תורת המשחקים - פוקר

שלום לכם וברוכים הבאים Hello and welcome

לעוד פרק בסדרה "תורת המשחקים". For another episode in the "Game Theory" series.

אנחנו מתחקים אחר מקורותיהם We trace their origins

של ענפי הספורט והמשחקים ברחבי העולם. Of sports and games around the world.

והפעם משחק שנראה שהיה כאן תמיד, And this time a game that seems to have always been here,

אבל האמת שהוא רק בן מאתיים שנה, But the truth is he's only two hundred years old,

משחק שנמצא תמיד בהתנגשות עם החוק, A game that is always in conflict with the law,

משחק שמגלגל מיליונים, A game that rolls in millions,

משחק שהוא הרבה יותר גברי מנשי, A game that is much more masculine than feminine,

ומשחק שבו התעלול לא אחת... And a game where the prank more than once ...

למות. die.

בן אלף, עכשיו תמות! A thousand years old, now you will die!

מוכנים? Ready?

פוקר. poker.

לא רק הדים סאם הומצא בסין, גם הקלפים. Not only did Echo Sam be invented in China, so did the cards.

הם הומצאו בסין במאה התשיעית לספירה They were invented in China in the ninth century AD

ושימשו הן למשחק והן לכסף, And were used for both play and money,

ולכן הזיקה המולדת בין קלפים והימורים. Hence the innate affinity between cards and gambling.

שערוריית ההימורים הראשונה בהיסטוריה נרשמה ב-1294.

שני סינים נידונים למוות על ידי הקיסר קובלאי חאן,

הנכד של ג'ינגיס.

אתם לא רוצים להסתבך עם השלטונות הסיניים.

מסין הקלפים כבר נדדו לפרס, להודו, למצרים,

אבל המקור הוא... כן, כן, סיני.

מה זה? -תראה.

אגדה סינית עתיקה אומרת שאם אישה או ילד מנצחים אותך בקלפים,

בגלגול הבא תהיה עבד שלהם לכל החיים.

מפחיד, אבל במקרה שלי זה לא יכול לקרות.

בסדר? -אלוהים אדירים.

אלוהים אדירים.

אני בורח מכאן.

עד פריז ברחתי כדי להימנע משערוריית קלפים,

אבל אם אנחנו כבר בפריז,

בחייאת, בואו איתי למוזאון הקלפים הצרפתי.

קודם, לפני שמשחקים פוקר, נלמד קצת מה זה קלפים.

כפי שניתן לראות בהיכל הקלפים המופרע הזה,

כשאנחנו אומרים "קלפים", זה המון דברים.

יש קלפים יפניים

שיש עליהם ציורים אחרים לחלוטין ממה שאנחנו מכירים.

יש קלפים עתיקים עגולים עם סימונים של כוסות, חרבות,

בלי שום קשר למספרים. Regardless of numbers.

בימי הביניים קלפים היו כל כך יקרים,

עד שמלכים ציינו אותם בספרי החשבונות שלהם,

"קניתי שתי חפיסות קלפים".

בקלפים צרפתיים, אתם יודעים מיהו מלך ספייד,

מיהו המלך הכי שווה?

דוד המלך.

האחרים הם יוליוס קיסר וכל מיני סתם מלכים קטנים.

אבל איך כל זה קשור לפוקר?

הפוקר נובע מקלפי משחק האס-נאס הפרסי. Poker stems from the Persian SS NAS game cards.

קלפים שמאוד דומים לקלפים שאנחנו מכירים,

וגם המשחק מאוד דומה לפוקר של ימינו,

למעט העובדה שאין בו צבע ורצף. כל היתר זה אותו דבר.

באס-נאס, אתם יודעים איך קוראים למלכה?

ביבי.

ביבי מלכה.

מי כמוני יודע.

האזכור הראשון של הפוקר כפוקר מופיע בשנת 1829

בניו אורלינס שבאמריקה.

משם המשחק התפשט עם ספינות הנהר על המיסיסיפי צפונה.

ומערבה, כמובן.

שעתו הגדולה ביותר של המשחק היא כיבוש המערב הפרוע.

עכשיו, ברור לכולנו שהערסים האמריקאים, הקאובויים,

לא ביססו את המשחק שלהם על האס-נאס הפרסי.

יותר הגיוני שהם הסתמכו על משחק קלפים צרפתי שנקרא פוק,

או שאולי על משחק אירי שנקרא פוקה,

ויכול להיות שהם אפילו שאבו קצת מהמינוח הגרמני פושן,

שמשמעותו להשוויץ ולבלף.

