כאן מקשיבים | אמא שלי התאבדה
Listen here My mother committed suicide
אבא חזר, אחרי שהוא מצא אותה,
Dad came back, after he found her,
אני לא אשכח את המילים שלו: אימא לא תחזור יותר.
I won't forget his words: Mama won't be back.
איך היא התאבדה?
How did she commit suicide?
חתכה את עצמה... את רואה, עדיין אני קצת נבוך מהשאלה.
cut||||||||confused|from the question
Cut herself ... you see, I'm still a little embarrassed by the question.
שתף אותי באיזה זיכרון טוב מאימא שלך. מה אתה הכי זוכר?
share||||||||||
Share me some good memory from your mother. What do you remember most?
תני לי לחשוב על משהו טוב.
Let me think of something good.
כשאתה אומר תני לי לחשוב על משהו טוב,
When you say let me think of something good,
זה בגלל שרוב הזיכרונות הם עצובים וקשורים לדיכאון?
|||the memories||||to depression
Is it because most memories are sad and depression-related?
באופן אוטומטי, כן.
Automatically, yes.
הטראומה הייתה כל כך גדולה
The trauma was so great
שהיא הצליחה להשכיח 12 וחצי שנים נעימות וטובות.
||to make her forget|||pleasant years|and good
That she managed to forget a pleasant, good 12 and a half years.
אנחנו מדברים על הדיכאון שלה אחרי הלידה ה... -חמישית.
We're talking about her depression after the fifth birth.
היא הייתה יושבת בספה בסלון, בחושך. -יושבת בוכה?
|||on the sofa||||
She would sit on a sofa in the living room, in the dark. - Sitting crying?
קוראת, קוראת תהילים, מתפללת.
||Psalms|
Reading, reading Psalm, praying.
היא הייתה מרחפת בבית. היא לא הייתה באמת שמה.
||daydreaming||||||there
She was floating around the house. She wasn't really her name.
זו לא הייתה האימא שהכרתי.
||||I met
It wasn't the mother I knew.
ושאלת אותה, אימא, מה קורה לך? מה שלומך? מה יש לך?
And you asked her, Mama, what's up with you? How are you? What do you have?
כן, ואין תשובות. הכול בסדר בן, הכול טוב.
Yes, and no answers. Everything is fine, everything is good.
התביישנו, אימא התביישה.
We were ashamed||was embarrassed
We were ashamed, mother was ashamed.
היא אסרה על אבא שלי לשתף את המעגל היותר רחוק.
|forbade||||||the circle||
She forbade my father to share the farthest circle.
תחילת גיל ההתבגרות, גיל קשה גם בלי קשר.
||adolescence|||||
Beginning of adolescence, age is also difficult regardless.
נכון מאוד. חצי שנה לפני הבר מצווה,
|||||bar|
very true. Six months before the Bar Mitzvah,
והיה לי נורא נורא קשה
And I had a terrible hard time
לקום ולהתפלל ולהגיד קדיש במשך שנה שלמה.
Get up and pray and say Kaddish for a whole year.
זה סוג של עוד פעם לחשוף את עצמי בפני המתפללים בקהילה.
It's kind of another time to expose myself to worshipers in the community.
לעולם לא אפטר מהאבן הזאת שיושבת לי על הלב.
||will never|the stone||that sits|||
I'll never get rid of that stone that sits on my heart.
מה זה אומר אבן?
What does stone mean?
זה אומר שלכל מקום שאתה הולך ומתחילים קצת להכיר אותך,
|||||going||||
It means that wherever you go and get to know you a little bit,
אז זה לדבר על זה ולשקר. להסתיר, להתבייש.
|||||and to lie||
So it's about talking about it and lying. To hide, to be ashamed.
איזה שקרים למשל היית אומר?
|lies|||
What lies for example would you say?
שהיא מתה ממחלה, הסתבכות לאחר הלידה.
||sickness|complications||
That she died of an illness, a complication after giving birth.
אני יכול להגיד לך שהאחיות שלי אחרי 11 שנה
||||that the sisters|||
I can tell you that my sisters are after 11 years
הגיעו הביתה לאבא שלי יום אחד אחרי הלימודים ואמרו לו:
They came home to my dad one day after school and told him:
"אבא, מעלילים עלינו שאימא התאבדה".
|accuse us|||
"Dad, we are scared that Mama committed suicide."
