בין השורות העולם הערבי - השפה הערבית
שלום לכם.
אני אוהד חמו, והיום ב"בין השורות - העולם הערבי"
נדבר על שפה קרובה-רחוקה, השפה הערבית.
מיד מתחילים.
השפה הערבית כל כך קרובה, כל כך רחוקה.
בואו ניזכר.
אם תשאלו מה משותף למצרי מאסואן,
סורי מהעיר חלב או תימני מצנעה,
התשובה הראשונה תהיה כנראה: השפה.
כשחדיג'ה, מגישת רשת "אל-ג'זירה" הפופולרית,
מדברת ערבית מן האולפן בקטאר, כמעט כל המזרח התיכון יבין אותה.
כ-400 מיליון בני אדם,
למעט בטורקיה, באיראן וחלק מן הישראלים.
היא ועמיתיה מדברים ערבית ספרותית.
זו נחשבת לשפת הקוראן, לשון הקודש של האסלאם,
שעל פי המסורת האל עצמו השתמש בה
כשהכתיב לנביא מוחמד את הקוראן.
היום משמשת הערבית הספרותית כשפה רשמית,
בעיקר בתקשורת, בספרות ובמוסדות החינוך.
אלא שכשהמוני העם, כל העם מדברים ביניהם,
הם יעשו את זה בשפה אחרת - הערבית המדוברת.
זו שפה פשוטה יותר ונגישה יותר,
ובעיקר משתנה מאוד בין אזור לאזור, בין מדינה למדינה.
אדם עם אוזן מיומנת יוכל להעיד
אם מי שמדבר איתו הוא כפרי פלאח, עירוני או בדואי.
לעתים קרובות ישנם הבדלים בהגייה אפילו בתוך מדינה.
פלסטיני מחברון למשל ידבר בניב שונה לגמרי מזה של רמאללה
או לחילופין של עזה.
שלום לליאן, לענבל,
שלום לעידו, לזוהר וטל, שילוו אותנו היום.
יש בערך שבעה או שמונה מיליון דוברי עברית.
אתם מצליחים להבין מה התחושה
שכחצי מיליארד בני אדם דוברים את השפה שלך?
זו באמת תחושה של עוצמה ושל גאווה ו...
זה נותן גם הרבה יותר ביטחון, סוג של ביטחון אפילו.
כי מה, כי אתה חלק ממרחב?
כי אתה חלק מ...
כן, בעצם ממרחב גדול,
מקבוצה מאוד גדולה,
אתה מרגיש בטוח בה. -נכון.
מה אתם אומרים? ענבל. -זה נותן כאילו... יש לך לאן ללכת,
יש לך כאילו...
אני לא אגיד עוד מדינה,
אבל עוד מקום
שיש לך שייכות אליו.
במובן מסוים יש לך אולי עוד מולדת, נכון?
משום ששפה... אתם יודעים איך מגדירים תרבות?
תרבות מגדירים כהיסטוריה משותפת של אנשים,
בין היתר גם כשפה משותפת.
יכול להיות שזו פשוט מולדת אחת גדולה, רחבה?
יכול להיות, כי היו אנשים שאמרו במהלך ההיסטוריה
שהגבולות של מדינה
נקבעים לפי השפה שמדברים בה.
ולכן כזה דבר יכול לומר:
אתה נמצא במקום
שמדברים בו ערבית, אתה מדבר ערבית,
אתה חלק מהמקום הזה. -נכון.
כשאנחנו חושבים על הערבית, בדיוק כמו העברית,
אז אלו שפות שהתחילו מזמן, אבל מתישהו הן קיבלו באמת את ה...
הדחיפה שלהן מהטקסט המכונן.
הערבית הפכה להיות שפת הקודש של הקוראן,
העברית של התנ"ך.
זה באמת משנה את היחס לשפות האלו, נכון? -כן.
זוהר. -שפות של כבוד, של קודש, מתייחסים אליהן,
שפות עתיקות יותר. -נכון.
ליאן, איך היחס
לערבית אצלכם למשל?
לשפה עצמה.
האמת שיש לזה יחס טוב.
אני רואה שגם...
יודעים גם לקרוא וגם לדבר, ו...
כן, מתייחסים לזה ממש טוב.
ככה אני רואה.