מכל מקום, דיברנו על המערב הפרוע,

לכן אני חוזר לכאן, אל עיירה שכוחת אל בדקוטה

שבה התרחש רגע מכריע בהיסטוריה של הפוקר.

כאן אני הולך למות. כן, כן, למות.

אבל רגע לפני שאני מת,

בואו נקפוץ אל ראשון לציון שבמערב הפרוע שלנו

כדי לבדוק אחת ולתמיד אם פוקר הוא משחק של ערסים ומזל

או שאולי בכלל מדובר באומנות בקלפים.

שלום לסטס טישקביץ',

מנכ"ל האקדמיה לפוקר כאן בראשון לציון. כבוד.

תגיד, אקדמיה, כמה פרופסורים, כמה פרסומים?

יש לנו מרצים שהם מהטופ

של שחקני הפוקר הישראלים

עם הישגים מאוד מרשימים בעולם.

שחקני פוקר מקצועיים לא מפרסמים תזות או דוקטורטים.

הם מפרסמים בעיקר ידיים שהם שיחקו,

ידי פוקר שהם שיחקו, שמהן ניתן ללמוד המון.

כלומר, תחשוב שכל מרצה כאן באקדמיה

יש לו ברזומה שלו משהו כמו עשר שנות ניסיון פוקר

במגוון רמות ומול מגוון שחקנים.

הידע הזה מצטבר לכדי ידיים מעניינות

שהם שיחקו במהלך הקריירה שלהם.

בוא תעשה לי קצת סדר. מה לומדים?

צריך להבין שיש את ההגדרה של החוק הישראלי.

ההגדרה אומרת: משחק אסור זה משחק שבו אלמנט המזל

גובר על אלמנט היכולת במבחן התוצאה הסופית.

לצורך העניין, כמעט כל משחק שניתן לדמיין,

יש בו אלמנט של מזל,

בין אם זה מונופול, בין אם זה שש-בש.

מזל בשפה המדעית זה אקראיות, דברים שאני לא שולט עליהם: Luck in scientific language is randomness, things I do not control:

אילו קלפים יחולקו לי, מה יצא לי בקובייה של המונופול.

יש משפט מפורסם שאומר:

ביום נתון זה תשעים אחוז מזל, עשרה אחוז יכולת.

לאורך חודש זה שבעים אחוז מזל, שלושים אחוז יכולת.

לאורך כל החיים שלך - אין מזל.

המזל שלי ושלך הוא זהה.

כלומר, זה שעכשיו אנחנו נשחק יד ובפועל אתה תנצח,

אני אמור לא להתעניין במה שקרה עכשיו.

אני אמור לחשוב לעצמי מה היה קורה

אם היינו משחקים את המצב הזה מיליון פעמים,

מי היה מרוויח בטווח הארוך.

אני חושב שאחד הכלים הכי משמעותיים של מקצוען

זה היכולת שלו להבין את המזל.

העבודה שלו זה לפקפק בעצמו כל הזמן,

לחשוב באופן מודע מה עשיתי לא טוב,

מה אני יכול לשפר לפעם הבאה,

וזה פער היכולת העצום הזה שמדברים עליו.

אני מביט על השולחן הירוק היפה הזה,

יש עליו ז'יטונים צבעוניים,

קלפים כאלה ממין פלסטיק או ניילון קשיח.

הם מעט התייתרו בשנים האחרונות של האינטרנט.

איזה פוקר אתה משחק?

בעצם ההבדל העיקרי בין פוקר חי לפוקר באינטרנט

זה כמות הידיים שאתה זוכה לשחק.

אם בפוקר חי אני ואתה עכשיו נשב,

נשחק משהו כמו בין עשרים לשלושים ידיים בשעה.

באינטרנט אני משחק היום 800 ידיים בשעה. -ואו.

זה פי שלושים.

עכשיו, תחשוב שהמקצוענים של פעם,

האנשים שאתה רואה בסרטים עם כובע הקאובוי והסיגר

שיחקו פוקר כל החיים שלהם מגיל עשרים עד גיל שבעים.

הם שיחקו פחות ידי פוקר מאיזשהו חנון נורבגי

שיושב באינטרנט ומשחק עשר שעות ביום.

בשנה אחת הוא רואה יותר ידי פוקר ממה שהם ראו כל החיים.

