立即開始學習本課

Agada Stories, משל השועל והכרם

משל השועל והכרם

שׁוּעָל אֶחָד נִתְקַף פִּתְאֹם רָעָב מַמָּשׁ עָצוּם,

פָּתַח מַהֵר אֶת הַמְּקָרֵר, אַךְ לֹא מָצָא שָׁם כְּלוּם.

הֶחְלִיט לָצֵאת וּלְחַפֵּשׂ, קִוָּה לִמְצֹא דְּבַר-מָה:

צַלַּחַת חוּמוּס, אֲבַטִּיחַ, אוּלַי תַּפּוּחַ אֲדָמָה.

וַדַּאי לֹא יִתְנַגֵּד לְאֵיזֶה דָּג מָלוּחַ,

אֲבָל בְּמַצָּבוֹ הוּא יִסְתַּפֵּק אֲפִלּוּ בִּקְלִפַּת תַּפּוּחַ.

בְּכָל מִקְרֶה, אוֹתוֹ שׁוּעָל הֵחֵל לְהִסְתּוֹבֵב,

וּכְכָל שֶׁהִתְרוֹצֵץ הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא יוֹתֵר רָעֵב.

לְפֶתַע הַשּׁוּעָל הִבְחִין בְּכֶרֶם עֲנָבִים,

וְהַפֵּרוֹת שֶׁבְּתוֹכוֹ – עֲסִיסִיִּים הֵם וְטוֹבִים.

אֲבָל הַכֶּרֶם מְסֻיָּג, סָגוּר מִכָּל צְדָדָיו.

אֲבוֹי! חָשַׁב אָז הַשּׁוּעָל – מָה אֶעֱשֶׂה עַכְשָׁו? ! סָבַב אֶת כָּל הַכֶּרֶם עַד שֶׁמָּצָא לוֹ נֶקֶב צַר, קָטָן כָּל כָּךְ הָיָה הַחוֹר, בּוֹ אַף שׁוּעָל עוֹד לֹא עָבַר.

הֶחְלִיט שׁוּעָל שְׁלֹשָׁה יָמִים דָּבָר לֹא לֶאֱכֹל,

וְאַחֲרֵי שֶׁצָּם, כָּחַשׁ וְתַשׁ – לְהִשְׁתַּחֵל הוּא כְּבָר יָכֹל.

בְּתוֹךְ הַכֶּרֶם, סוֹף כָּל סוֹף, אֶזְלֹל מִכָּל הַבָּא לַיָּד!

אָח, כַּמָּה טוֹב – חָשַׁב שׁוּעָל – הִנְנִי כָּאן לְבַד!

אָכַל, זָלַל וְאַף הִשְׁמִין, טוֹב, זֶה דֵּי טִבְעִי,

וְהָעִקָּר – שָׂבַע, נִרְגַּע, הִרְגִּישׁ הוּא אֹשֶׁר עִלָּאִי.

הֶחְלִיט שׁוּעָל שֶׁדַּי, הִגִּיעַ זְמַן לָצֵאת בַּחֲזָרָה,

אַךְ כְּשֶׁנִּסָּה, מִיָּד גִּלָּה - אוֹי, זוֹ צָרָה צְרוּרָה!

עַכְשָׁו הִשְׁמִין, שׁוּב לֹא יוּכַל לְהִדָּחֵק וְלַעֲבֹר בַּפֶּתַח.

מָה יַעֲשֶׂה שׁוּעָל? אֶת זֹאת תֵּדְעוּ לָבֶטַח:

שׁוּב צָם שְׁלֹשָׁה יָמִים, בְּסַבְלָנוּת חִכָּה,

עַד שֶׁבִּטְנוֹ קָטְנָה וְהִצְטַמְּקָה, אֶל הַגַּב כְּבָר נִדְבְּקָה.

וְכָךְ הִצְלִיחַ לְבַסּוֹף מִן הַכֶּרֶם לָצֵאת,

דֵּי תָּשׁוּשׁ וּמְתֻסְכָּל, אִם לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת.

יָצָא הַחוּצָה וּלְדַרְכּוֹ פָּנָה, אֲבָל לְפֶתַע נֶעֱצַר.

אֶל הַכֶּרֶם הִסְתּוֹבֵב, וְכָכָה הוּא אָמַר:

"כֶּרֶם, כֶּרֶם! כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ בָּךְ נָאֶה וּמְשֻׁבָּח,

אֲבָל אֲנִי, בִּמְחִילָה, לֹא נֶהֱנֵיתִי פֹּה כָּל כָּךְ.

