קופה ראשית עונה 1 | סלב בסופר
תן פה איזה קשקוש.
מה אתה רואה מולך? מה?
אני לא שומע.
דבר לפומית.
נו, מה יהיה?
עזבי, עזבי. חושב הוא לבד בעולם.
גורבצ'וב.
צלם, צלם, צלם, שיראו איזה אנשים חיים פה במדינה.
שים את זה בתיבה שלי,
דוקטור זיידל.
תודה. שלום.
מי דוקטור? מה, אתה דוקטור?
כן.
אפשר איזה שאלה קטנה?
את יכולה לשחרר אותי?
סליחה? אני עם לקוח.
חושבת היא לבד בעולם.
תראה,
צמח לי איזה משהו בגב, משהו קטן.
אני לא בדיוק יודעת אם קטן, אבל משהו.
אני אשמח ככה אם תעיף איזה מבט.
לא, לא, לא, אני לא דוקטור כזה.
אני דוקטור לפילוסופיה.
בסדר, דוקטור זה דוקטור. בוא תראה.
אנשים מחכים.
שיחכו. אפשר לחשוב אנגלה מרקל.
נו, באמת, זה נראה לך נורמלי?
אני לא יודעת, זה בדיוק מה שאני רוצה לשאול אותו.
זה משהו ירוק,
דחוס כזה, כמו אצה.
מריח לי לא טוב.
כוכבה, כוכבה! -האמת, אם אתה יכול להריח...
מה קורה?
שנייה, תכף הרופא יתפנה גם אלייך.
אני מתנצלת. כוכבה, את שוכחת לגמרי
מה שדיברנו אתמול על כל עניין המל"ס?
תן לי לתת לך טיפ בניהול.
העיקרון החשוב ביותר במתן שירות
הוא מרחב לקוח סטרילי.
בראשי תיבות - מל"ס.
טיפ נוסף הוא שמנהל טוב
יודע לפשט את המסרים שלו לראשי תיבות.
לאהל"ת.
מל"ס, שמל"ס,
זה עניין של חיים ומוות. -די.
כמה זמן נשאר לי?
לא רוצה... -כמה זמן נשאר? תגיד את האמת!
יואו!
הרגה אותי.
אם לא מתה מזה, הייתי מתה ממנה.
במקרה הזה מה שחשוב הוא שהמל"ס לא הופר,
ושאף לקוח לא הובך.
נו, תשרוף.
אל תתבייש.
ירד?
עכשיו זה סגול.
אתם לא מבינים מי פה.
נו, נו, נו, זה, זה, זה, זה,
הגנוב הזה מהטלוויזיה.
יהודה ברקן? -לא!
נו, זה, זה ממאסטר שף,
הסיני, הסיני.
ברוס לי?
איזה ברוס לי? מי, אהרוני?
אהרוני, אהרוני.
אתם לא מבינים איזה הזיה.
הוא נכנס כזה ואז הוא עצר ליד המגבונים,
הסתכל על הכי שמאלי מימין,
לקח אותו כזה, הסתכל עליו עם כל הגבות שלו וזה,
בסוף החזיר.
וואלה.
איך הם מתלהבים לי מה"מאסטר שף" הזה.
שיקלפו לי בצל לקוסקוס,
גם כן אלה.
תוכנית תת רמה. גועל נפש.
חוץ מהחיים כהן הזה. דווקא חמוד, בא לאכול אותו.
איזה דובשנית, איזה מתוק.
והבחורה.
הבחורה קלאסה.
באמת, ברבורית כזאתי.
יש לה אינטליגנציה.
אינטליגנציה רגשית בעיקר.
והשני, השני שופך אותי.
אין, קרועה על התוכנית הזאתי.
שבורה עליה.
אני חייבת לסמס לשלמה שהוא אצלנו בסופר.
מי אצלנו בסופר?
אהרוני.
את לא מבינה, שירה,
הוא בא לזה של המגבונים,
לקח את הכי שמאלי מימין,
הסתכל עליו ככה עם הגבות שלו,
ובסוף החזיר.
מי זה אהרוני?
מה זה מי זה? השופט.
שופט אצלנו בסופר?