אז אני מבין שאתה גולש באתר אינטרנט,

פוגש את כל העולם: שבדים, איראנים, נורבגים, בנגלדשים.

מהניסיון שלך, מי התותחים הכבדים?

כמו בכל תחום בחיים, מי שמשקיע הכי הרבה בחינוך

הוא זה שמוביל בסופו של דבר.

הצפון אירופאים הם מספר אחת בכל תחומי המשחקים באשר הם,

בין אם זה שש-בש או שחמט או פוקר.

יש להם אקדמיות ובתי ספר לילדים מגיל מאוד צעיר.

כמו שלנו זה נשמע הגיוני שמלמדים בני נוער שחמט או ברידג',

אז שם באותה מידה פוקר הוא הגיוני.

כמה גברים ונשים ביחס?

פוקר זה משחק מאוד מאוד גברי.

כלומר, הייתי מנחש בהערכה גסה

שתשעים אחוז משחקני הפוקר בעולם הם גברים.

לא כי נשים הן פחות מוכשרות,

להפך, הן הרבה פעמים יותר מוכשרות במשחק,

אלא כי הסביבה עצמה היא די עוינת לבחורה.

כלומר, נשים שמשחקות פוקר זה למרות,

למרות האווירה הקשה בשולחן.

לסיום, סטס, בשני משפטים,

מה זה הטקסס הולדם הזה שטרף את עולם הפוקר?

כל העולם משתגע ממנו. למה?

טקסס הולדם הפך את הכול לפשוט יותר.

הקלות שבה הכסף, הצ'יפים מחליפים ידיים,

הקלות שבה חובבן יכול לנצח מקצוען.

זה חלק מהקסם של המשחק,

שאתה רואה אליפויות עולם גדולות

ואז פתאום עופר צבי שטרן, ישראלי, מגיע למקום שלישי,

לוקח שני מיליון דולר,

ואנשים אומרים: "גם אני יכול".

סטס, אתה לימדת אותי הרבה דברים,

נתת לי הרבה טיפים.

אני אתן לך טיפ אחד שאימא שלי לימדה אותי על פוקר:

את האס לב תמיד בחזייה להחזיק.

תודה רבה לך. מלך.

אחת מאגדות הפוקר הגדולות הוא השחקן ויילד ביל היקוק,

שבמחצית השנייה של המאה ה-19

נודע בזה שהוא היה השולף הכי מהיר במערב,

בזה שהוא היה גוזמאי ובדאי.

הוא טען שהוא הרג מאות אנשים באופן חוקי.

רשמית הוא הרג רק חמישה.

ונודע גם כגדול שחקני הפוקר של כל הזמנים.

המזל שלו נגמר בשניים באוגוסט 1876,

כשהוא ישב בסלון בדקוטה, כאן, ושיחק פוקר עם חברים.

על כסף, כמובן.

לפתע נכנס מאחוריו איש שהוא לא הכיר,

ירה בו שתי יריות וצעק:

בן אלף, עכשיו תמות! A thousand years old, now you will die!

אגב, כשהיקוק מת מה שהיה לו ביד

זה רק ארבעה קלפים: זוגיים שחורים של אס ושמונה.

היד הכי מנחוסה בעולם.

מאז היד הזאת נקראת "יד של איש מת".

אבל רגע לפני שאנחנו מתים, תרשו לי לעצור שנייה באנגליה,

בכל זאת, קצת תרבות לפני המוות,

ולספר לכם על איש מאוד חשוב, הלורד סנדוויץ'.

הלורד הרביעי של סנדוויץ' נחשב לאיש שנוי במחלוקת באנגליה.

יכול להיות שהוא היה לא יוצלח.

מצד שני, היה שר הדואר,

אחראי על גילוי אוסטרליה, לא פחות ולא יותר.

אבל בינינו, הדבר החשוב שהוא המציא

הוא משהו שקשור לאוכל שכולנו אוכלים ולקלפים.

אז מה המציא הלורד סנדוויץ'?

ניחשתם נכון - את הסנדוויץ'.

אומרים שהוא כל כך אהב לשחק קלפים, כנראה פוקר,

שבזמן שהוא שיחק הוא רצה להמשיך לאכול

ולא להתבטל מהמשחק.

מה עשה? אמר: "יד אחת תחזיק את הקלפים,

"יד שנייה את האוכל".

