מסורת - כנר על הגג; Tradition - Fiddler on the Roof
Tradition - Fiddler on the Roof; Tradition - Geiger auf dem Dach
Tradition - Fiddler on the Roof; Tradition - Fiddler on the Roof
Tradición - El violinista en el tejado; Tradición - El violinista en el tejado
Tradição - Violinista no Telhado; Tradição - Violinista no Telhado
Традиция - Скрипач на крыше; Традиция - Скрипач на крыше
כנר על הגג, נשמע קצת מטורף לא?
Fiddler on the Roof, sounds a little crazy doesn't it?
אבל כאן באנטבקה הקטנה שלנו.
But here in our little Antabka.
כל אחד מאיתנו הוא מין כנר על הגג.
Each of us is a kind of fiddler on the roof.
המנסה לאלתר איזו מנגינה פשוטה וערבה, מבלי לאבד את שיווי המשקל, ליפול ולשבור את הראש.
Trying to improvise some simple, willow tune, without losing balance, falling and breaking your head.
ותאמינו לי, זה לא קל.
And believe me, it's not easy.
ודאי תשאלו: אם זה כל כך מסוכן, למה אנחנו עדיין ממשיכים לשבת כאן?
You must ask: if it is so dangerous, why do we still continue to sit here?
התשובה מאוד פשוטה: אנחנו ממשיכים לשבת כאן, כי אנטבקה, היא הבית שלנו.
The answer is very simple: we continue to sit here, because Entebbe is our home.
ואיך אנחנו מצליחים לשמור על שיווי המשקל?
And how do we manage to keep the balance?
גם התשובה לשאלה הזאת מאוד פשוטה: הוא מסתכמת במילה אחת, אחת בלבד: מסורת!
The answer to this question is also very simple: it boils down to one word, one word only: tradition!
מסורת!
מסורת!
מסורת!
מסורת!
מסורת!
מסורת!
מסורת, בזכות המסורת הצלחנו לשמור על שיווי המשקל שלנו, הרבה מאוד שנים.
Tradition, thanks to tradition we have been able to maintain our balance, for many, many years.
כאן באנטבקה הקטנה שלנו יש לנו מסורת לכל דבר: מה לאכול, איך לעבוד, איך לישון, מה ללבוש.
Here in our little Entebbe we have a tradition for everything: what to eat, how to work, how to sleep, what to wear.
הנה לדוגמא: אנחנו הולכים עם כיסוי ראש, טלית וציצית.
Here is an example: we go with a headdress, a tallit and a tassel.
בגלל דבקותינו בקדוש ברוך הוא.
Because of our devotion to the Blessed One.
אז עכשיו בטח תשאלו: איך התחילה המסורת הזאת?
So now you must be asking: How did this tradition start?
אני אגיד לכם: אין לי מושג.
I'll tell you: I have no idea.
"מה?"
אבל, זאת מסורת.
ובזכות המסורת הזאת, יודע כל אחד מאיתנו מיהו ומה הקדוש ברוך הוא מצפה ממנו.
And thanks to this tradition, each of us knows who he is and what the Blessed One expects from him.
מי יום וליל נושא משא על שכם מי דואג ללחם, מי אומר תפילה?
Who day and night carries a burden on Nablus Who takes care of the bread, Who says prayer?
ולמי יש הזכות כראש המשפחה.
And who has the right as head of the family.
להיות נושא ככל וכל?
To be a subject at all?
לאבא!
האבא!
The father!
מסורת!
לאבא!
האבא!
מסורת!
מי צריכה לשמור על בית יהודי נקי וגם כשר וחם ולדאוג לאבא שיהיה לו פנאי לקרוא מעט בספר הקדוש האמא!
Who needs to keep a Jewish home clean and also kosher and warm and take care of the father who will have time to read a little in the holy book Mother!
האמא!
מסורת!
האמא!
האמא!
מסורת!
בגיל שלוש לומדים תורה בגיל חמש גמרא.
At the age of three, they study Torah at the age of five.
אומרים שיש לי כבר כלה הלוואי יפה היא.