אגב, דיברנו על חצי מיליארד בני אדם, אז אתם יודעים שיש
מיליארד וחצי מוסלמים,
שיודעים ערבית בדרך זו או אחרת כבאמת שפת הקודש, שזה מעניין.
גם לאורך אלפיים שנה יש את השפה העברית שלנו,
שלא משתמשים בה, היא שפת הקודש. נכון?
אפשר לומר, זוהר, שבאמת אדם במאה ה-12 או ה-13
במזרח או במערב, אפשר לומר שהוא ידע עברית?
הוא ידע את שפת הקודש,
הוא רק התפלל בה,
בשאר הזמן הוא לא דיבר בה.
הוא לא השתמש בה. -לא.
אז זה נחשב מה,
שהאיש הוא באמת דובר השפה?
הוא יודע את השפה.
הוא יודע את השפה.
הוא מכיר אותה, הוא מכבד אותה,
הוא מתפלל בה.
לרוב רק המשכילים.
המשכילים. -רק האנשים המשכילים
ידעו את השפה. -זה משתנה, נכון?
במאה ה-19, במאה ה-20.
למה אתה אומר משכילים,
כי מה קורה באמת באותן שנים?
בעצם קודם כול את השפה העברית
בגלל שהיא שפת קודש
וזו שפה מאוד חשובה,
אז רק האנשים החכמים
והמאוד חשובים
למדו אותה ודיברו אותה,
ואז בעצם הם כאילו
היו מין קואצ'רים כאלה.
כן, ואז היא מתפתחת, נכון?
ואז במאה ה-19, במאה ה-20, בעצם היא הופכת...
תחייה מחדש,
היא עוברת תחייה מחדש ו...
היא עוברת להיות גם שפת הספרות והשפה של העיתונות. -הרשמית.
ופתאום יותר ויותר אנשים
דוברים את השפה הזו, זה נכון.
אתם יודעים, בעברית יש הרבה מאוד דיאלקטים, להגים.
אני ירושלמי, ואספר לכם שזו לא אגדה, אצלנו באמת
מאתיים אומרים מאתיים, ככה אני גדלתי.
כשאתם למשל... אין פה אף אחד ירושלמי, נכון?
אתם אומרים כף, נכון? לתת כף. -נכון. -אז אצלנו זה היה צ'ף,
ככה אני גדלתי.
אגב, שזה מאוד מעניין, כי צ' זה באמת פלאחים
משתמשים בשפה הזו.
אבל בואו נאמר שאין הבדלים
בעברית בין ישראלי מאילת לישראלי מנהריה.
יש המון הבדלים אבל
בין ערבי מעיראק לערבי מצפון אפריקה למשל.
אתם יכולים להבין את ההבדלים בלהגים, בדיאלקטים?
כן, כי זה גם...
כי הם מדברים קצת שפה שונה אחד מהשני.
הוא כזה גם מעיראק והוא אולי מלבנון או משהו,
זו אותה שפה, אבל במבטא קצת שונה.
את אומרת שזו אותה שפה, אבל אני אשאל אותך משהו:
כשאת למשל שומעת מישהו במרוקו,
צפון אפריקה, אלג'יר, תוניס, את מבינה אותו?
לא. -את לא מבינה אותו.
זה מעניין, נכון?
הייתי עכשיו באירופה, פגשתי המון צפון אפריקאים, ניסיתי,
זה ממש לשבור את השיניים, אני מדבר שפה ערבית
שלנו, של המרחב הזה פה. זו שפה שונה קצת, נכון?
כשעיראקי שומע מרוקאי, מה את חושבת, ענבל, מה קורה שם?
כמו שליאן אמרה, כנראה הם לא מבינים אחד את השני.
אם היא לא יכולה להבין מרוקאי,
אז נראה שלמרות שזו כאילו אותה שפה, זה מבטא שונה לגמרי,
ויש שם בכל זאת ניבים שונים. -כן.
ולמה באמת בעידן המודרני הפערים האלה הולכים ו...
מצטמצמים, הולכים וקטנים? -בגלל הטכנולוגיה.
הטכנולוגיה יצרה קיצורים,
סוג של "שפה חדשה" במירכאות
של הדור הצעיר.