אמר לחבר'ה שלו: "את הרוסטביף שלי

"שימו לי בין שתי פרוסות לחם, וכך אני אוכל אותו בלי סכו"ם".

כולם ראו והתפעלו, אמרו: "אני רוצה מנה כמו של סנדוויץ'",

ומאז כולנו אוכלים כריכים, והוא הממציא המקורי של הסנדוויץ'.

או שלא.

גבירותיי ורבותיי, טוענים שרבי הלל המציא את הסנדוויץ'.

דייאלנה, פון אונזערע.

מרור כורך, מגלגל במצות. או מרור או בשר.

טוענים שההמצאה שייכת לרבי הלל.

בפעם הבאה שאומרים לכם: "לורד סנדוויץ'",

תגידו: "אנחנו היינו קודם".

אבל, אתם יודעים, האנגלים יכולים לאהוב סנדוויצ'ים.

האמריקאים תמיד עושים את זה יותר טוב.

קבלו את שף טיילור קורט. שלום.

"נאמבר סבן סאב",

הסנדוויצ'ייה הכי טובה בניו יורק.

טיילר, מה זה סנדוויץ' דאגווד שכולם מדברים עליו?

יש הרבה סוגים של סנדוויץ' דאגווד,

אבל בגדול, זה סנדוויץ' גדול בטירוף

שמכיל המון המון דברים.

מה הגובה שלו?

לדעתי, 15 סנטימטרים לפחות.

ומקורו בחוברות קומיקס, נכון? -כן.

ההשראה היא חוברות קומיקס. -כן.

אני מפנה לך את הבמה.

תכין סנדוויץ' דאגווד הכי טוב שאתה יכול, טוב?

אין בעיה. -לך על זה.

גבירותיי ורבותיי, סנדוויץ' דאגווד.

איך אוכלים דבר כזה?

בזהירות. -כן.

כן, באמריקה הכול גדול, לא רק הסנדוויצ'ים.

תנו לי לתת לכם קצת נתונים על פוקר ואמריקה.

ריצ'רד ניקסון, הנשיא האמריקני,

שיחק פוקר בזמן שירותו בצי האמריקני,

הרוויח 5,000 דולר במשחקי פוקר.

במונחים של היום זה 60 אלף דולר.

הכסף הזה שימש אותו למימון הקמפיין

בריצה לקונגרס ומשם לבית הלבן.

הסכום הגדול ביותר שהורווח בפוקר עד היום

על ידי איש אחד

הוא למעלה מ-32 מיליון דולר.

הרוויח את זה בחור קנדי במשחקי טקסס הולדם.

ושבעים מיליון אמריקאים,

שזה פחות או יותר עשרים אחוז מהאוכלוסייה באמריקה,

מודים שהם משחקים פוקר בקביעות.

עשרים אחוז מהאוכלוסייה. פוקר זה דבר ממכר מאוד.

בואו נדבר על ספורט והתמכרויות.

שלום לד"ר אילן טל, מנהל קליניקה לטיפול בהתמכרויות.

אנחנו רגילים לדבר על התמכרות כעל משהו שקשור בחומרים:

סמים, יין, אוכל.

אבל הנה אנחנו למדים שעשרים אחוז מהאמריקאים

מגדירים את עצמם כשחקני פוקר.

של פנאי, אולי, אבל משחקים בקביעות פוקר.

זה ממכר, הדבר הזה. מאיפה זה בא?

קודם כול, ההתמכרות יכולה להיות

כמעט לכל התנהגות.

ותמיד באמת חושבים,

התמכרות לסמים או לחומרים,

אבל הרבה מההתנהגויות המהנות דווקא

מזמינות אותנו גם להיכנס לאט לאט, או חלקנו,

לתוך עולם ההתמכרות.

רוב ההתמכרויות מתחילות עם משהו מהנה, כי מה היה? Most addictions start with something fun, because what was that?

היה לי ערב נחמד, והלכתי עם החברים לשחק פוקר,

אבל עם הזמן שיחקתי יותר,

ועם הזמן גם הלכתי לשחק כשבעצם הייתי נורא מבואס

והייתה לי בעיה עם אשתי,

ועם הזמן זה הפך להיות מווסת של הרגשות שלי,

ובסוף כבר אני לא מחליט. המשחק מחליט.

יש בערב משחק עם החברים, אני מבטל את הכול בשביל המשחק,

ממשיך להפסיד, ממשיך להפסיד.

וברגע שההתנהגות קובעת איך אני מתנהל, זאת התמכרות.