כְּפִי שֶׁנִּכְנַסְתִּי כָּךְ יָצָאתִי – לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר.

נִדְמֶה שֶׁעַל בִּקּוּר נוֹסָף אֲנִי כְּבָר אֲוַתֵּר!"

חָזַר לוֹ הַשּׁוּעָל הַבַּיְתָה רָעֵב כְּמוֹ שֶׁיָּצָא.

וְלָנוּ רַק נוֹתָר עוֹד לְהַשִּׂיא לוֹ כָּאן עֵצָה:

"לְהַבָּא זְכֹר, נָא, הַשּׁוּעָל עוֹד טֶרֶם הַזְּלִילָה,

סוֹף הַמַּעֲשֶׂה – בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה!"

משל השועל והכרם fable||the vineyard Gleichnis vom Fuchs und dem Weinberg Parable of the fox and the vineyard

שׁוּעָל אֶחָד נִתְקַף פִּתְאֹם רָעָב מַמָּשׁ עָצוּם, a fox||was overcome by||severe hunger|really very much|immense One fox suddenly became very hungry,

פָּתַח מַהֵר אֶת הַמְּקָרֵר, אַךְ לֹא מָצָא שָׁם כְּלוּם. |quickly||the refrigerator|||found|| He quickly opened the refrigerator, but found nothing there.

הֶחְלִיט לָצֵאת וּלְחַפֵּשׂ, קִוָּה לִמְצֹא דְּבַר-מָה: |to go out|||||something He decided to go out and search, hoping to find something:

צַלַּחַת חוּמוּס, אֲבַטִּיחַ, אוּלַי תַּפּוּחַ אֲדָמָה. |hummus|||| A plate of hummus, watermelon, maybe a potato.

וַדַּאי לֹא יִתְנַגֵּד לְאֵיזֶה דָּג מָלוּחַ, "certainly" or "surely"||will oppose|"to some"|fish|salted fish Surely he will not object to some salty fish,

אֲבָל בְּמַצָּבוֹ הוּא יִסְתַּפֵּק אֲפִלּוּ בִּקְלִפַּת תַּפּוּחַ. "But"|"in his condition"||will be satisfied|even with|apple peel| But in his condition he will be satisfied even with the skin of an apple.

בְּכָל מִקְרֶה, אוֹתוֹ שׁוּעָל הֵחֵל לְהִסְתּוֹבֵב, |"In any case"|"that"||began|to wander around In any case, that fox began to turn around,

וּכְכָל שֶׁהִתְרוֹצֵץ הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא יוֹתֵר רָעֵב. "And as much"|ran around|felt||more|more hungry And the more he ran, the more hungry he felt.

לְפֶתַע הַשּׁוּעָל הִבְחִין בְּכֶרֶם עֲנָבִים, Suddenly|the fox|noticed|in a vineyard|grape vineyard Suddenly the fox noticed a vineyard,

וְהַפֵּרוֹת שֶׁבְּתוֹכוֹ – עֲסִיסִיִּים הֵם וְטוֹבִים. the fruits|"inside it"|juicy and good|they are|and good And the fruits inside it - they are juicy and good.

אֲבוֹי! Alas! Alas! חָשַׁב אָז הַשּׁוּעָל – מָה אֶעֱשֶׂה עַכְשָׁו? "thought"|then|||will do| Oz the fox thought - what will I do now? ! סָבַב אֶת כָּל הַכֶּרֶם עַד שֶׁמָּצָא לוֹ נֶקֶב צַר, "went around"||all|||that he found|for him|hole|narrow opening ! He went around the entire vineyard until he found a narrow hole for it, קָטָן כָּל כָּךְ הָיָה הַחוֹר, בּוֹ אַף שׁוּעָל עוֹד לֹא עָבַר. |every|so|was|the hole|"in it"|even|||| The hole was so small, the fox's mouth had not yet passed through it.

הֶחְלִיט שׁוּעָל שְׁלֹשָׁה יָמִים דָּבָר לֹא לֶאֱכֹל, ||||thing|| The fox decided not to eat anything for three days,

וְאַחֲרֵי שֶׁצָּם, כָּחַשׁ וְתַשׁ – לְהִשְׁתַּחֵל הוּא כְּבָר יָכֹל. |they|||||| And after he fasts, he weakens and sways – to sneak in, he can already do.

