נעמי רוקח בת שמונה והיא אלופת העולם בקראטה | Naomi Rokach is eight years old and is the world karate champion
אההההה! -אההההה!
קוראים לי נעמי רוקח, אני בת 8.5
ואני אלופת העולם בקראטה מסורתי.
מה אלופה? את אלופת העולם? -כן. -את אמיתית? -כן. -את אלופת...
זו מדליה מקום ראשון, מהאליפות האחרונה.
כמה מדליות יש לך? -30 ומשהו... 34, 33...
זה מתחיל להיות כבד. -טוב מאוד.
את קראטיסטית? -כן.
בכמה אליפויות עולם זכית? -שתיים. -פששש...
כי רק שתיים עשיתי. -אה.
ומאיזה גיל התחלת להתאמן? -התחלתי להתאמן מגיל ארבע.
מה? -כן...
נראה לי שקצת התבלבלתם, הבאתם לי חגורה לבנה.
למה לא שחורה? -אה... אתה מתחיל. -אני מתחיל? אוקיי. -כן.
ושאף אחד לא יציץ לי.
זהו.
רציתי להתאמן כל הזמן.
ההורים שלי מאמנים, והאחים שלי גם, מתאמנים בקראטה.
איזו חגורה אבא שלך? -שחורה.
ואימא שלך? -גם שחורה.
זאת אומרת, אם נכנס בטעות פורץ לבית, הוא אומר,
"אוקיי, הגעתי לבית הלא נכון".
אחרי בית הספר אני הולכת לעזור לאבא שלי
לאמן את הכיתה של היותר מתחילים,
ואז משש עד שבע, אני מתאמנת.
מה זאת אומרת "עוזרת לאמן", את כבר מאמנת?
אה, לא, אני עוזרת לאבא שלי לאמן.
דרך אגב, את קוראת לו "אבא" או שאת קוראת לו "סנסיי"? -סנסיי.
סנסיי. "סנסיי, אני יכולה כסף? אני רוצה לקנות קרטיב".
"סנסיי, אני יכולה ללכת עם חברים?" -רק במכון אני...
"נעמי סאן!"
איך ילדה בת שמונה כבר עם חגורה חומה בקראטה?
אני מתאמנת הרבה, חמישה ימים בשבוע.
כמה שעות ביום את מתאמנת? -שעה.
כל יום שעה? -כן.
את רוצה כבר להגיע לחגורה שחורה? -לא. -מה? !
כי אני רוצה עוד ללמוד ועוד ניסיון לפני שאני עושה את זה.
זה קורה גם רק מגיל 13 ומעלה.
אה, אי אפשר לקבל חגורה שחורה מתחת לגיל 13? -לא.
ופעם, לא יודע... איזה בן מכיתה ה' אמר לך איזה משהו
ואז הוא הצטער על זה כל החיים עד היום? -אף אחד לא אמר לי כלום.
למה שיגידו?
מה אתה עושה? -קראטה.
קראטה! קראטה!! !
קראטה עושים ככה, עם יציבה ומבט ותנועות מדויקות.
את יכולה להיות הסנסיי שלי? -כן.
בוא נתחיל.
ווקס און, ווקס אוף. ווקס און... אה יופי, ראית?
סיימתי. יפה, אה? -כן, יפה מאוד.
רק עכשיו את כל האולם. קדימה.
וקס און, וקס אוף. -אוקיי...
וקס און, וקס אוף. -איך זה קשור לקראטה?
איך מגיעים להיות אלוף עולם?
כל יום מתאמנים ומשקיעים, ומגיעים לכמה שיותר אימונים.
כל יום אתה מתקן משהו אחר, וככה אתה מגיע להיות אלוף עולם.
נשמע פשוט.
אני לא יכול יותר.
לא, לא, אני לא יכול יותר, שנייה.
תן לעצמך שתי סטירות. -מה?
עם איזה גילאים התחרית? -מגיל שש עד שמונה.
ואת היית אז בת? -באליפות האחרונה? -כן. שבע.
זאת אומרת גם ניצחת ילדים בני שמונה? -כן. -פיייי...
כשאתה גומר לחזור לסוף. -אה, עוד פעם עושים את זה?
מה, עוד פעם? מה עוד פעם? !
מה את מרגישה כשאת עולה על הפודיום?
הייתי גאה בעצמי. ממש גם התרגשתי.
את אוהבת לנצח? -כן, אני מאוד תחרותית. -כן? -כן.
מה זה אומר? -שאני אוהבת לנצח, אני לא אוהבת להפסיד.
אבל אני כן לפעמים יודעת להפסיד בכבוד. -זה חשוב. -כן.
מה את מרגישה כשאת מפסידה? -שלא נתתי מעצמי את הכול.
כן? -כן.
אני מרגישה שאני צריכה לעשות את הכי טוב שלי.
שכל תנועה, אני צריכה לדייק בה.
למה את כל הזמן עושה כזה "היי!" כזה?
מה זהה"היי?"
מה זה? -זו נשימה.
אה... ולמה זה חשוב?
כוח פנימי, לחזק את התנועה, לכווץ את השרירים.
ויש עכשיו תרגיל שאת עובדת עליו? -אה... כן,
בקאטה יש כאילו קפיצה,
וזה כן קשה לעשות את הקפיצה ואז לנחות...
להיות יציב. -כן.
מה זה "קאטה" בכלל? -רצף של תנועות, זה כמו ריקוד.
קרב מבוים נגד כמה יריבים.
אה, זה כאילו קרב? זה...
זאת אומרת שכל פעם שאת עושה ככה, את עכשיו מגינה ממישהו שבא... -כן.
אני נגד אלימות, רק אם מישהו יתקיף אותי, אז אני אדע להגן על עצמי.
זה לא קרה אף פעם? -בינתיים אף פעם.
זה עוזר לך בעוד דברים? -כן. ביותר משמעת.
אני יותר מקשיבה ומרוכזת ועכשיו אני יותר טובה.
תכניס את הבטן לבפנים.
זה קורונה, זה לא קשור, אני בדרך כלל...
תדעי לך שבדרך כלל הבטן שלי לא ככה. אוקיי, שנייה.
האמת שטכנית את מתאמנת חצי מהחיים שלך. -כן. -וואו.
את ממליצה ללמוד קראטה? -כן.
כי זה דבר חשוב, ללמוד לדעת להגן על עצמך בחיים.
אה? -מה אתה עושה?
בעיטת עגור.
מתי את מלמדת אותי את זה? -אין כזה דבר.
מה? אז מה זה? -זה סרט, זה מבוים, זה לא אמיתי.
אה?