אתה מזהה הבדל ברור בין התמכרות לקלפים או להתנהגות

לבין התמכרות לחומרים ממש?

בהתמכרות לחומרים יש גם את החומר עצמו

שמעלה את הקרייבינג, את הרצון,

אז זה משהו שקשה וצריך להתגבר עליו, וזה יותר מורכב.

בהתנהגויות יש הבדל בין התנהגויות שאפשר להתרחק מהן

לבין התנהגויות שאי אפשר להתרחק מהן.

למשל? -אם אני מכור למין או לאוכל,

אז אני אמשיך לאכול או אמשיך לקיים יחסי מין,

אבל פוקר, אני יכול לסדר את המעגלים החברתיים שלי,

שבעצם אני לא אשתמש בכלל.

איך חברות או מדינות מתמודדות עם התמכרויות?

אנחנו אפילו בישראל רואים

שהמדינה מתחילה להפעיל את הבלמים,

להגיד: "אולי מכונות משחק זה לא טוב,

"אולי יותר מדי פיס זה מיותר".

יש דרך שגוף גדול כזה מתמודד עם התמכרות?

חד משמעית כן.

המדינות כמעט ולא מתייחסות לזה.

ישראל וההימורים... הימורים חוקיים,

כשההבדל בין הימורים חוקיים ללא חוקיים

זה מי הבעלים פשוט. -כן.

אתה יודע, גם זה נורא חזק.

אני נוסע באוטו ויש פרסומת,

"אתה יודע מה תהיה התוצאה בין צ'לסי לזה?"

אין לי מושג מה התוצאה, אבל בוא תעשה מזה כסף.

אני גם רוצה לעשות מזה כסף. כאילו, זה נורא מזמין. -כן.

ואני מבין למה בעצם מדינות אומרות

כשזה מתחיל להיות בעיה,

"אנחנו צריכים לשים לזה איזה שהם חסמים ובלמים

"מפני ההתמכרות".

אני חושב שבסופו של דבר, כן,

אני חושב שחינוך בכלל לשימוש נכון בהתנהגויות

הוא חינוך נכון שיעזור לנו בעצם להגיד, או לחלקנו,

לא כולנו ממש יכולים להגיע להתמכרות,

אבל לחלקנו, שזה כן יותר רגיש אצלם,

מתי לשים את הסטופ.

והרבה פעמים זה לא חינוך לבן אדם עצמו,

זה יותר חינוך למי שנמצא לידו,

כי מי שנמצא לידו הרבה פעמים יודע,

אשתו כבר יודעת שהוא הולך לשחק,

זה כבר עבר את הגבול,

אבל היא אומרת: "היה לו יום קשה בעבודה" ומוותרת,

והוויתור הזה הרבה פעמים הוא הבעייתי.

אנחנו מלמדים בעצם את האנשים שנמצאים ליד

לא להתבייש, להגיד: "חמוד, זה לא מה שרצית.

"זוכר שרצית שהיום נשכב בלילה? אז אתה לא הולך לשחק פוקר"... "Remember you wanted to go to bed tonight? So you're not going to play poker" ...

ואני גם מפתה אותך לזה.

ד"ר אילן טל, החכמת אותי, הזהרת אותי,

ובכל זאת עכשיו, ברשותך,

אני הולך לקזינו.

אין לי מזל בפרק הזה.

עד כאן פרק הפוקר שלנו,

ועכשיו משהו שונה לגמרי.

רגע לפני סיום

תנו לי לספר לכם משהו שאולי לא ידעתם על ספורט.

ברוכים הבאים למרכז הרועש הזה בלבה של טוקיו.

כאן, תאמינו או לא, משחקים בייסבול.

עכשיו, בייסבול בדרך כלל משחקים בחוץ,

אבל מה אתה עושה אם אין לך עם מי לשחק?

ביפן אתה בא למרכזים כאלה,

לובש את הבגדים הנכונים, לוקח אלה,

ואז מקבל שביל שבקצהו מסך.

מה יש במסך? אתה בוחר.

אתה תשחק או עם דמות מצוירת

או עם תמונה של שחקן יפני מפורסם.

לחץ אוויר זורק אליך את הכדורים במהירויות שונות, בסיבובים שונים,

כמו זריקות של אלופים, ואתה...

או שלא.

תכתוב: מורן פרידמן

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר קינן

הפקת כתוביות: אולפני אלרום