את האימוג'יס היא נתנה לנו,
שזה רגשות
באופן הכי בוטה וישיר שיש.
כן? -וזה מצמצם את הפערים השפתיים בינינו. -נכון.
תקשורת, באופן כללי. -זה משהו שכולם יבינו מהרגע שהם יראו אותו.
נכון. -גם עכשיו עם כל הטכנולוגיה זה כאילו שהעולם נהיה קטן יותר,
אין שום בעיה להרים טלפון ולהתקשר מכאן למישהו במרוקו
או מצפון אפריקה או איפשהו.
כן, אנחנו ראינו באמת בסרט את "אל-ג'זירה" למשל, יושבים
עשרות מיליונים של אנשים ורואים בעצם אותה מהדורת חדשות.
אבל זה מעניין באמת הפער הזה, נכון? בין ספרותית לבין מדוברת.
מה המשמעות של זה בעצם?
בספרותית הם יכולים להבין, הם משדרים, הם רושמים בה.
באמת גם הערבים ממרוקו ומתוניס יכולים להבין אחד את השני. -כן.
במדוברת יש להם הבדלים.
אלו פערים שמתסכלים לדעתכם?
יוצרים תסכול מסוים, העובדה שאני לא...
שליאן לא יכולה להבין את אותו מרוקאי או עיראקי או...? -כן.
כי במקור זאת אותה השפה, ואז כאילו
אתה מדבר עם בן אדם אחר באותה שפה והוא לא מבין אותך,
זה לא משהו שאתה אוהב.
כי אתה מדבר... -אני גם חושב שכל דבר זה...
כל דבר שאתה בעצם מנסה, מנסה, מנסה ולא מצליח -
זה מעצבן אותך, זה מתסכל.
זה באופן כללי, זה שיעור לחיים, זה נכון.
מיד נדבר עם חבר הכנסת זוהיר בהלול
על ערבית, עברית ומה שביניהן.
שלום לחבר הכנסת זוהיר בהלול, המחנה הציוני.
אתה ידוע כאוהב גדול של השפה העברית.
איך היחס שלך לשפה המקורית שלך, השפה הערבית?
האישה החוקית לעומת הפילגש.
המאהבת.
המאהבת. אבל באמת, שתי השפות
קרובות ללבבי. השפה הערבית היא
שפת האם כמובן,
היא הדי-אן-איי שלי,
אבל אין לך מושג, אוהד, כמה אני
מפלרטט עם השפה העברית.
כלומר, אם אתה מחפש את המעיינות האמיתיים
ששאבו אותי אל העולם האמיתי במדינה שלי ושלך,
זו השפה העברית. -אז דווקא ליחס שלך לשפה העברית
יש לי מושג כדובר עברית,
השאלה שלי היא אחרת, דווקא לערבית.
המליציות שלך שבאה לידי ביטוי בעברית היא גם בערבית?
כי השפה הערבית במקורה, במהותה, היא שפה מליצית. -כן.
למשל ייבאתי,
מהמילה ייבוא, אולי צריך לומר ייבאתי, לא משנה,
לא מעט מילים נרדפות לשפה העברית,
מה שלא כל כך שגור ושכיח אצלכם. -למשל?
למשל אם הייתי משדר "שער!" אז זה לא נגמר ב"שער גדול!"
זה היה נמשך ב"שער גדול, אקסטרווגנטי, פנומנלי,
"ספקטקולרי, מדהים". כל מה שאתה רוצה, וזה היה
שטף בלתי רגיל של מילים נרדפות,
שהאוזן של היהודי המצוי, האוזן לא ממש קיבלה בהתחלה,
זה היה משהו כמו ייבוא מחייזר, מפלנטה אחרת.
אבל זה... -ומאיפה זה מגיע,
באמת מהערבית? -זה מגיע מהשפה הערבית.
משום שבערבית יש שימוש במילים נרדפות? -אין סיכוי שאתה תתאר
משהו בערבית ותסתפק במילת תואר אחת.
אלו מילים ועוד מילים נרדפות ועוד מילים נרדפות,
כי זו השפה הערבית. היא מסתלסלת, היא נמשכת,
היא מקסימה בסלסולים האין-סופיים שלה. -היא מאוד עשירה.
