אברהם והשטן - חלק א Abraham|and the devil|part|part Abraham und Satan – Teil I Abraham and Satan - Part A.

אַבְרָהָם התעורר לִפנות בוקר. Abraham|woke up|to turn to|morning Abraham woke up in the morning. בַּחוץ עדיין היה חשוך, אך קריאת התרנגול בִּישְׂרָה שהבוקר בא. outside|||||the call of|the rooster|indicated|that the morning|comes It was still dark outside, but the rooster's call was good for the morning. כשהִתיַישֵב, נִזכַּר בְּלב כבד בְּמה שציוָוה אותו אלוהים: עליו לקחת אֶת יִצְחָק וּלְהַקריב אותו. when he settled|he remembered||||commanded||||||Isaac|and to sacrifice| When he sat down, he remembered with a heavy heart what God had commanded him to do: he should take Isaac and sacrifice him. אֶת בְּנוֹ האהוּב! Your beloved son! אַבְרָהָם לא שאל שאלות, מה שהאֵל מְצַוֶוה – הוא מְקַיֵים. Abraham did not ask questions, what God commands - he keeps. קם, הִתלַבּש בְּשֶקט ויָצא מהבית על קְצוֹת אֶצְבְּעותיו, שלא להעיר אֶת שָׂרָה. He got up, dressed quietly and left the house with his fingertips, not to wake Sarah. חֶרש-חֶרש נכנס אַבְרָהָם לָאוּרְוָוה והֵכין אֶת חמורו לַמסע. Deaf-deaf Abraham entered the stable and prepared his donkey for the journey.

כשיָצא אַבְרָהָם עִם החמור מִן האורווה, הֵחלה השֶמש לעלות בַּשָמים. When Abraham came out of the stable with the donkey, the sun began to rise in the sky. על הרֶקע החיוֵור נִראֲתה דְמוּתוֹ של יִצְחָק. Against the pale background, the figure of Isaac was visible. גם יִצְחָק התעורר מוקדם, הוא הֵבין שמשהו מיוחד עומד להִתרַחֵש. Isaac also woke up early, he realized that something special was about to happen. אתמול חיבק אותו אביו וּדְמעות בְּעֵינָיו... מה הוא מְתַכנן? Yesterday his father hugged him and tears in his eyes ... what is he planning? קולו של אַבְרָהָם קָטע אֶת הִרְהוּרָיו: "יִצְחָק בני! Abraham's voice interrupted his thoughts: "Isaac my son! בוא, הכול מוכן לַמסע! Come on, everything's ready for the journey! יִשְמָעֵאל! Ishmael! אֱלִיעֶזֶר!" Eliezer!" קרא אַבְרָהָם והנערים באו בריצה ועָזרו לאַבְרָהָם הַקָשיש להטעין חבילת עצים על החמור. Cried Abraham and the boys came running and helped old Abraham load a bundle of trees on the donkey. אַבְרָהָם נָטל לַפּיד אֵש, תָחַב לַחֲגוֹרָתוֹ אֶת סַכּינוֹ, וכל החבורה יצאה צָפוֹנה, אל אֶרץ המוֹרִיָה אשר בֶּהָרים. Abraham set fire to the torch, put his knife in his belt, and the whole group went north to the land of Moriah, which is in the mountains.

החמה עלתה בַּמָרוֹם והחוֹם היה כָּבֵד מִנְשׂוֹא, אך אַבְרָהָם, על אף זִקנתו, הִתקַדֵם בִּצעדים נִמרָצים נִשעָן על מקלו, והנערים מיהרו אחריו וניסוּ להשׂיגוֹ. The heat rose in the sky and the heat was unbearable, but Abraham, in spite of his old age, took vigorous steps and leaned on his cane, and the boys hurried after him and tried to reach him. לְפֶתע הופיעה מֵחוּרשת עצים קטנה דמות כְּפוּפה. Suddenly a bent figure appeared from a small grove of trees. זה היה זקֵן בַּעל מַראֶה לא נעים: בְּעֵינָיו בָּער ניצוץ מרוּשע, ורֵיח גוֹפְרית נישָׂא סְביבו. It was an old man with an unpleasant appearance: in his eyes a fiery spark burned, and the smell of sulfur carried around him. למעשֶׂה, לא היה זה איש אֶלָא השׂטן שהתחפש לאדם. In fact, it was not man but Satan who disguised himself as man. בְּלֵב השׂטן בָּערה שִׂנאה לאַבְרָהָם: הוא זעם על שאלוהים בחר בו, ולכן הֶחליט לשַכנֵע אותו לְהַמְרוֹת אֶת פִּי האֵל. In the heart of Satan there was a burning hatred for Abraham: he was furious that God had chosen him, so he decided to persuade him to convert to the mouth of God.

