כאן דעה | מערכת החינוך - אני לא הולכת לעבוד בשבילך יותר
דווקא היום באתי עם מגפי ז'מש חדשים.
מה אמרת? שאת לא דורכת על אדמה?
אני דורכת רק על פרקט, איתי.
בהתחלה אמרו לנו - תביאו פקקים לחנוכייה, הבאנו.
פירות הדר ומסחטהלט"ו בשבט, אוקיי.
ביצה ותפוח אדמה לפני פסח, יוגורט בשבועות,
מקלות ארטיקים לתיבת נוח, צמר גפן כי לומדים על כותנה,
"יום אדום" - תלבישו את הילדים בחולצות אדומות
ותביאו ארוחת עשר אדומה,
תפוח אדום או סנדוויץ' עטוף במפית אדומה.
מה?
אתה רואה, אני אמרתי לך שאני לא רוצה בוץ.
ככה מגיעים למצב שבו צריך להביא לכיתה ענף באורך 20 סנטימטר,
ואף אחד לא מוחה כי אם המורה ביקשה - צריך לעשות.
אנחנו הרי לא רוצים שהילדים שלנו יהיו יוצאי דופן בכיתה.
וקבוצת הווטסאפ של ג' 2 משתוללת בהתאם:
למי יש ענף להלוות? אצטרובלים?
עלים? למי יש עלים?
יום שלישי, 11 בבוקר, ואני רק חושבת:
הלוואי שהבת שלי מחייכת עכשיו, הלוואי שעובר עליה יום כיפי,
למרות שלא שלחתי איתה לבית הספר עלים, אצטרובלים
וענף באורך 20 סנטימטר. יש עליו קורי עכביש גם.
אני הולכת לשטוף ידיים.
מסתבר שבפעילות הכיתתית הזאת של החברה להגנת הטבע
לא מוציאים את הילדים לטבע,
אלא מבקשים מהם להביא את הטבע לכיתה.
אבל סליחה, אין לי זמן לטייל ביער לאסוף אצטרובלים,
גם לא להפעיל 20 מכונות כביסה
בשביל "בקבוק מרכך שטוף ונקי".
מה פשר רשימת הציוד הזאת?
מערכת החינוך, את השתגעת לגמרי.
ובכן, אני לא משתתפת במשחק הזה,
לא עובדת בשביל פעילויות העשרה של בית הספר,
גם מפסיקה להתגונן, לתרץ, להתנצל בפני הבת שלי:
"מיקה אני מצטערת,
"אבל את מבינה שלאמא אין זמן ללכת ליער לחפש אצטרובלים".
אגב, היא מבינה.
השאלה אם המורים מבינים כמה זה מעיק
כשכל יום צריך להביא משהו, להכין משהו.
איפה הימים שהורים היו צריכים לארגן רק ספרים, מחברות וקלמר.
וחולצה לבנה לראש חודש.
מורים ומחנכים, אני מאוד מעריכה את ההשקעה שלכם,
ובאמת משתדלת להגיד פחות ''אוף'' ויותר ''תודה", אבל בחייאת,
אני לא מקבלת משכורת ממערכת החינוך,
אז תפסיקו כבר להעביד אותי.
נהייתה לי מיגרנה, זה מזכיר לי טיול שנתי הדבר הזה.