הן היו בשוק כשאבא שלי אמר להן: "כן, זה נכון".
They were in the market when my dad told them, "Yes, that's right."
אז עם מי דיברת על זה? -עם אף אחד.
So who did you talk to about it? with no one.
עם אף אחד, פשוט ככה.
With no one, just like that.
אחרי זה הרגשנו אשמים, כאילו, שלא עשינו מספיק.
After that we felt guilty, like, not doing enough.
אחרי זה זה שלב של כעס - באיזו זכות עשית את זה?
After that it's a stage of anger - by what right did you do it?
משאירה את אבא עם חמישה ילדים, ילדה בת שלושה חודשים לגדל,
leaving||||||||||
Leaving father with five children, a three-month-old girl to raise,
כאילו, איך את עוזבת אותנו? מה, אנחנו לא מספיק חשובים לך?
|||leaving|||||||
Like, how are you leaving us? What, aren't we important enough to you?
זכור לי רגע מאוד... שחרוט לי בזיכרון,
remember||||engraved||
Remember me for a moment ... etched into my memory,
שפשוט אני יושב... דווקא זה היה פה אצל דוד שלי,
That I'm just sitting ... it was actually here with my uncle,
והייתי פה והסתכלתי על בני הדודים שלי, משפחה כאילו...
And I was here watching my cousins, family like ...
אימא מכינה להם אוכל, אוכל חם, טרי,
||||||fresh
Mama makes them food, hot, fresh food,
סירים על הגז, משאירה להם, הולכת לעבודה.
pots||||||
Gas pots, leaving them, goes to work.
ולי זה לא יהיה. פשוט יצאתי החוצה והתפרקתי.
|||||||and I fell apart
And I won't. I just went outside and fell apart.
שלוש שנים שלא דיברנו על זה
Three years we haven't talked about it
כשניגשתי לדוד שלי הוא גם כן לא ידע איך להכיל את זה,
When I approached|||||||||to handle||
When I approached my uncle, he didn't know how to contain it either,
אבל הוא פשוט חיבק אותי ובכה יחד איתי.
|||hugged||and cried||me
But he just hugged me and cried with me.
זה שאתה לא צריך להתבייש יותר, מה הייתה הנקודה שהבנת את זה?
|||||||||you understood||
It's that you don't have to be ashamed anymore, what was the point of understanding that?
בדרך כלל כשיש אזכרה למישהו שנפטר בדרך לגיטימית,
|||memorial||||
Usually when there is a memorial to someone who died in a legitimate way,
לכאורה לגיטימית, אז עושים לימוד, עושים ערב לזכרו.
apparently||||study|||in his memory
Seemingly legitimate, so do study, make an evening in his memory.
אני לא יכול לעשות ערב שירה לזכר אימא שלי שהתאבדה.
|||||singing||||
I can't do a singing evening in memory of my mother who committed suicide.
זה לא לגיטימי, זה לא מקובל.
It's not legitimate, it's unacceptable.
מבחינתנו, בהבנה שלנו זה סוג של -
from our perspective|||||
For us, in our understanding, it's kind of -
בוא נעבור את האזכרה כמה שיותר מהר
|pass||the memorial|||
Let's get past the memorial as soon as possible
ונמשיך הלאה לחיים הרגילים שלנו.
and we will continue||||
And we will move on to our normal lives.
והשנה החלטתי שזהו כאילו די, כמה אפשר להתבייש בזה?
And this year I decided it was enough, how much could be ashamed of it?
הילדה שלי כבר בת 10 וחצי,
My girl is already 10 and a half,
והילדים כבר מתחילים לשאול על סבתא נורית.
||||||Nurit
And the kids are already starting to ask about Grandma Nurit.
שיקרנו 23 שנה, להמשיך לשקר לילדים שלי זה יהיה עוול יותר נורא.
we lied||||||||wrong||
We lied for 23 years, to keep lying to my children it would be a more terrible injustice.
סבתא פגעה בעצמה. זה לא בושה.
Grandma hurt herself. It's not a shame.
עבר עליה משהו.
Something went through it.