איזה, עליון או מחוזי?
מה זה, עליון.
"מאסטר שף".
ערוץ שתיים, הכי עליון.
אתה מבין את מי הם מעריצים?
"מאסטר שף".
גיבורי התרבות שלהם אלה אנשים מתוכניות ריאליטי.
אבל אי אפשר להאשים אותם.
הם, אתה יודע...
הם בסך הכול תינוקות שנשבו.
האנשים האלה שמייצרים את התוכניות ריאליטי האלה,
זה בעיניי חוסר אחריות.
זה דרדור של התרבות.
אלה תוכניות תת רמה,
ואלה אנשים שסליחה,
אבל בעיניי מקומם הוא בכלא.
את יודעת שאני עושה גם תוכניות ריאליטי?
כתחב... כמקצ.. כ...
או-קיי.
בסדר, זה ב...
אוי, הספק של הדגנים.
סליחה.
אני יוצאת, דני.
ברור, ברור אני עושה איתו סלפי.
כוכבה, איזה סלפי אני עושה איתו?
כאילו, חיבוק כזה או רגיל?
סליחה, תנתקי את השיחה.
הולד און יור הורסס.
אף אחד לא עושה סלפי עם לקוח.
צודקת, צודקת מאה אחוז.
תודה, כוכבה.
כן, צריך לעשות איתו סרטון.
חובה סרטון. -לא, היי...
סרטון אנחנו עושים איתו, שלמה.
תנתקי את השיחה.
לא, ממש לא.
לא עושים סרטון ולא סלפי עם שום לקוח.
מילה אחת יש לי להזכיר לכם:
מל"ס.
מה זה?
בקיצור, אני מצטלמת איתו ראשונה.
לא, רגע. שנייה רגע, כוכבה. או-קיי, בסדר.
חברים יקרים, אני מבינה שהאיש הזה מרגש אתכם
כי הוא השתתף באיזושהי תוכנית מציאות כזאת או אחרת.
זה בסדר, זה הכול טוב ויפה,
אבל זה לא אומר שהוא צריך לקבל יחס שונה
מכל לקוח אחר בסופר.
שום חדירה למרחב הסטרילי שלו לא תהיה.
זה ברור?
אני לא שומעת. זה ברור? -כן, כן.
ברור, ברור. -תודה רבה.
ינעל שורלאק!
ראיתם מי נמצא אצלנו בסופר, מי קונה?
כן, כן, אהרוני עם הגבות שלו.
אהרוני! איזה גזור.
תשמעי, אנחנו חייבים תמונה שלו ל"קול יבנה".
אביחי, אני...
לא, לא, תקשיבי, אני רוצה שתצלמי אותו עם אחד העובדים,
שידעו שהוא קנה כאן בסופר.
אבל לא עם הפרצוף היקר שלך, בסדר?
אני רוצה שתצלמי אותו עם... -אני, אני!
אני רוצה מישהו...
עם ראמזי!
ראמזי הכי ייצוגי פה.
לקבל כזאת מחמאה,
ממנהל הרשת בעצמו?
"ייצוגי,
"משמש דוגמה,
"מסמל לטובה,
"רפרזנטטיבי."
אבן שושן.
איווה. כן, ראמזי.
אביחי...
נו?
נו, מה נהיה?
טוב, או-קיי.
אני בדיוק הסברתי לעובדים עכשיו על עיקרון המל"ס.
המה?
או-קיי, העיקרון החשוב ביותר במתן שירות
הוא מרחב לקוח סטרילי.
בראשי תיבות - מל"ס.
אה, מל"ס.
אבל הבעיה היא שזה מתנגש עם עיקרון האמב"ס.
תזכיר לי מה זה האמב"ס.
"אכלת לי ת'ראש, שתית לי ת'מוח".
זה לא הראשי התיבות.
אם אין לי תוך שעה אין לי תמונה פה של אהרוני קונה בסופר,
אני מטיס אותך חזרה מאיפה שבאת, הבנת?
כן.
אחלה טייטס יש לך, אסתי.
אביחי אמר את דעתו,
אני אמרתי את דעתי,
ו...