מאוד עשירה. -כן, אבל אני חושב שזו שאלה
שמקפחת את השפה העברית,
כי במהות העניין השפה העברית היא מאוד עתירה, היא מאוד עשירה.
אלא מאי? בני אדם בישראל,
תוחלת החיים נניח שלהם היא 100 שנה,
הם יכולים להסתפק במאה מילה, שזה קיפוח והדרה ואפליה
קונסיסטנטית של שפה מאוד עשירה.
כי אם אתה תשייט לך במרחבי האוקיינוסים גם
של אותה שפה עברית שלך, זו שפה מאוד עשירה.
אבל אנשים סירסו אותה, מה לעשות? -אני חייב לומר לך
שזה לא קורה רק בעברית, זה קורה בעצם בכל שפה.
אתה יודע, עשו איזשהו מחקר וגילו שכמות המילים
שמשתמשים בהן, בכל שפה כמעט,
הן לדעתי, אם אני לא טועה, בין 400 ל-600 מילים, וזה מספיק,
ואתה יודע את השפה.
כך שהעוני הזה הוא באמת... -זה ויכוח בלתי נגמר.
כי מצד אחד, השפה היא
אספקלריה של תרבות. -ראי של תרבות.
ראי של תרבות. ואם אתה מתייחס לשפה כראי של תרבות,
אז אתה צריך להעניק לה את הכבוד הראוי לה,
ולתת לה את המכמנים ואת העושר הראוי לה.
נכון ש... -כולי תקווה אגב שצופינו הצעירים
מבינים את כל המילים שאתה משתמש בהן.
בסדר, בשביל זה הרי אתם מארחים אותי.
בוא נחזור לערבית. -כן. -מהי הערבית בשבילך?
הערבית היא העוגן התרבותי האמיתי שלי,
היא הזהות, תעודת הזהות שלי.
כי ברגע שאני אומר שאני גם ערבי וגם פלסטיני
וגם אזרח מדינת ישראל,
אז הערביות היא לא רק לאום, היא גם שפה,
כי השפה היא בעצם
המרכיב המרכזי של תחושת הלאום.
כי מה מייחד אותך למשל
מהיספנים? השפה שלך.
השפה שחושפת תרבות מסוימת,
תרבות חשובה,
שמשתרעת לאורך שנים.
ולכן אני חושב שהוויכוח הזה
מבחינתי הוא הוכרע מזמן.
שפה צריך לנצל אותה,
צריך להשתמש בה כיאות,
צריך להשתמש במכמניה
וגם בקסמה,
ולא להסתפק ב-400 מילה
כדי לשרוד. -ומה אנחנו מחמיצים,
אנחנו דוברי העברית
שלא יודעים ערבית, מה אנחנו
מחמיצים או מפספסים בעצם
בשפה הערבית? -התרבות הערבית.
את התרבות. -את התרבות הערבית.
זה ממש שער לתרבות לדעתך.
כן, כי לדעתי תרבות לא יכולה
להסתכם לא בפלאפל ולא בחומוס,
תרבות לא יכולה להסתפק
בקולינריה ולא במילות חיבה.
כדי שאתה תחבור אליי... -או בקללות.
איך? -או בקללות. -או בקללות.
כדי שאתה תחבור אליי באופן אמיתי
אתה צריך לנבור במעמקיי.
מעמקיי הם בעצם גם תרבות וגם שפה.
אי אפשר לחלק את זה לחלקים,
זו עסקת חבילה אחת.
ולכן אני חושב שאתה אחת מהדוגמאות המדהימות,
מכיוון שאתה גם מכיר במכמני השפה,
אבל אתה גם דרך השפה נובר בתוך התרבות שלי,
וזה מעניק לך יתרונות עצומים על פני אנשים אחרים.
קודם כול, תודה רבה. אני אומר לך, אבל יש
תופעה די מדהימה, שאני...
לא יכול לפספס אותה,
ואני חושב שכל מי שמדבר
עם ערבים צעירים, ערבים בישראל,
יתקשה לפספס אותה:
יש תחושה שהצעירים שלכם
פחות ופחות יודעים ערבית.
נכון, לצערי הרב.
אני מדבר עם צעירים, והם
משרבבים עברית
כמעט בכל משפט.
אתה דורך לי על יבלת אמיתית.