Say I already have a bride I wish she was beautiful.
הבן!
the son!
הבן!
מסורת!
הבן!
הבן!
מסורת!
ומי למדה לתפור?
And who learned to sew?
ולהכשיר בשר ולאהוב כל בעל שאבא כבר יבחר הבת!
And train meat and love every husband that a father has already chosen a daughter!
הבת!
מסורת!
הבת!
הבת!
מסורת!
האבא!
האמא!
הבן!
הבת!
מסורת!
כאן באנטבקה הקטנה שלנו יש לנו טיפוסים מיוחדים במינם.
Here in our little Entebbe we have unique types.
למשל: ינטה השדכנית.
For example: the matchmaker Yinta.
"אברם, יש לי בשביל הבן שלך שידוך יוצא מן הכלל, בתולה מאין כמוהה.
"Abram, I have for your son an extraordinary match, an unparalleled virgin.
'או מי הי' שרה-לאה, ביתו של גנצל הסנדלר," שרה לאה?
'Or who is' Sarah-Leah, the house of the shoemaker's gencel,' Sarah Leah?
היא בקושי רואה, היא כמעט עיוורת.
She can barely see, she's almost blind.
"מה כבר יש לראות בבן שלך?
"What else is there to see in your son?
כמו שהיא רואה ואיך שהוא נראה - זוג מן השמיים."
As she sees it and as it looks - a pair from heaven. "
וכמובן: רבנחום הקבצן "צדקה תציל ממות, צדקה תציל ממוות" אין לך רבנחום קופיקה אחת.
And of course: Rabbanchum the beggar "Charity will save you from death, charity will save you from death" You don't have one kopeck Rabbanhum.
אבל בשבוע שעבר נתת לי שתיים!
But last week you gave me two!
נו, מה לעשות רבנחום?
Well, what should Rabbanchum do?
הויה לי שבוע רע.
נו?
אם לך היה שבוע רע, אני צריך לסבול?"
והחשוב מכולם: רבינו האהוב רבי, מותר לשאול שאלה?
And the most important of all: our beloved Rabbi Rabbi, may I ask a question?
שאל בני, שאל האם בין כל הברכות שלנו, ישנה ברכה אחת לברך בה את הצאר.
My son asked, asked whether, among all our blessings, there is one blessing to bless the Tsar with.
"ברכה לברך בה את הצאר?
"A blessing to bless the Tsar with?
כמובן שיש ברכה כזאת: הוי מי ייתן והקדוש ברוך הוא יברך וישמור את הצאר, רחוק רחוק מאיתנו.
Of course there is such a blessing: Oh God, may the Holy One, blessed be He, bless and keep the Tsar, far away from us.
וישנם גם האחרים, ההם.
And there are also the others, those
אבל זה כבר מעגל הרבה יותר גדול: הוד מעלתו קצין המחוז, הוד מעלתו הכומר, הוד מעלתו, הוד מעלתו, הוד מעלתו ועוד הרבה "הוד מעלתם" אנחנו לא מפריעים להם, והם לא מפריעים לנו.
But it's already a much bigger circle: His Excellency the district officer, His Excellency the priest, His Excellency, His Excellency, His Excellency and many more "Your Excellency" we don't bother them, and they don't bother us.
בינתיים.
Meanwhile.
אבל בינינו לבין עצמינו אנחנו ביחסים מצוינים זה עם זה.
But between ourselves we are on excellent terms with each other.
נכון, קרה מקרה שזה קנה מזה סוס וקיבל פרד, אבל אז הכל הסתדר והם חיים בשקט, בשלווה ובשלום.
True, there was a case where he bought a horse and got a mule, but then everything worked out and they live quietly, peacefully and peacefully.
(בינינו זה היה פרד).
(Between us it was a mule).
סוס!
פרד!
סוס!
פרד!
סוס!
פרד!
סוס!
פרד!
מסורת!
מסורת!
מסורת!
מסורת!
מסורת!
מסורת!
מסורת, בלי המסורת חיינו היו תלויים על כלום כמו, כמו, כן בדיוק כך: כמו כנר על הגג!