החלטנו יחד
לב לבחור בדעתו.
ניהול פורה.
אחרי התייעצות עם אביחי אנחנו החלטנו
שבאופן חד פעמי אנחנו נרד מעיקרון המל"ס
ונשוב אליו אחרי שאהרוני...
ייצא מהסופר.
לפלולה שלי בגב יש יותר עמוד שדרה ממנה.
וואלה, נראה לי היא גדלה.
איכס.
זה קצת רטוב אפילו.
שלום. -איך קוראים לך?
אה, להגיד? -כן.
אני אנטולי קירילנקו.
אני קצב בקצבייה.
זהו.
כמה שנים אתה בארץ?
חמש, אבל ככה זה נוסע, חוזר, לא יודע.
נו, זה שלוש וחצי, אפשר להגיד.
העברית שלך טובה יחסית.
עברית טובה, לא...
למדתי קצבייה, זה לקוחות מדברים.
אני עונה, זה אין מה לעשות.
אבל הרבה לא מבין מה אומרים.
אבל גם אומרים דבילים שטויות.
זה לא חשוב מה אומרים.
זה אם שותקים יותר טוב.
מצביע, אני נותן.
זהו.
תראה מה אנשים זורקים בצפרדע.
וואי, וואי.
איך אתה תמיד יודע למצוא דברים שווים בזבל, הא?
צריך לדעת איך לחפש בזבל.
זה אומנות, אנטוליקה.
זה לא עלא באב אללה.
כמה זמן לא שיחקתי.
למה, אתה יודע שחמט אתה?
שחמט אתה, אני מפרק אותך
כמו אני מפרק עוף לשניצל.
מה אתה אומר.
מה שאתה שומע
כפול שתיים בריבוע.
בוא התערבות.
מה שאתה רוצה.
מי שמפסיד יוצא שבוע ללקוחות.
שבועיים.
בסדר.
אתה הולך לעבוד קשה בשבועיים הקרובים.
נו, מה זה?
בדמיון אני משחק?
אין סוסיות, אין מלכה, אין מלך, כלום.
מה עושים?
שחק.
שח. -איך שח?
מה איך שח? שח... איך שח?
איך אתה זז ככה עם המלך?
לא, זה מלך. זה סוס.
איך כבד סוס? אמרנו לבבה סוס.
מה לבבה? כבד זה סוס,
כי הוא מסיבי.
מה פתאום? מלך זה כבד.
מלך הולך צעד אחד, הוא כבד.
טוב, טוב, בסדר. לוליינית בכיינית.
שחמט.
איך שחמט?
אמרת לבבה זה סוס.
נו, סוס אוכל מלכה, תודה רבה, שבת שלום.
לא, אני התבלבלתי, אני התבלבלתי.
לבבה זה המלך.
טאק, ניסים! -אני התבלבלתי.
תירוצים בשירותים, דוואי!
בסדר, טעות שלי, אני התבלבלתי.
מה אתה עכשיו? -יוצא ללקוחות!
יאללה, מה אתה מתבכיין לי עכשיו אתה? -ניסים יוצא ללקוחות
שבועיים! -מה אתה משחק אותה?
ידעתי שאני לא צריך לשחק איתך. -ניסים יוצא ל...
פעם הבאה אני משחק עם חזי. -דוואי, דוואי, ניסים, דוואי.
יאללה, יאללה, דוואי, דוואי.
כבר יוצאים.
מאמא, כיף חאלק?
את יושבת?
איבנכ גוינג טו בי סלב.
שמים תמונה שלי עם אהרוני
בענק התקשורת "קול יבנה והסביבה".
ראמזי.
מאמא. מאמא. טייב. טייב מאמא. טייב, טייב.
המפקדת קוראת לי, אני חייב ללכת. בסדר, בסדר.
ביי, מאמא. ביי.
בוא נגמור עם הסאגה הזאת.
לאן אתה הולך?
לבקש תמונה מאהרוני.
אני מדברת לקיר?
מה לא ברור במל"ס?
מל"ס, נכון, מל"ס.
סליחה, בוס גדול. אני פשוט נרגש.
אז רגע,
איך נבצע את פקודתו של אביחי?