אַבְרָהָם אחז בְּכוח בְּיַד יִצְחָק והִמשיך ללכת בְּמֶרֶץ. Abraham took hold of Isaac's hand and continued to walk in March. השׂטן הלך לְצִדו זמן-מה, וּלפתע שאל: "אֱמוֹר לי, אדונִי, לאן אתה הולך?" Satan walked beside him for a while, and suddenly asked, "Tell me, my lord, where are you going?" אַבְרָהָם לא הִסתַכּל בְּפָנָיו, הִבּיט קָדימה ואמר, כאילו לעצמו: "אני הולך להתפלל!" Abraham did not look at his face, looked ahead and said, as if to himself, "I am going to pray!" כְּשֶשָמע השׂטן אֶת התשובה, הִתפַּשֵט חיוך עַרְמוּמי על פָּנָיו: "באמת?" When the devil heard the answer, a sly smile spread across his face: "Really?" שאל בְּלַעג, "מִמָתַי הולכים להתפלל עִם ערֵימת עצים וְלַפּיד אש וסכין חדה?" He asked mockingly, "Since when are you going to pray with a pile of trees and a torch of fire and a sharp knife?" אַבְרָהָם ענה בִּמהירות: "כשיוצאים לַדֶרך, לא יודעים כמה מִתעַכְּבים. Abraham quickly replied: "When you set out, you do not know how many are delayed. אולי יעברו יום או יומיים וְנִצטָרֵך לִמצוא אוכל וּלְבַשְלוֹ." Maybe a day or two will pass and we will have to find food and cook it. " צחק השׂטן צחוק מרושע: "חה-חה-חה, אֶת מי אתה מרמֶה?! Satan laughed a wicked laugh: "Ha-ha-ha, who are you cheating on ?! הלוֹא שמעתי שאלוהים אמר לךָ: 'קח אֶת בִּנך, אֶת יְחידךָ, אשר אהבתָ, וְהַעֲלֵהוּ לְעוֹלָה...' אתה הולך להקריב אֶת בִּנךָ, לִשְחוֹט אותו!" Did I not hear that God said to you, 'Take your son, your only son, whom you loved, and bring him up ...' You are going to sacrifice your son, to slaughter him! " התקרב השׂטן לאַבְרָהָם ולחש: "אַבְרָהָם... הלוֹא אדם טוב אתה. Satan approached Abraham and whispered, "Abraham ... you are not a good man. הִסתַכּל בְּבִנך – נער צעיר וְתַם, כמה תפילות הִתפַּללתָ עד שנולד לךָ, וְכָעֵת אתה הולך לשחוט אותו?" Look at your son - a young and innocent boy, how many prayers did you pray until he was born to you, and now you are going to slaughter him? " דִברֵי השׂטן זִעְזְעוּ אֶת אַבְרָהָם, אך הוא הִתעַקֵש: "הולך אני לקיֵים אֶת דִברֵי בּוֹרְאִי." The words of Satan shocked Abraham, but he insisted: "I am going to fulfill the words of my Creator." השׂטן הֶאדים כולו ואמר: "מחר אלוהים יבוא אליךָ בִּטְעָנוֹת שרוצֵח אתה, שֶשָפכתָ אֶת דם בִּנךָ!" The devil steamed all over and said, "Tomorrow God will come to you with the accusations that you are a murderer, that you have shed the blood of your son!" אך אַבְרָהָם חזר על דְבָרָיו: "למרות הכול הולך אני לקיֵים אֶת דִברֵי האֵל." But Abraham repeated his words: "In spite of everything, I am going to fulfill the words of God." הֵבין השׂטן כי אַבְרָהָם נָחוּש בְּדַעתו, והֶחליט לנסות דֶרך אחרת. Satan realized that Abraham was determined, and decided to try another way. הוא התגנב לאחור ונעלם. He snuck back and disappeared.