטים המלוכלכים. -כל הפרטים המלוכלכים.
פוטין מת עכשיו, אני חייב לשמוע הכל.
אתה יכול לראות את השפתיים האדומות היפות של לנין. -כן.
בעיקרון, לנין היה כותב גרוע,
לפחות בשירה, לא במניפסט קומוניסטי.
אבל ישנה תיאוריה שיחד עם התערוכה הזאת עכשיו
לא רק משערים אלא גם מוכיחים אותה,
שחלק מהכתבים של צארה היו בעצם של לנין.
וקיימים מחקרים גרפולוגיים שמוכיחים שכתב ידו של לנין
כמעט זהה לזה של צארה.
אז כל השירה הגרועה של צארה היא אולי של לנין.
וריינר השתמש בציטוטים יפים בתערוכה זו שנקרה:
"האיבר המיני הוא מרובע".
אז אולי זה אפילו משהו מקורי של לנין. אין לי מושג.
טוב, אני חושב שאנו נסיים את השיחה שלנו עם מסר:
לנין היה הומו. והאיבר המיני הוא מרובע.
נשתה לכבוד זה. -לחיים!
רגע לפני שאנחנו ממשיכים, אני רוצה לתת גם לכם בבית
הזדמנות להשתתף בתכנית שלנו. ובכן, חידה:
המונה ליזה עם השפם של מרסל דושאן,
אחת היצירות המפורסמות ביותר בדאדאיזם.
או-קיי, מונה ליזה עם שפם, גיחי גיחי,
אבל מה אומרות חמש האותיות שמתחת לציור?
אל-אייץ'-או-או-קיו. מה זה אומר?
יודע את התשובה?
שלחו אותה לכתובת האינטרנט
המופיעה בתחתית המרקע,
ואני מבטיח לכם,
בין הפותרים נכונה יוגרל פרס.
1917, מלחמת העולם הראשון משתוללת האירופה.
בסנט פטרסבורג סוף סוף פורצת המהפכה.
לנין ונדז'דה משתוקקים לחזור הביתה לקריית השמחה,
אבל צרה צרורה - הם לכודים בשווייץ.
שווייץ מוקפת בארצות שאף אחת מהן לא רוצה בשטחה
את לנין המהפכן.
בסופו של דבר, נמצא פתרון - לנין עובר ברכבת דרך גרמניה,
והקרון החתום שהוא בתוכו מוגדר כשטח אקס-טריטוריאלי.
לנין ונדז'דה מגיעים לסנט פטרסבורג,
והשאר היסטוריה.
הארוחה ההיסטורית שלנו הפעם מורכבת מ ...
חתיכת שוקולד.
לא הרבה, אבל ככה זה כשאתה מהפכן.
תחשבו, כל המהפכה הקומוניסטית התחילה מזוג צעיר משפיגלגאסה
שגר בדירה קצת מסריחה.
שהשכנים התלוננו עליהם הם עושים רעש בלילה.
שאכלו במסעדה ששירתה בעיקר זונות.
התקבלבו מזה שבעלת הבית אמרה
שהחיילים צריכים לירות במפקדים שלהם ובפוליטיקאים ולשוב הביתה.
ושלעת ערב הבילוי שלהם היה לעלות להרוויח ציריך,
לאכול שוקולד אגוזים
ולחלום.
רגע לפני שהמהפכה נגמרת,
ברוכים הבאים לפינתנו "מנה אחרונה".
ובכן, מה אכל לנין לפני מותו?
לנין מת ב -1924. לא מסיבוכים של עגבת כמו שהפיצו אויביו
אלא מסדרה של אירועי מוח,
בעיה שהייתה נפוצה בין בני משפחתו.
אבל יש עוד תיאוריה.
תיאוריה שאומרת שסטלין חיסל גם אותו בציאניד. ולמה?
בגלל שכמה שבועות לפני מותו של לנין
הודיע סטלין לפרוליטביורו:
"החבר איליץ 'ביקש ממני
"לגאול אותו מייסוריו.
"אבל לבי לא ימלאני לחסל
"איש דגול שכזה."
אני לא יכול לעשות את זה,
אבל אני מיידע את הפוליטביורו
שזו בקשתו.
וכשסטלין מיידע
מי לא יבצע?
תיזהרו, ולהתראות בשבוע הבא.
תמלול: נטע ירקוני
ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום
הפקת כתוביות: אולפני אלרום