הרי תמונה עם בן אדם מחייבת חדירה למרחב הסטרילי שלו.
או-קיי, נכון.
לא אם נפעל לפי האסטרטגיה שלי.
איך אני אוהב אסטרטגיות.
או-קיי, אז תקשיב, אני עומדת פה, כאן, בהיחבא,
עם המצלמה.
אתה עובר ליד אהרוני, כאילו במקרה,
עובד, מסדר מוצרים.
ברגע שאני אומרת את מילת הקוד,
אתה מסתכל עליי.
שלאק! אני מצלמת תמונה.
תודה רבה, על לא דבר.
יש לנו תמונה לאביחי, והמל"ס לא נפגע.
תוכנית מושלמת, מדמואזל, באמת. -תודה רבה.
אולי אני יכול לבחור את מילת הקוד?
לא, ראמזי, אני מצטערת.
בשלב הזה של המבצע מילת הקוד אינה ניתנת לשינוי.
ומילת הקוד היא...
מטבוחה.
לא נכון!
זו בדיוק המילה שרציתי להציע!
שירה, אנחנו צריכים לעשות משהו יחד.
בהזדמנות. בסדר.
שים לב, האובייקט שלנו מתקרב.
צא לדרך.
צא לדרך.
לך.
ראמזי?
ראמזי?
הפחד משתק.
מה אם אני לא אצא טוב?
מה אם אנשים יראו את התמונה ב"קול יבנה"
ויגידו: "הוא?
"הוא לא מספיק ייצוגי.
"הבה ונפסיק לקנות בסניף הזה
"אם הם מעסיקים אנשים בזויים כמותו".
עכשיו, ראמזי. -שירה...
מה?
אני לא מסוגל.
ראמזי. -אני לא מסוגל.
אני אהרוס את הכול, אני אומר לך.
הכול בסדר.
אני צריך אוויר.
אני צריך אוויר.
אתה רק נרגש.
אני לא יכול לעשות דבר כזה.
ראמזי, הכול בסדר.
צא לדרך.
ל"קול יבנה" יש תפוצה רחבה.
הפרסום עשוי לבלבל כל אחד.
תראה מה קרה לפליטי "האח הגדול".
תראה מה קרה לדודו טופז.
אני לא רוצה שיקרה לי מה שקרה לדודו טופז.
ראמזי, אתה בסדר. הכול בסדר.
תקשיב להוראות, תעקוב אחריי,
והכול יהיה בסדר, אני מבטיחה. ברור?
צא לדרך.
סליחה.
סליחה.
אדון אהרוני אפילו לא הרגיש בנוכחותי.
מה זה, תמיד אמרו לי שאני כזה,
שאני שחקן מחונן.
אפילו בבית ספר המעורב בחיפה
תמיד הייתי מקבל את כל התפקידים הראשיים.
במופע סיום - סולו.
"תא תא, אללה אללה...
"ואללה, איזה בוקר נפלא.
"אנא באחיב שוקולד.
"אנא באחיב אל יד..."
אני קצת מתרגש.
מטבוחה!
מטבוחה!
מטבוחה!
מטבוחה, ראמזי!
ראמזי!
אני אמרתי מטבוחה.
אלף התנצלויות, בוס גדול.
הייתה אנרכיה בחטיפים, אני...
אני שכחתי שאנחנו במשימה סודית.
החטיפים דיברו אליי.
"פליז, ראמזי,
"אני חטיף גבינה.
"אל תשאיר אותי עם הבוטנים".
אני רק אסדר את השכבה הזאת.
תעזוב את זה עכשיו! אתה חושב שיש לי את כל היום בשביל זה?
כי הגננת נטפלת אליו.
למה? למה? למה?
כי הוא מחונן, למה?
זה הכול מקנאה, אני אומרת לך.
אימא!
מה, חמוד?
אני רוצה כזה.
פצקלע, אני כבר חוזרת אלייך, בסדר?
כבר מהילד הראשון אני ומוש קיבלנו החלטה.
אצלנו לא ייכנסו מותגי ילדים הביתה.
מה זה, ממי? מה זה, כוס?