אני בטוח. -כי...
אנחנו יוצאים קירחים
גם מכאן וגם מכאן,
ואני מדבר בשמם של הצעירים שלנו,
שבאופן כללי חשים לאומיות,
חשים פטריוטיות,
מנסים לכאורה להגן גם על שפתם,
אבל שפתם היא רצוצה.
מצד שני, גם שפתם העברית
היא לא כל כך...
טובה. -ברמה סבירה,
ולכן למשל אחת מהקושיות
המרכזיות של צעיר סטודנטיאלי
שמגיע לקמפוס,
בשנה הראשונה העברית שלו
לא מאפשרת לו
להשתלב בלימודים באופן נכון.
ולפיכך אני חושב שאנחנו מפספסים
גם את זה וגם את זה,
נוצרת בהכלאה בין שתי השפות,
עברית וערבית,
רצוצה משהו מכאן
ורצוצה משהו מכאן,
שפה שיש בה בליל של מילים,
לעתים משותפות, לעתים מיובאות.
כלומר ערבי שמדבר איתך הוא גם
מדי פעם מבליח בתוך השפה שלו
לא מעט מילים בעברית. -כן.
אני יכול לומר לך שלליאן למשל יש
גם עברית מצוינת
וגם ערבית מצוינת.
ליאן, את רוצה לשאול שאלה
את זוהיר? -כן.
אני בטוח שמה שאמר אוהד זה נכון,
מכיוון שאני רואה את הברק
בעיניים שלך. בבקשה, ליאן.
אנו עדים שכשאנחנו מדברים
את השפה הערבית,
כמו שאוהד אמר, אנחנו מכניסים
עברית, חצי ערבית, חצי עברית.
מה אתה ממליץ לדור הצעיר לעשות כדי ש...
נמשיך לדבר ערבית? -אני ממליץ המלצה מאוד ברורה:
גם לשלוט בשפה הזו וגם לשלוט בשפה הזו,
ולא לנסות לעשות הכלאה של שתי השפות
כי בסופו של דבר זה יוצר שפה לא כל כך ברורה,
זה גם מקפח את שפת האם שלך. אם את ערבייה, ואת ערבייה גאה,
את צריכה לשמר את השפה הערבית שלך. מצד שני,
כדי שאת תשתלבי בחברה הישראלית
את צריכה לשלוט גם בשפה שלהם. ונדמה לי ש...
אני חושב שהצופים והצופות כבר מבינים שהשפה שלה גם בעברית
היא שפה יותר מאשר נאותה. -לא בכדי אמרתי את זה.
עוד שאלות? -כן. -בבקשה.
רציתי לשאול אותך... -שם, שם. -טל. -טל.
רציתי לשאול: למה אתה העדפת לשדר גם בעברית וגם בערבית?
כי בדרך כלל שדרן מעדיף לשדר בשפת האם שלו,
בדרך כלל בשפה אחת, מה משך אותך לשדר בשתיהן?
לא כל כך מדויק, כי מיעוט, מיעוט רוצה להצטיין בקרב הרוב,
וזו הייתה ההזדמנות שלי לייצג ערבים בתוך החברה
שלא כל כך מכירה אותי כבן מיעוט.
ולכן העובדה ששידרתי בעברית יצרה מצוינות שלא כ"כ הייתה ידועה
לצד שלך. ולכן לי הייתה מוטיבציית יתר
דווקא לשדר בעברית כדי להוכיח
את המצוינות שלנו ואת היכולת שלנו גם לשלוט
באחד מהנדבכים הכי חשובים של רוב, שאתה מייצג אותו, טל.
ואני חושב שהצלחת באמת בדבר הזה.
הפסקה קצרה, ועוד רגע אתם תוכלו לחזור ולשאול שאלות את זוהיר.
מיד נשוב.
תודה שנשארתם איתנו.
ערבית היא לא שפה רחוקה מעברית, אבל...
לא רבים היהודים שדוברים אותה. בואו נראה.
תומר הוא אבן אחויה זע'יר.
בן אחי הקטן.
אבן אחויה זע'יר.
זע'יר, קטן.
אנא מיש זע'יר.
אני יודע שאינך קטן, מיש זע'יר.
אני מתכוון בהשוואה לגילי.