בְּתוֹךְ הַכֶּרֶם, סוֹף כָּל סוֹף, אֶזְלֹל מִכָּל הַבָּא לַיָּד! ||||||||to the hand In the midst of the vineyard, the end of all ends, I will indulge from all that comes to hand!

אָח, כַּמָּה טוֹב – חָשַׁב שׁוּעָל – הִנְנִי כָּאן לְבַד! ||||||here| Oh, how good – thought the fox – here I am alone!

אָכַל, זָלַל וְאַף הִשְׁמִין, טוֹב, זֶה דֵּי טִבְעִי, |||gained weight|||| Eat, glutton and fat, good, it's quite natural,

וְהָעִקָּר – שָׂבַע, נִרְגַּע, הִרְגִּישׁ הוּא אֹשֶׁר עִלָּאִי. ||was tranquil|||| And the main thing - he was full, relaxed, he felt a supreme joy.

הֶחְלִיט שׁוּעָל שֶׁדַּי, הִגִּיעַ זְמַן לָצֵאת בַּחֲזָרָה, ||||||the return The fox decided that it was time to go back,

אַךְ כְּשֶׁנִּסָּה, מִיָּד גִּלָּה - אוֹי, זוֹ צָרָה צְרוּרָה! |||||||a serious trouble But when he tried, he immediately discovered - oh, this is a great trouble!

עַכְשָׁו הִשְׁמִין, שׁוּב לֹא יוּכַל לְהִדָּחֵק וְלַעֲבֹר בַּפֶּתַח. ||again||will be able||| Now the fat man will not be able to push through the door again.

מָה יַעֲשֶׂה שׁוּעָל? |will do| What will a fox do? אֶת זֹאת תֵּדְעוּ לָבֶטַח: ||you will know| Know this for sure:

שׁוּב צָם שְׁלֹשָׁה יָמִים, בְּסַבְלָנוּת חִכָּה, |||||patience Fasted again for three days, patiently waited,

עַד שֶׁבִּטְנוֹ קָטְנָה וְהִצְטַמְּקָה, אֶל הַגַּב כְּבָר נִדְבְּקָה. |||||||has stuck Until his stomach became small and shriveled, it was already attached to his back.

וְכָךְ הִצְלִיחַ לְבַסּוֹף מִן הַכֶּרֶם לָצֵאת, ||finally||| And so he finally managed to get out of the vineyard,

דֵּי תָּשׁוּשׁ וּמְתֻסְכָּל, אִם לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת. ||||to admit|| Quite exhausted and frustrated, to be honest.

יָצָא הַחוּצָה וּלְדַרְכּוֹ פָּנָה, אֲבָל לְפֶתַע נֶעֱצַר. |||turned||| He went outside and turned his way, but suddenly stopped.

אֶל הַכֶּרֶם הִסְתּוֹבֵב, וְכָכָה הוּא אָמַר: ||he wandered||| He turned to the vineyard, and thus he said:

"כֶּרֶם, כֶּרֶם! vineyard| "Vineyard, vineyard! כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ בָּךְ נָאֶה וּמְשֻׁבָּח, |||in you|| Everything that is in you is beautiful and beautiful,

אֲבָל אֲנִי, בִּמְחִילָה, לֹא נֶהֱנֵיתִי פֹּה כָּל כָּךְ. ||with all due respect||||| But I, unfortunately, did not enjoy it all that much.

כְּפִי שֶׁנִּכְנַסְתִּי כָּךְ יָצָאתִי – לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. |||||less|| As I entered, so I left - no less and no more.

נִדְמֶה שֶׁעַל בִּקּוּר נוֹסָף אֲנִי כְּבָר אֲוַתֵּר!" ||||||I already mentioned It seems that on another morning I will already be found!"

חָזַר לוֹ הַשּׁוּעָל הַבַּיְתָה רָעֵב כְּמוֹ שֶׁיָּצָא. returned|||||| The fox returned home as hungry as he left.

וְלָנוּ רַק נוֹתָר עוֹד לְהַשִּׂיא לוֹ כָּאן עֵצָה: ||||to give||| And we only have one more piece of advice left for him here:

"לְהַבָּא זְכֹר, נָא, הַשּׁוּעָל עוֹד טֶרֶם הַזְּלִילָה, ||||||the feast "To bring to mind, please, the fox before the feast,

סוֹף הַמַּעֲשֶׂה – בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה!" ||in thought| The end of the matter - in thought, it begins!