לא, יש לנו מספיק כוסות בבית. בוא, חמוד, בוא.
אז כזה.
מה זה?
"אלדד הנחמד?" לא, ממש לא. ממש ממש ממש לא.
בוא, חמודי.
גם אורחים יודעים.
לפני שנכנסים, נעליים ומותגים
נשארים בחוץ.
אז כזה.
לא.
אז כזה.
מה זה, גום-גום? מה זה?
זה מסיר שומנים. לא, ממש לא.
למה לך מסיר שומנים, גומא? בוא.
אלדד הנחמד! -די, די, קום!
לא, קום מהרצפה, גום-גום. -אלדד הנחמד!
גום-גום, חמוד שלי...
גם כל המדפים האלה,
שמים אותם בכוונה נמוך,
שהילדים ייפלו בזה.
עכשיו, רוב הילדים אכן נופלים במלכודת.
במקרה הילד שלי הוא מחונן,
אז אפשר לדבר איתו, אפשר להסביר לו, אבל...
מה לעשות, לא כולם כמוהו.
אלדד הנחמד! -קום, קום.
הוא עייף. -אלדד הנחמד!
גום-גום, זה לא יעזור לך. -אלדד הנחמד!
זה לא יעזור לך, גום-גום. -אלדד הנחמד!
אתה רוצה שנקנה עוד פירות יבשים?
אלדד הנחמד! -אני סופרת עד שלוש,
ואתה קם מהרצפה. -אלדד הנחמד!
אני סופרת עד שלוש. -אלדד הנחמד!
המורה של גומא בחוג מחוננים
אומרת שברגעים כאלה
צריך להפעיל הורות אסרטיבית.
די, גומא! לא, לא! גומא, גומא!
גומא, די! -אלדד הנחמד!
די, גומא!
אלדד הנחמד, אלדד הנחמד!
אלדד הנחמד! -גום-גום...
גום-גום... -אלדד הנחמד!
די, די! -אלדד הנחמד!
גום-גום, עד כאן! -אלדד הנחמד!
זה מה שאתה רוצה? אלדד הנחמד?
גום-גום, הוא בן אדם רגיל, בדיוק כמוני וכמוך.
מה, בגלל שהוא מפורסם?
בגלל שהוא בטלוויזיה? -אלדד הנחמד!
אלדד הנחמד! -זה לא ההוא מה...
מהתוכנית הזאת?
אלדד הנחמד! -וואי, את התוכנית הזאת
אני דווקא כן...
שימו עליו עין רגע. -אלדד הנחמד, אלדד הנחמד!
אלדד הנחמד!
אלדד הנחמד!
סליחה, ישראל?
שלום. -שלום. סליחה.
אני בדרך כלל לא עושה דברים כאלה, אבל...
אולי אתה יכול לצלם סרטון ברכה
ליום הולדת של האחיינית שלי? -בשמחה רבה.
בשמחה רבה. -תודה, תודה.
מה שמה? -שוני.
ובת כמה היא?
49.
מבוגרת האחיינית הזאת שלך. -כן.
בסדר גמור.
אקשן!
תגידי, לא מפריע לך הילד שצורח שם כמו משוגע?
אלדד הנחמד!
לא, לא, לא משנה. תמשיך, תמשיך.
יואו, אני ממש מוקירה את פועלך. -בשמחה.
שוני היקרה, שלום לך.
מזל טוב ליום הולדתך.
תיהני מהחיים,
הכול בסדר.
מזל טוב לך. ביי.
תודה, תודה רבה, תודה.
תגיד, מה אתה עושה בחור הזה?
ראמזי, אני חייבת אותך מרוכז, בסדר?
אי אפשר שדעתך תוסח
מכל גלידיאט מחוץ למקפיא.
יש גלידיאט מחוץ למקפיא?
אין גלידיאט, זה דוגמה.
או-קיי, ראמזי, פוקוס.
פוקוס! מה שחשוב עכשיו זאת רק התמונה.
ברור? -ברור.
ברור? -ברור.
רק התמונה.
צא לדרך.
בוס גדול, עוד פעם קיבלנו מלפפונים סיאמיים.