הפעם בירכתי במסא אלח'יר.
מסא אלח'יר, ערב טוב.
מסא אלח'יר.
שימו לב שהאות אל"ף היא בסוגריים
כי אנחנו לא מבטאים אותה.
מסא אלח'יר.
התשובה לברכה מסא אלח'יר
היא אותה ברכה עצמה:
מסא אלח'יר.
אבל למה לא הסתפקתי בברכה מרחבא?
כי מרחבא היא ברכה כללית שאינה קשורה לזמן מסוים.
בוקר, צהריים או ערב.
מרחבא, שלום.
במסורת הערבית היממה מחולקת לשניים,
בוקר וערב.
שעת התפילה במסגד בצהריים היא המבדילה בין בוקר לערב.
משעת התפילה בצהריים ועד חצות הלילה
אפשר לברך במסא אלח'יר.
מסא אלח'יר.
איסמח לי, דוד שייקה. -תפדל.
גם בשעה אחת בצהריים אני אומר מסא אלח'יר?
כמובן, כי זה כבר אחרי הצהריים.
יפה.
שייקה האלמותי. -שייקה האלמותי.
את אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית, אתם מכירים?
כמובן. -מכירים כמובן.
הוא כתב את המילון הגדול שלו והוא השתמש הרבה מאוד בערבית.
אתם יכולים לנחש למה הוא השתמש בשפה הזו? -כן.
קודם כול, גם הוא האמין שהן שפות אחיות,
הן שפות שמיות, והוא גם האמין שחלק מהערבית
זה מילים שהיו פעם בעברית והוא רצה לחדש אותן,
להחזיר אותן לשפה העברית. -יש הרבה מילים משותפות, נכון?
כן. יש המון. -כן.
אתם מכירים מילים משותפות בין עברית לערבית?
כמובן. -אני בטוח שזוהיר ישמח לספר לנו.
כן, יש לדעתי אלפי, מעל לאלף ערכים משותפים.
אח זה אח, אוחת זו אחות, אב זה אב, אום זו אם. -כל הספרות.
כן, זה אין-סוף מילים משותפות,
שאם היינו לומדים נכון בבתי הספר את השפה האחרת,
היינו מבינים עד כמה הברית ביני לבינך היא אמיתית.
אנחנו באנו ונשאבנו מאותם מקורות.
ואז היית יכול גם לפלרטט איתי בערבית
ואני הייתי יכול לפלרטט איתך בעברית,
ואז מתחוור לנו, היה או אז מתחוור לנו שאנחנו אחים.
אבל במקורות אנחנו בני דודים.
אחים, בני דודים, אבל אנחנו
משפחה אחת, זה נכון.
גרב ופרווה והגירה,
יש כל כך הרבה מילים משותפות.
מה זה בעצם אומר לנו הדבר הזה,
שמדובר בשפות אחיות?
מה זה מספר לנו על הקשר
בין יהודים לערבים לדעתכם?
טל. -שאנחנו מאותו מקור,
בבסיס שלנו אנחנו כמעט אותו דבר,
רק שהוא מדבר ככה
ואני מדבר ככה.
זה... בסוף השפות יצאו מהשמית,
שהתפרקה לעברית ולערבית
ולעוד שפות נוספות.
אתה אומר: אותו מקור,
גם מקור תרבותי. נכון, ליאן, בעצם?
כן.
יש קרבה גדולה באמת בין יהודים וערבים. -כן, וגם...
גם שהשפה דומה, יש מילים שדומות,
וגם כי השיתוף והדיבור והתקשור אחד עם השני. -כן.
אתם לומדים ערבית כולכם, אגב, נכון? -כן. -כן.
למה היה לכם חשוב ללמוד ערבית, ענבל?
אני חושבת שכאילו... בתור המיעוט הכי גדול במדינה,
חמישית מהמדינה היא בעצם ערבים,
אנחנו צריכים דרך כלשהי לתקשר איתם.
אנחנו גם מוקפים במדינות ערביות ש...
אנחנו צריכים לתקשר איכשהו.
וזה באמת שער לתרבות, את מרגישה
שהדבר הזה מקנה לך או מאפשר לך
איזושהי כניסה, הצצה לתוך עולם תרבותי גדול מסביב? -כן.