מה זה? מה קרה?
ראמזי...
הולכים לפטר אותי.
מה, בגלל הגלידיאט מחוץ למקפיא?
אני ידעתי שיגלו את זה בסוף.
בוא.
בוא תראה.
אנחנו פותחים עם הידיעה המפתיעה של היום הזה.
השף ישראל אהרוני הובהל הבוקר לבית החולים אסף הרופא
כשהוא סובל מארבעה שברים פתוחים בכף רגלו.
התאונה אירעה בסופרמרקט "שפע יששכר" ביבנה.
מקורביו של אהרוני תולים את האשמה בצוות הסופר,
שלדבריו, לא הפסיק לעקוב אחריו
ולחדור לו למרחב, מרחב הלקוח הסטרילי.
המל"ס, בוס גדול!
זה הגיע לחדשות!
מנהל הרשת אביחי גרציאן העביר תגובה באמצעות פרקליטו,
והוא אומר לנו: "רשת 'שפע יששכר' תמצה את הדין
"עם האחראים לתאונה".
עניינים אחרים...
שמעת מה הוא אמר?
"רשת 'שפע יששכר' תמצה את הדין עם האחראים לתאונה".
אני הפלתי עליו את הפח.
אני האחראי פה.
כן, ראמזי, אבל אני אחראית עליך.
אני ראש הנחש.
אז עכשיו אביחי יבוא ו...
יערוף אותי.
לא, לא, לא, לא. לא, לא.
לא במשמרת שלי.
בטח לא ביום שאני עושה כפולה.
כשנכנסתי לעולם הזוהר,
ידעתי שזה עולם מסוכן
שיכול להפיל עלינו חורבן.
עכשיו אני צריך לקחת אחריות.
כל האחריות עליי, נקודה.
אני מאוד מעריכה את זה, ראמזי,
אבל אני לא מוכנה לשמוע על זה.
אני לא מוכן לקבל לא כתשובה.
די, ראמזי.
די, שמאי.
לא בא בחשבון.
בחשבון וחצי.
ראמזי!
די, סטופ, כיבוי, אישור. די!
האחריות עליי, נקודה.
הינה את.
אביחי...
תקשיבי ותקשיבי לי טוב,
מה שקרה... -אביחי,
אני רוצה להגיד לפני זה משהו
בתור מנהלת הסופר, אם אפשר.
נו?
ראמזי אשם.
מה?
כן.
הוא...
פשוט הפיל את הפח על אהרוני,
ולא משנה כמה פעמים אני הזהרתי אותו.
מה את אומרת. -כן.
והוא עכשיו בא לפה, למשרד שלי,
בשביל להגיד לי שהוא מוכן
לקחת אחריות על המקרה הזה
ולשלם את המחיר שצריך.
ראמזי...
זה נכון?
זה נכון?
כן, כבודו.
תקשיב טוב,
עשרים שנה אני עובד בסופרים,
עשרים שנה!
ובחיים לא קרה לי דבר כזה!
כל מה שיש לי להגיד לך זה...
תודה. תודה רבה, ראמזי.
מה תודה?
אלף תודות לך, יא ראמזי!
תודה?
בטח תודה. לא ראיתם גיא פינס?
הוא דיבר שם על התאונה.
עזבי תאונה, מה תאונה?
לא שמעתם מה הוא אמר בסוף התוכנית?
"מנהל הסופר אביחי גרציאן העביר תגובתו דרך פרקליטו".
גיא פינס בכבודו ובעצמו, ינעל שורלק!
גיא פינס הזכיר את השם שלי, אביחי גרציאן!
מי צריך עכשיו את "קול יבנה"?
כל המנהלים עליי בתעופה עכשיו.
אבוס עינאק. אבוס עינאק יא ראמזי.
תלמדי ממנו, תלמדי.
בוא, חביבי, בוא.
תלמדי.
גאון, גאון, גאון!
"לראמזי הגאון..."
וואו.
"מאביחי הסלב".
יש פה גם ליקריץ.
איך אני אוהב. רוצה קצת?
תכתוב: מורן פרידמן
ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר קינן
הפקת כתוביות: אולפני אלרום