באיזה מובן?
דרך השפה אפשר להבין את התרבות גם של אותה מדינה.
זה הכלי המרכזי. -איך הלימודים, אגב, לימודי הערבית בישראל,
הם באמת מאפשרים לנו, נותנים לנו את המכשיר הזה, את הכלי הזה?
הם נותנים את הערבית הספרותית, אבל הם לא ממש
מספרים על התרבות שמאחורי הכול ו...
יותר על הדת ועל המועדים והחגים. יותר ללמוד את השפה וזהו.
כן. אתם יודעים, אני חייב לספר לכם סיפור. כשאני הגעתי,
הייתי בן 18, סיימתי חמש יחידות בערבית, הגעתי לסיני,
וניגשתי לכמה חבר'ה שם, אמרתי להם: הונאכה משהו...
הונאכה זה בספרותית "יש".
אף אחד לא הבין אותי, הם לא הבינו מה אני רוצה מהם.
זה מזכיר לי סיפור שבא אליי בחור שלמד חמש יחידות. -כן?
בא, פגש אותי בקאנטרי בעכו, והוא למד בעפולה.
הוא אומר לי: אני למדתי חמש יחידות והייתי מצוין בלימודים.
אבל בקיץ הלכתי למסעדה לעבוד בהדחת כלים, שטיפת כלים,
והיה בחור ערבי לצדי. ניסיתי לדבר איתו,
כל אחד דיבר בפלנטה אחרת ואף אחד לא הבין על השני.
לדעתי יש ליקוי אמיתי בלימודי השפה הערבית
בבתי הספר העבריים.
ולכן אני למשל הצעתי לשר החינוך
נפתלי בנט ליצור
מערכת לימוד משותפת כללית,
לא רק בבתי הספר
כמו שאת לומדת בירושלים,
אלא שכל מבנה הלימודים
יהיה בצורה הזו:
20 אחוזים תלמידים ערבים, מיעוט,
80 אחוז תלמידים יהודים, ואז
יצמחו ביחד עד לגיל 18,
יבינו את תרבותו של האחר, וגם
ישלטו פחות או יותר באותה שפה.
זוהר, אני חייב לשאול אותך:
למה את חושבת שיש כל כך מעט
יהודים שלומדים ערבית?
כי זה נחשב כאילו לשפה של...
של מחבלים,
יש הרבה מחבלים ערבים,
זה איכשהו מתקשר איתם.
זה עושה לנו קונוטציות בעייתיות?
כן. -זה מה שאת חושבת?
זה קונוטציות שליליות מאוד
כל מה שמספרים בחדשות.
יש איזושהי התקרבות,
אבל גם איזושהי התרחקות. -כן.
בעקבות כל הפיגועים והמצב.
ואיך אנחנו משנים את זה, איך אנחנו מגשרים על המצב הזה, זוהיר?
לשנות את המציאות.
מה שאומרת זוהר אלה מילים נוקבות,
אבל מתארות הלכה למעשה את המציאות.
אתה לא יכול להתאהב בשפה כאשר אתה מתעב את האחר.
מה שאנחנו חווים בשנים האחרונות
זו הדרה בין שני הצדדים. -כלומר כל עוד יש סכסוך, להבנתך,
לא תהיה הבנה או הכרה של הצד היהודי את הערבית ולהפך?
ללא ספק, אתה צריך להתאהב
גם באחר כדי ללמוד את שפתו.
עוד רגע אנחנו נמשיך. עד כאן
"בין השורות - העולם הערבי".
תודה רבה לח"כ זוהיר בהלול,
ותודה לצעירים שהיו איתנו:
לליאן, לענבל, תודה לעידו,
לזוהר וטל. להתראות בקרוב.
זו נבחרת מנצחת אתה מארח כאן,
באמת אני שמעתי דברים
מדהימים פה. -להבנתך, בכל זאת,
כל עוד יהיה סכסוך ישראלי-פלסטיני
או ישראלי-ערבי
לא נראה יותר מדי
יהודים שיודעים ערבית?
עובדה שהעדיפו ללמוד צרפתית
על פני השפה הערבית.
בני נוער העדיפו בזמנו...
תכתוב: יוסי אלימלך
ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר קינן
הפקת כתוביות: אולפני אלרום